|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
צבי טל: "חוק פינוי פיצוי הוא פשע"
|
ה'שופט הדתי' של בית המשפט העליון מודע לכך שהיווה עלה תאנה ● הוא סבור כי חוק ההינתקות היה חוק רע, וגם מתנגד למדינת כל אזרחיה ● טל: "לא יעלה על הדעת שמיעוטים יכולים לדרוש הגדרה עצמית"
|
|
חוק פינוי פיצוי אינו ראוי לשיטתו
|
|
|
|
|
|
|
|
| עם זאת, כאשר מדובר בפרט אל מול השלטון, באזרחים מוחלשים אשר נעשקים או נלחצים בידי השלטון, פה הוא דוגל באקטיבים שיפוטי, המאפשר פניה לבג"צ אשר יכול להוציא סעד "בתוך יום" (שלא כמו ערכאות אחרות). הוא גם סבור כי אגרות מהוות חסם עבור אוכלוסיות מוחלשות. | |
|
|
|
|
|
|
שופט בית המשפט העליון (בדימ.), צבי טל, אשר מוכר לציבור יותר בשל הוועדה שנקראה על שמו, "ועדת טל", אשר גיבשה הסדרי דחיית שירות לגחורי ישיבה, מונה לבית המשפט העליון בשנת 1994. במסגרת סדרת הראיונות אשר ערכו שימי קדוש ואפריים דה-האס עם תשעה שופטי בית המשפט העליון (בדימ.) (ראיונות שפורסמו בכתב העת 'עלי משפט') נשאל טל, כמו קודמיו, אודות אקטיביזם שיפוטי, אודות הפרדת הרשויות, אודות השפיטות ובמקרה הספציפי שלו - אודות הוועדה אשר בראשה עמד.
בניגוד למרואיינים קודמים ( חשין, ברק, שמגר, זמיר), סבור טל כי "הפרלמנט הוא מעל הכל", וכי גם באנגליה, למרות שיש זכויות למיעוטים "לא יעלה על הדעת שמיעוטים יכולים לדרוש הגדרה עצמית". טל מאזכר לנו כי "מה שיפה למדינת הגירה" כמו ארצות הברית, אינו יפה לנו, וכי אנו איננו יכולים להיות "מדינת כל אזרחיה" שכן מגילת העצמאות הגדירה את מדינת ישראל כ"מדינה יהודית".
סברתו כי "הפרלמנט הוא מעל הכל" הינה קונסיסטנטית, הוא לא אך ורק מתנגד לאקטיביזם שיפוטי בענייני מדינה וחברה, הוא גם מתנגד לדריסתו של רצון העם בידי חוק ההסדרים או לדבריו: "לא יתכן שבהצבעות על חוק של מאה סעיפים חברי הכנסת לא ידעו על מה הם מצביעים ופשוט ירימו את האצבעות באופן אוטומטי בגלל משמעת קואליציונית".
בניגוד למרואיינים קודמים, סבור טל כי אל לו לבית המשפט העליון להתערב התערבות יתר בהכרעות בית הדין הרבני הגדול, וכי הלכת בבלי, אשר כפתה על בתי הדין הרבניים לדון על-פי הפסיקה הישראלית, אינה ראויה. לדעתו, ישנם פסקי דין רבים אשר מצמצים את סמכות בתי הדין הרבניים "והופכים אותו לוועדה טכנית לגבי גירושין", וכי למרות ש חוק יסודות המשפט, התשמ"א - 1980 מאפשר פניה למשפט העברי במקרה של לקונה, בית המשפט העליון, לטעמו, רוקן חיקוק זה מתוכן, תוך התעלמות מפאר היצירה של המשפט העברי. הוא סבור כי במקרים רבים אשר בהם מתבקשת התערבות בג"צ בפסיקות בית הדין הרבני הגדול, עליו לדחות עתירות בנושא זה על הסף. עוד הוא סבור כי אם חלקים גדולים בציבור הדתי אינם שבעי רצון מבית המשפט העליון, על בית המשפט העליון "לבקר את עצמו מפעם לפעם".
