אין סיכוי למדינה פלשתינית

השרה ציפורה לבני מנפנפת בטענה משכנעת-לכאורה, כי מפלגת השמאל קדימה תיטיב למצוא חן בעיני ארה"ב בראשות הנשיא הטרי ברק חוסיין אובמה. זה נכון, והייתי מוסיף וטוען כי מפלגת בלד הערבית – תיטיב ממפלגת קדימה לעשות זאת.

הטענה הנכונה של ציפורה לבני, צריכה להדליק נורה אדומה אצל קהל הבוחרים. ראשית, בגלל הדאגה של ציפורה לרצות את ארה"ב עד כדי הצגת מדיניות ההתרפסות וההסתגלות כיתרון. שנית, בגלל אי ההבנה והיעדר האבחנה בין המטרה לבין האמצעי. בלבול זה, שגם טירון פוליטי לא אמור להיכשל בו, מטעה לא רק את הציבור, אלא גם את מי שאמור לייצג את מדינת ישראל, הנחשף במערומיו כמי שאינו משכיל להבין מהלכים מדיניים ולנתח מצב מורכב מעט.

ובכן, גב' לבני, המטרה היא שמירה על ביטחון מדינת ישראל, ואחד האמצעים להשגת מטרה זו הוא קיום יחסים אופטימאליים עם ארה"ב. אין זה האמצעי היחיד, לא החשוב ביותר, ובהחלט אינו הכרחי – אם כי רצוי.

אם יתהפכו היוצרות אצל מעצבי מדיניות החוץ והביטחון – אנו עלולים למצוא את מדינת ישראל ביחסים מצוינים עם ארה"ב, סוריה, אירן ושוודיה, שרויים באופוריה ומקבלים מחמאות בכל עבר. מנהיגי ישראל יתארחו בכבוד מלכים בנשפים בינלאומיים עם הרבה שמפניה, ויורעפו על ראשיהם פרסים ומדליות; ממש מזרח תיכון חדש יפרח בסביבה, ואותו אמצעי (יחסים) יאפיל על המטרה – שתישכח ותידחק לקרן זווית בנסיבות העניין.

וכך, מתחת לאפה של המדינה שהייתה מהחזקות בעולם – תוקם מדינת טרור אשר בראשה יעמדו פרחחים החולשים על נשק קונבנציונאלי ואחר, אשר טיליה ארוכי הטווח מגיעים אל כל נקודה בנגב, רק צריך ללחוץ על הכפתור...

אלא שיש כמה סיבות לקלקל את החגיגה:

א. כנופיות הטרור מעולם לא רצו ועדיין אינן חפצות במדינה פלשתינית. הא ראייה, שכאשר ערפאת היה קרוב יותר מתמיד להקים את המדינה הפלשתינית, בקבלו מהשמאל הקיצוני בראשות אהוד ברק 95% מיהודה ושומרון מבלי לתת מאום – הוא, ערפאת, לתדהמת אלה מכאן שאינם קולטים עם מי יש להם עסק ובכללם כמובן אהוד ברק, סירב. ערפאת סירב להצעה זו בגלל שלא אבה לנטוש את דרכן של הכנופיות בהן שלט – דרך הטרור.
ב. הבחירות במדינת ישראל בפתח, ולא קבוצות השמאל הקיצוני ינהיגו את ישראל, אלא ימין שאפתני להישרדות ויהי מה, שבמרכזו – בנימין נתניהו ומסביבו – מבית: בני בגין ובוגי יעלון, ומחוץ – אביגדור ליברמן ואלי ישי.
ג. במאמר מוסגר יובהר כי גם אם מפלגות השמאל הקיצוני יצליחו, בדרך שאינה נראית עתה סבירה, להרכיב את הממשלה, עדיין תהליך הבלהות של מדינה פלשתינית בתוככי מדינת ישראל לא יקום ולא יהיה – בגלל סיבה א' לעיל, ואם כן יקום – אז בלית ברירה ייפול במלחמה שהמדינה הפלשתינית תכפה על ישראל ובכך תקלקל את השורה.

להזכיר, בני בגין נאות לחבור למפלגת האם שלו לאחר פרישה רבת שנים מהפוליטיקה ואפילו לתמוך בממשלת איחוד לאומי – רק על סמך הערכתו כי יש סירוב ברור הבא לידי ביטוי בהעמדת תנאים קיצוניים מצד כנופיות הטרור לכל הסדר, תנאים שאפילו קיצוני השלום בישראל ובכללם מפלגת התקשורת – אינם מקבלים.