מרבית הציבור הרחב מכיר את הבורסה והשווקים הפיננסים באמצעות השקעה במניות. עליות, ירידות, מפולות ותקופות גאות ושפל היו מנת חלקם של לא מעט משקיעים שהיו מעוניינים להשיא את כספם ועשו שימוש באנשי מקצוע שהמליצו על מניות כאלו ואחרות.
המשבר הפוקד את השווקים הפיננסים בעת הנוכחית נובע ממצוקת אשראי קשה שמונעת קבלת אשראי בנקאי, או באמצעות גיוסי חוב (הנפקת אגרות חוב), ומשפיעה בצורה נרחבת על התנהלות הפירמות במשק. המשבר הפיננסי, כמו גם בימי גאות, יבוא אל קיצו והעליזות תחזור לשלוט על פני המשקיעים והסוחרים. עד אז, מחפשים כולם את המניות הטובות, המנצחות, החזקות והיציבות. אולם טרם נצא מהמשבר סביר שתהיה תקופת רגיעה בה יבין ציבור המשקיעים שיציבות פיננסית תגדיר את עצמה מחדש לפני גל עליות בשוק המניות.
בסופו, או בתחתיתו, של המשבר עדיין יתפקדו פירמות שייצרו מוצרים וימכרו אותם להמונים וכתוצאה מכך ייצרו תזרים מזומנים. בנקודה הזו בדיוק נכנסת לתמונה השקעה באגרת חוב.
אגרת חוב הינה הלוואה שהמשקיע מעניק לחברה בתמורה לריבית. כל פירמה תוכל לשלם ריבית על הלוואותיה אך ורק במידה שיהיה לה את המזומנים הדרושים לכך. מכאן ניתן להסיק שעל אף המשבר - חברות שייצרו מזומנים יוכלו ללא קושי רב לשלם את חובן למחזיקי האג"ח, ואילו מחזיקי המניות ייתכן ולא ירשמו תשואות חיוביות. הנוסחה מאוד פשוטה - המניות יעלו רק כאשר הפירמות יוכיחו שהן מסוגלות לייצר שיפור בעסקיהן ואילו מחזיקי אגרות החוב ייהנו כאשר הפירמות יוכיחו שהן מסוגלות לשמור על תזרים מזומנים יציב. הצגת תז"מ יציב הינה פשוטה יותר (על פניו) מאשר הצגת גידול וצמיחה עקביים.
המשבר הפיננסי פגע בעת הזאת בכל המכשירים הפיננסים, הן מניות והן אגרות חוב, וזאת כתוצאה מחששות המשקיעים מאי יכולתן של הפירמות להחזיק מעמד כעסקים עובדים. בנקודת השפל, אותה כולם מייחלים למצוא, יבין ציבור המשקיעים שישנן פירמות שחוסנן אינו מוטל בספק - מה שמהווה חותמת לתשלומי החוב - אך עדיין לא אומר שהיציבות תתורגם לצמיחה בעסקים.
