הציניות שהישראלי פיתח כלפי הבטחות של טרם-בחירות היא כנראה עוד הרבה יותר קטנה מזו של המורות והמורים בישראל. החינוך עומד תמיד במקום של כבוד ברשימת ההעדפות הלאומיות המובטחות והוא תמיד הראשון לקצץ בו ללא רחם כבר מתחילת כהונתה של ממשלה נבחרת. כל ממשלה.

אלא שבמשרד החינוך מכהן שר חדש ונמרץ ובעיקר עם גב פוליטי איתן. כמו כל קודמיו הוא יבקש להטביע את חותמו על המערכת הגדולה ביותר וגם הכושלת ביותר במדינה. גדעון סער, אומנם אין לדעת מה הן כוונותיו של השר ויש לתת לו את הזמן והסבלנות להציג את מרכולתו החינוכית, אולם אין זאת אומרת שאין לבדוק בשבע עיניים את צעדיו והתבטאויותיו כבר בראשית דרכו, כמו גם את מידת כוחו ועמידותו מול תכתיבי האוצר שנשלט למעשה באופן מוחלט על-ידי משנתו הכלכלית של ראש ממשלתו.

אתגר ראשון העומד לפתחו של השר הוא חוק ההסדרים. תחת הכותרת "חינוך, השכלה גבוהה ושירותי דת" (?), פותח חוק ההסדרים בחינוך בהצעה להרחיב את אפשרויות הרישום למוסדות החינוך היסודי "בהגברת התחרות בין בתי הספר..." תוך "שקיפות אודות הישגי בית הספר שתאפשר להורים לבצע השוואה בין בתי הספר השונים ולשלוח את ילדם למוסד המצליח ביותר". המודד המוצע לבחינת הישגי בתי הספר הוא בעיקר כמותי. כמו מבחני המיצ"ב. אין כאן שום מדד רציני אחר לאיכות המעשה החינוכי המתקיים בין כתלי בית הספר. הערכים המהותיים והמרכזיים של בית הספר כלל אינם קריטריון להערכתו, אלא בעיקר ההישגים במבחנים שתקפותם בעייתית ושנויה במחלוקת.

למן הרגע שבתי הספר ידורגו לעין הציבור על-פי הישגיהם במבחני המיצ"ב תתפתח ביניהם תחרות מטורפת על הדירוג. זה לא מכבר ידועים סיפורים מפוקפקים על ניסיונות בתי הספר להשפיע על תוצאות של מבחנים אלה ודומיהם. שעות לימוד יקרות יוקדשו לאולימפיאדת הציונים, והחינוך היסודי השוקע אל האופק החדש ימשיך להשלות את קברניטי מערכת החינוך במקסמי שווא של הישגים. האמת, כרגיל, תצוף על פני המים הלא-טריטוריאליים של מבחני פיז"ה הבינלאומיים, שבהן מוצגת ערוות כישלוננו לעין כל מדי שלוש שנים. וכך תיראה מערכת החינוך שלנו כמו קבוצת צמרת בכדורגל הישראלי, שאין לה מתחרים ב"קופסה" או ב"אורווה", אך במבחן האירופי הראשון שלה משתנקים שחקניה מחוסר חמצן לאחר 30 דקות משחק.

משרד החינוך נקט בחוכמה בהטילו חיסיון על הישגי בחינות הבגרות. שחסך תחרות מיותרת וחסרת מעצורים בין בתי הספר התיכונים. אולם אותו המשרד התיר השוואת נתוני בגרויות בין רשויות, שגרמה לכמה מראשיהן להפוך עולמות כדי לכבוש את ראשות הליגה המחוזית. חוק ההסדרים אומנם אינו עוסק בהשוואות בחינוך העל-יסודי, אולם היוזמה עלולה להפוך לספורט להמונים שנזקו רב לאין שיעור מתועלתו. כבר עתה רמת בחינות הבגרות, בעיקר במקצועות ההומניים, היא הנמוכה ביותר אי-פעם, וכבר שנים שמערכת החינוך משקיעה הון עתק שמטרתו בגרות בכל מחיר. לכן אין פלא שהאוניברסיטאות מתייחסות לבחינות הבגרות בחשדנות יתרה ומרצים מורטים את שערות ראשיהם לנוכח הבורות המייאשת של סטודנטים לתואר ראשון וחוסר המוטיבציה שלהם להשקיע מאמץ מינימלי ברמה הנדרשת בלימוד אקדמי.

לפתחו של שר החינוך ניצבות בעיות לא פשוטות, שפתרונן סותר לעיתים זה את זה. אולם גדעון סער יכול לקבוע את מקומו בהיסטוריה אם רק יהיה אמיץ מספיק להחליט להיות איש חזון אמיתי, וזאת אם רק ישכיל להביט הרבה מעבר לטווח הבלתי-אפשרי של קדנציה קצרה במשרד החינוך, אם רק יחליט לעמוד על רגליים איתנות אל מול מגמות ההפרטה וגזירות הקיצוצים, אם רק יתעקש לרדת אל שורשיהן של הבעיות וידחה מעל פניו פתרונות פופוליסטיים קצרי מועד, אם רק ישכיל לתרגם את כוחו הפוליטי במפלגתו להובלה נועזת של מהלכים מכוננים, אם יהיה מגנם ופטרונם של המורים, ובעיקר, אם יניח על השולחן את כל יוקרתו הממלכתית גם אם המחיר יהיה הנחת מכתב התפטרות בהמשך. מערכת החינוך הנחנקת משוועת למנהיגות אמיתית ולמהפכה אמיתית. הצלחה בתפקיד זה, כנגד כל הסיכויים ומול כל המכשולים, תהפוך את גדעון סער מפוליטיקאי שנון ומצליח, לדמות ממלכתית מרכזית שרק השמים יהיו גבולותיה.