עם זאת, כאשר מדובר בפרט אל מול השלטון, באזרחים מוחלשים אשר נעשקים או נלחצים בידי השלטון, פה הוא דוגל באקטיבים שיפוטי, המאפשר פניה לבג"צ אשר יכול להוציא סעד "בתוך יום" (שלא כמו ערכאות אחרות). הוא גם סבור כי אגרות מהוות חסם עבור אוכלוסיות מוחלשות.
גם על חוק פינוי-פיצוי, אשר אינו מפצה אנשים על אובדן של עבודה ועמל של חיים שלמים, יש לו ביקורת קשה: "אדם בן 50 לא יודע מהיכן להתחיל את חייו מחדש והפיצוי כלל לא מתקרב למה שהיה צריך לקבל. אני התנגדתי להליך הזה ואני חושב שזה פשע. תארו לעצמכם מצב שבו הדבר היה נעשה לאוכלוסיה אחרת, נניח לציבור לא יהודי".
כשופט דתי בביהמ"ש העליון, הוא חש כעלה תאנה, שכן עצם העובדה שישנו 'כסא דתי, כיסא מזרחי וכיסא ערבי' בבית המשפט העליון, מקנה תחושה של עלה תאנה. ריבוי כסאות שכאלו יצור מגוון.
עם זאת, הוא מודע לכך שלא ניתן, בהינתן 14 כסאות בבית המשפט העליון, לאפשר יצוג לכל מגזר, שכן לא יהיה לכך סוף: יבקשו לפרוט את הכסא המזרחי לכל העדות, את הכסא הדתי לכל הזרמים, וכדומה. |
|
|
גם לשטן נדרש פרקליט [צילום: פלאש 90]
|
|
|
כשהוא נשאל למשפט דמניוק, בו היה שופט מחוזי עדין, הוא מצהיר כי "אין כל ספק כי דמיניוק הוא איוון האיום" וכי הוא "משתעשע ברעיון כי מה שהרתיע את בית המשפט היה פסק דין מוות שריחף באוויר והחשש מתגובות". עם זאת, לשיטתו "לעובדה שפתחו את המשפט ליריעה רחבה להוכיח את כל הזוועות של טרבלינקה ושל השואה הייתה תוצאה חיובית והיא העלאת התודעה של השואה בעיני הציבור הצעיר, קרוב לשלושים שנה אחרי משפט אייכמן". עם זאת, טל מקפיד על אובייקטיביות: הוא לא אהב את האופן שבו התייחס הקהל בבית המשפט לסנגורו האמריקני של דמיניוק, אוקונור, ועצם התגייסותו של שפטל לעניין גרמה לו דווקא להעריך את שפטל: "גם עם השטן עומד לדין השטן זקוק לסנגור הכי טוב, ואם לא תהיה הגנה טובה לא יהיה משפט. לכן ערכו גדל בעיני. אותו הדבר עם אייכמן, אומנם היה לו עורך דין גרמני, אבל לצידו עמד עורך דין ישראלי, פליליסט מצוין שחנך אותו ולימוד אותו ובלי זה המשפט לא היה משפט".
|
|
"צה"ל לא זקוק לאנשים נוספים"
|
|
|
|
[צילום: באדיבות "פורטל חרדים"]
|
|
|
שאלה מתבקשת של המראיינים את טל היא שאלה הנוגעת לוועדה אשר נקראה על שמו, ועדת טל. לשיטתו של טל "צה"ל לא זקוק לאנשים נוספים ואין לו תקציב לאנשים נוספים", ובשל כך "לא מגייסים עולים חדשים מגיל 22 ומעלה". אך יש לו ביקורת על הרצון לגייס את החרדים. הוא מסביר כי הגם שאין חוק אשר פוטר את אזרחי ישראל הערביים משירות צבאי, מבינים את הקושי הטבעי שלהם לשרת בצבא ופוטרים אותם באופן טבעי משירות זה. "ולחרדים לא קשה? לחשוף בגיל 18 צעיר לעולם מתירני, לעולם בדיוק הפוך ממה שהוא חונך והורגל... אותם אי-אפשר להבין?".
טל מכבד את זכותם של החרדים לערכים משלהם, בהם התנגדות למדינה הציונית ולערכיה. בכל מקרה, הוא מספר כי חוק ההסדרים של שנת 2003 מסמס את חוק טל כאשר אפשר לבחורי ישיבה הלומדים למעלה מ-45 שעות בשבוע לעבוד, גם מבלי לעבור דרך שירות צבאי.
