ריח רע - רע מאד - נודף מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לסגור את תיקה הפלילי של השופטת דליה מארק הורנצ'יק.
לפני כשנה הודיע מזוז כי הוא שוקל להעמיד את השופטת לדין פלילי - בכפוף לשימוע - וזאת בגין עבירות מרמה, הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה.
ההחלטה באה בעקבות חקירה משטרתית, שבה עלו חשדות, לכאורה, שבין השופטת לבין עורך דין גד פרנקל התקיימו יחסים פסולים שעה שעורך הדין העניק לשופטת טובות הנאה, והשופטת, בתמורה, מינתה אות עורך הדין לתפקיד מגשר וכונס נכסים בתיקים שהגיעו לטיפולה (כל מי שמצוי במקצוע עריכת הדין יודע להעריך כמה שומן רובץ בתיקים מעין אלה ששופטים מזרימים לעורכי דין).
נוסף לכך עלה בחקירה כי עורך הדין הנ"ל מכר לשופטת דירה במחיר מופחת וחתם לה על ערבות אישית מצידו בעת רכישת הדירה.
זאת ועוד: התברר בחקירה, שהשופטת המשיכה להזרים לאותו עורך דין תיקים - גם לאחר שזה הושעה מלשכת עורכי הדין בשל התנהגות בלתי הולמת בתפקידו ככונס נכסים.
כאינדיקציה לחומרת הפרשה, ראוי לציין כי במהלך החקירה נעצר עו"ד פרנקל למשך ששה ימים.
עברה שנה, נערך שימוע והיועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את תיק החקירה, ולהלן ציטוט מהחלטתו:
"בנסיבות אלה, על-רקע מצבה הרפואי של השופטת כאמור [כעולה מהתעודות הרפואיות וחוות דעת המומחים שהומצאו במסגרת הליכי השימוע], ונוכח הודעתה של השופטת על פרישתה מכס השיפוט, מתוך נטילת אחריות להתנהלותה, ובהתחשב באופי החשדות נגדה כפי שהתגבשו בסופו של ההליך - הוחלט כאמור על סגירת תיק החקירה בעניינה."
עינינו הרואות: היועץ המשפטי אינו אומר שהתיק נסגר עקב העדר ראיות. והרי ברור הדבר, שאילו היה מדובר בהעדר ראיות - היה צריך לסגור התיק מטעם זה בלבד, ולא היה כל צורך להתייחס למצבה הרפואי של השופטת.
יתרה מכך, כאשר היועץ המשפטי, בלשונו הנפתלת, אומר שהשופטת נטלה אחריות להתנהלותה, וכאשר הוא מדבר על חשדות שהתגבשו בסופו של ההליך - הוא אומר בעצם שהשופטת הודתה בעבירות פליליות.
יודגש: קיימת אפשרות, שהיא בפועל די נדירה, לסגור תיק חקירה של חשוד בשל מצבו הרפואי. אלא שברור הדבר, שהחלטה לסגור תיק מטעמים רפואיים אינה יכולה להיות מנותקת מחומרת העבירות המיוחסת לחשוד - כפי שהיועץ עצמו רומז בדבריו על "אופי החשדות". כך למשל, ברור שחשוד ברצח יתקשה לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיקו מטעמי בריאות.
וכאשר סוגרים תיק מטעמי בריאות קיימת בעייה נוספת: חוסר שקיפות מטעמי צנעת הפרט. כלומר, כאשר היועץ המשפטי לממשלה סוגר תיק מטעמי בריאות, ומטעמי צנעת הפרט אינו מפרט מהם אותם טעמי בריאות - כי אז עלול להתעורר בלב הציבור חשד, שמא היועץ המשפטי שקל את העניין שלא כראוי וסגר התיק ללא הצדקה של ממש.
ומאליה עולה השאלה אם היועץ המשפטי ניסה כלל להתמודד עם מהימנות חוות הדעת של המומחים שהומצאו לו - חוות דעת שבדרך כלל ניתנות תמורת תשלום - על כל המשתמע מכך.
כך או כך, העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה החליט לעשות שימוש בנימוק הנדיר של מצב בריאותו של החשוד, והוא עשה כן דווקא במקרה של שופטת - מן הדין שיעשה כן תוך פירוט מירבי - ופומבי - של העובדות הרלוונטיות לחשדות הפליליים שהתגבשו כנגד השופטת.
והרי ראינו לא פעם ולא פעמיים בעבר, שהיועץ המשפטי לממשלה יודע לפרסם דוחות ארוכים ומפורטים על אנשי ציבור שנחשדו בפלילים והוחלט לסגור את תיקיהם.
העובדה שבעניינה של שופטת - דווקא שופטת - היועץ פירסם החלטה גניזה חסרת בשר של ממש - עובדה זו מעוררת תהיות אם העיקרון החשוב של השיוויון בפני החוק לא נרמס כאן ברגל גסה.
אבל למה להיתמם: ניקוי אורוות פומבי במערכת המשפט הוא תהליך מביך, ולכן סירחות שדבקו בשופטת יש לטאטא ללא משפט - פן ייפגע אמון הציבור בשופטים, ולעזאזל הצדק והאמת ושלטון החוק.
