|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הערכה: התקציב יאושר בחודש מאי
|
הדחייה תאפשר לממשלה החדשה לעדכן את התקציב על-פי מצב המשק והכלכלה ● החוק מאפשר לדחות את אישור התקציב ל-2009 עד 45 יום לאחר כינון הממשלה ● הדחיות יקשו לגבש מדיניות כלכלית חדשה על-מנת להוציא את המשק מקשייו
|
|
הרבה מים (אם בכלל) יזרמו בנהר עד שיאושר התקציב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
תקציב המדינה לשנת 2009 יאושר במחצית הראשונה של חודש מאי - כך עולה מחוק יסוד: הכנסת. זהו איחור כמעט ללא תקדים, והוא נובע מעריכת הבחירות השבוע. הדחייה באישור התקציב תאפשר לממשלה החדשה, לשר האוצר החדש ולראשי משרדו, לעדכן את תקציב המדינה לשנה זו, שהוכן לפני חודשים, ושוב אינו רלוונטי בשל המשבר בכלכלה. לדחייה יש גם חסרונות, כפי שיוסבר בהמשך.
על-פי חוק יסוד: משק המדינה, יש לאשר את התקציב עד 31 בדצמבר. מועד זה עבר, והמדינה פועלת זה שישה שבועות ללא תקציב. החוק קובע, כי במקרה כזה, מותר למדינה להוציא מדי חודש 1/12 של התקציב לשנת 2008. כלומר, כל פעולה חדשה - ובכלל זה תקציבים לעידוד הצמיחה, שהאוצר הבטיח! - מוקפאת.
חוק יסוד: הכנסת קובע (סעיף 36), כי אם התקציב לא יאושר עד 31 במרס, תתפזר הכנסת, ותוך שלושה חודשים ייערכו בחירות חדשות. אולם לפני 8 שנים תוקן הסעיף, ונקבע כי אם נערכו בחירות, והוקמה ממשלה חדשה - יש לאשר את התקציב עד 45 יום מעת כינונה של הממשלה. הדבר בא לאפשר לממשלה לקבוע מדיניות כלכלית חדשה, ולהתאים את התקציב.
|
|
המועדים המשוערים: 8 או 22 במאי
|
|
|
|
הבטחות שר האוצר היוצא לא ימומשו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
לוח הזמנים המשוער הוא: הנשיא פרס יטיל ב-22 בפברואר על מועמד להרכיב ממשלה, ויקצוב לו 28 יום. כלומר, עד 22 במרס. במקרה זה, תוצג הממשלה החדשה בכנסת ב-23 במרס, תאושר ב-24 במרס, והכנסת תחויב לאשר את התקציב עד יום ו', 8 במאי.
אם המועמד לא יספיק להרכיב ממשלה, הוא יקבל מהנשיא ארכה של 14 יום, ולוח הזמנים יידחה בשבועיים. במקרה זה יהיה צורך לאשר את התקציב עד 22 במאי. בתאריכים אלו יכולים לחול שינויים קלים, על-פי קצב הרכבת הממשלה.
לאיחור זה, של יותר מארבעה חודשים באישור התקציב, יש משמעות כפולה. מצד אחד, הוא יאפשר כאמור לממשלה לקבוע מדיניות כלכלית חדשה. מצד שני, אי-אפשר יהיה לממש חלק מההבטחות של שר האוצר היוצא, רוני בר-און, לעידוד הצמיחה, מאחר שכאמור אין אפשרות לחרוג מתקציב 2008.
|
|
הסכנה: פלונטר פוליטי יביא לדחייה נוספת
|
|
|
|
כל יום שעובר יגרום לנזקים גדולים יותר
|
|
|
הסכנה הגדולה ביותר למשק ולכלכלה היא, שהפלונטר הפוליטי שנוצר עתה, יביא לדחייה נוספת בהרכבת ממשלה. למשל: המועמד הראשון ייכשל, והנשיא יטיל את התקציב על מועמד שני, שגם הוא יקבל עד 42 יום. אפשרות אחרת - 61 חברי הכנסת ימליצו על מועמד אחר, וגם הוא יקבל ארכה.
חובה להזהיר, כי במצבו הנוכחי של המשק, עם האבטלה הגוברת, הקיפאון בצמיחה, הקשיים למפעלים ולחברות, והקשיים בשוק ההון - כל יום חשוב. כל דחייה באישור התקציב החדש עלולה לגרום נזקים גבוהים פי כמה וכמה מ"עוד כסא" או "עוד תיק". נראה, כי במקרה כזה ינסה נגיד בנק ישראל למלא את החלל הריק, וליצור, על-פי יכולתו, כלים לעידוד המשק.
|
|
| תאריך:
|
11/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2009
|
|
אלעזר לוין
|
|
הערכה: התקציב יאושר בחודש מאי
|
|
|
|
|
|
|
לכל מסעדה יש, מטבע הדברים, ייחוד משלה, שדווקא בו היא מתמחה: יש כזו שתפארתה על ארוחת הבוקר; יש ששמה את הדגש על המרק של הצהריים, או על הסלטים; ויש כזו שהעיקרית שלה היא זו שנותנת הטון; יש שה"מאסטר-פיס" שלה הוא דווקא הקינוח, ויש גם מסעדה שמצטיינת בשירות מעולה במיוחד, ולעומתה כזו, שמתגאה בשירותים המבהיקים שלה.
|
|
|
|
|
ויהי בשוך הבחירות, זה הזמן והמקום להעיף מבט קצר לאחור, או יותר נכון לומר - לפנים, ולהשקיף עליהן במבט-על. אני משער שגם בשעת קריאת הדברים טרם התבהרה המשמעות האמיתית של תוצאותיהן וטרם נפרסה המפה הפוליטית המלאה תחת שמיה של מדינת ישראל. עדיין, כך אשער, משחקי הפוקר והלוחמה הפסיכולוגית נמשכים, במשא-ומתן עיקש ומתוחכם בינ-מפלגתי, בפיקוד אסטרטגי-על.
|
|
|
|
|
עם תום מערכת הבחירות יחל מיידית משא-ומתן קואליציוני כשסוגייה מרכזית שתעלה על שולחן הדיונים היא העלאת קצבת הילדים. זוהי סוגייה טעונה מאוד מכמה היבטים כשהוויכוח המרכזי נקשר לנושא העוני. בעוד שהמפלגות החרדיות, ובראשן שס, דורשות להגדיל משמעותית את קצבאות הילדים כדי לצמצם מיידית את מימדי העוני, טוענים מנגד אנשי האוצר וממשלות ישראל בשנים האחרונות שהעלאת קצבאות הילדים תהווה בזבוז של כספי התקציב, ולטווח הארוך רק תחמיר את מימדי העוני בשל עידוד הילודה בקצבאות אלו או בשל עידוד לבטלה ולחוסר לקיחת אחריות מצד ההורים.
|
|
|
|
|
שיטת הבחירות היחסית בישראל, בה המערכת היא רב-מפלגתית, מאלצת הקמת קואליציות מוזרות לא פעם, שכן 63% אחוזי ההצבעה שהיו בבחירות הקודמות נגרעים מסך כל הקולות הכשרים, מושפעים מאחוז החסימה העומד על 2%, וכן מהסכמי "העודפים" בין המפלגות, ומתחלקים במנדטים על-פי 120 המושבים בכנסת.
|
|
|
|
|