בכך לשיטתו הכנסת מסמסה את מה שהיה יכול להיות כ"התחלה של שוויון".
מבין השורות משתמע כי למרות הביקורת על בית המשפט העליון אשר מתערב לכאורה בחקיקת הכנסת, למעשה, בהליך סמוי ולא גלוי, נערי האוצר של 'חוק ההסדרים' ממסמסים בהליך מקוצר חקיקת כנסת שנדונה שנים, מבלי שהציבור ירגיש או יהא מסוגל לבקר זאת.
כאשר הוא נשאל על פסק דין שעליו התחרט, הוא מצביע על עתירה לבג"צ אותה דחה בראשית כהונתו כשופט עליון, שכן לא היה לו די אומץ להתעמת עם "אנשי האוצר", אשר התקינו תקנות אשר מחייבות עולים חדשים להמיר את המטבע שלהם למטבע ישראלי, חרף ירידת הערך המתבקשת מכך. הוא מספר כי "גם אני אמרתי כמה דברים קשים על האוצר, אבל לא היה לי מספיק אומץ ונכנעתי לדעת הרוב שקבעה כי אין להתערב בהחלטת משרד האוצר. עד היום אני חושב שזה היה עוול של ממש כלפי אותם עותרים".
|
|
| תאריך:
|
04/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/04/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
צבי טל: "חוק פינוי פיצוי הוא פשע"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מד' ליונה עיוורת
|
4/04/09 23:27
|
|
|
|
2
|
|
מוקסם
|
4/04/09 23:50
|
|
קיימים שני חוקים עיקריים העוסקים במניעת אלימות במשפחה :
|
|
|
|
|
בשנת 2003 החלה לפעול בישראל תוכנית ניסויית, ויסקונסין, אשר נועדה, באופן מוצהר "לגמול" אנשים עניים מקבלת קצבאות, ו"לחנך אותם מחדש" ל"חיי עבודה יצרניים" (מטרה שיש בה אלמנטים פשיסטיים, ויש בה אזכור רחוק לאותה 'עבודה משחררת' ידועה לשמצה). התוכנית יצאה מתוך נקודות הנחה שקריות, מסיתות, ולפיה הענייים אינם אלא "בטלנים, פרזיטים", "אינם רוצים לעבוד" וכדומה.
|
|
|
|
|
מהרכב הממשלה החדשה וגודלה אפשר ללמוד משהו על התרבות הפוליטית בישראל ועל כוחה של התקשורת. איך התקשורת קשורה לזה? זוכרים איזו מהומה חוללה התקשורת המרכזית סביב המעידה של בנימין נתניהו לפני שנה או שמא שלוש שנים, כאשר נזכר ברחבעם זאבי שהיה, לפי זיכרונו, שר בממשלתו, לפני שגנדי הפך לזיכרונו לברכה? אוי הזיכרון - הזיכרון הזה. כל הציבוריות הישראלית השתוללה ונכנסה לסחרור אקסטטי סביב השטות הזאת, ולרגע נשכחו כל מחדליה ומשבריה של ממשלת אולמרט, או שמא שרון, או שזו הייתה בכלל ממשלת שרת... אוי, הזיכרון - הזיכרון הזה.
|
|
|
|
|
יסודותיה המעורערים של תורת ההינתקות הונחו עוד בשנת 2000 - מספר שנים לפני נטישת הרצועה - עם המנוסה החד-צדדית של צה"ל מדרום לבנון בניצוחו של אהוד ברק. השפעותיה ההרסניות של תורת החד-צדדיות על המדיניות הלאומית נמשכו גם הרבה לאחריה והתבטאו גם בניהולה הכושל של מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006.
|
|
|
|
|
כולנו חלק מהמשבר הכלכלי. כולנו חווים ומרגישים אותו. כל אחד על-פי מצבו הכלכלי, האישי והמשפחתי. הנתונים ידועים. מימדי האבטלה הגואים מופיעים חדשות לבקרים בכל כלי התקשורת. המראות של נזקקים, מספרם הבלתי נתפס, ההולך וגדל ככל שהמשבר הכלכלי מעמיק, איננו מנותק מההוויה שלי ושלכם. כולנו באותה סירה.
|
|
|
|
|
