כשעוסקים בחינוך בארץ מייד מועלות הצעות פופוליסטיות בסגנון של "גם וגם וגם" - גם להקטין את מספר התלמידים בכיתה, שמשמעו בין היתר בניית עוד כיתות; גם להוסיף שעות לימוד; גם להוסיף חומר לימוד; גם להוסיף מורים; גם להעלות את שכר המורים; וגם כמובן להגדיל את תקציב החינוך. אף אחד כמובן לא מעלה הצעה מאיפה ניקח כסף כדי לממן את השפע הזה, ואף אחד גם לא מנסה לבדוק במה זה יועיל. האמת היא שבפועל זה עלול אף להזיק. כפי שהזיקה תוספת התקציב שניתנה לחינוך בישראל בעבר. עובדה, מ-13,475 שקל לתלמיד ב-1990 עלתה ההוצאה ל-17,477 שקל לתלמיד בישראל ב-2002, והתוצאה - תוצאות בחינות הקריאה בצה"ל ירדו מ-60% הצלחה ב-1985 ל-32% בלבד ב-2002.
באופן מפתיע, תוספת תקציב לחינוך לא שיפרה את התוצאה גם במדינות אחרות בעולם. באוסטרליה, על פני 24 שנים העלו את תקציב החינוך לכל תלמיד באופן ריאלי פי 4, אך הישגי התלמידים באותה תקופה ירדו ב-2%. בצרפת ובניו-זילנד, הגדילו את תקציב החינוך לכל תלמיד באותה תקופה ביותר מפי 3 באופן ריאלי, וגם שם הישגי התלמידים ירדו.
נודה על האמת, אנחנו לא אחת המדינות העשירות ביותר בעולם, ואם שרי חינוך וביטחון ימשיכו לשים אבני ריחיים על צווארם של שר האוצר וראש הממשלה, מצבנו אף יחמיר. הדרך הנכונה למדוד את ההשקעה בחינוך היא באופן יחסי לתוצר המקומי - בישראל 28 מיליארד שקל מופנים לחינוך, שהם 8.5% מהתוצר. הרבה יותר מרוב מדינות המערב לרבות פינלנד, שוויץ ושבדיה. גם אם נבחן את ההוצאה לתלמיד בישראל ביחס לכוח הקנייה המקומי נגלה כי היא גבוהה מזו של ארה"ב, יפן וגרמניה.
תאמרו בוודאי כי הגידול בתקציב החינוך הזיק, ובמקרה הטוב לא הועיל, משום שהוא בוזבז על ביורוקרטיה שרק מעיקה על מערכת החינוך במקום לסייע לה. אכן, מערכת החינוך עתירה בוועדות מיותרות, והמבנה הארגוני שלה מסובך ומכיל כפילויות רבות. יותר מדי גורמים עוסקים בבדיקה ובמתן אישורים, ומעט מדי נותר לטיפול בתלמיד עצמו. אין ספק כי טוב יעשה שר החינוך אם ינצל את הקיצוץ בתקציב החינוך כתירוץ לייעול המבנה הארגוני של משרדו ולצמצום הצורך בהענקת אישורים שמעסיק אלפי אנשים בדיונים בלתי מועילים בוועדות. בקיצור - פחות ביורוקרטיה. אך זו לא כל התמונה. גם בהוראה עצמה יש עודפים בלתי יעילים. בישראל כמות שעות הלימוד השנתית לתלמיד היא בממוצע 1,000 שעות לעומת 800 שעות בלבד בממוצע במדינות המפותחות. התוצאות לעומת זאת, בהחלט לא ביחס ישיר לכמות השעות. על-פי מבחני PISA אנו במקום ה-39 במדעים וה-40 במתמטיקה. בתחום יכולת הקריאה אנו במקום ה-27 מבין 35 מדינות שנבדקות על-ידי PIRLS.
כמי שהיה בעצמו תלמיד, וכאב לילדים במערכת החינוך אני יכול להעיד כי שעות רבות מדי רק מעייפות את התלמיד, מגדילות את הסיכוי לבעיות משמעת, ומורידות את יכולת הריכוז של התלמיד. מה עושים במערכת החינוך עם כמות כה רבה של שעות? על כך ניתן ללמוד מהנתון הבא: בישראל רק 56.6% משעות ההוראה לגילאי 11-9 מוקדשות למקצועות הליבה (קריאה, כתיבה, ספרות, מתמטיקה, מדע, אזרחות ושפה זרה) לעומת 93.2% במדינות ה-OECD. המסקנה המתבקשת היא שדווקא קיצוץ במקצועות לימוד מיותרים יביא לשיפור הישגי התלמידים. אם שר החינוך מתלבט מה להתחיל לקצץ אני מזמין אותו לעיין בידיעה שבקישורית שלהלן:
[קישור], וימצא דוגמה מובהקת כיצד אג'נדות של שרי חינוך הופכות לעומס מיותר על התלמידים. אני ממליץ בחום לבטל מייד כל מה שמוזכר בידיעה זו (לרבות לימוד ערבית, שבלאו הכי אינו מביא לידיעת השפה הנוספת, אך מוריד את המיקוד מלימוד האנגלית שלוקה בחסר).
בשורה התחתונה, לא כמות שעות הלימוד ולא כמות מקצועות הלימוד ולא כמות המורים יכולה לשפר את תוצאות התלמידים. רק איכות ההוראה יכולה לעשות זאת. איכות במקום כמות. זה הפתרון למערכת החינוך. אז, איך מעלים את האיכות של ההוראה, או אם להיות יותר מדויקים - האיכות של המורים? אפשר כמובן לשפר את ההכשרה של המורים, לקבוע קריטריונים נוקשים לקבלת מורים למערכת, להעלות את השכר של המורים (בתקווה שקיצוצי התקציב והאינפלציה של השנים הבאות לא יורידו אותו), ואז לחכות 4-3 שנים ולראות אם הצלחנו. אבל אפשר לעשות יותר מכך, ולהצליח לחולל שינוי כבר בשנת הלימודים הבאה שתיפתח עלינו לטובה בעוד פחות מ-4 חודשים. אם יבוטלו מקצועות לימוד מיותרים, ושעות הלימוד יוגבלו לכמות סבירה, יהיה צורך בפחות מורים. מערכת החינוך תוכל לסנן את המורים שהישגיהם הנמוכים ביותר ולשחרר אותם כבר כעת. רמת המורה הממוצע שיפגוש כל תלמיד תעלה מיד, וההתמקדות במקצועות הליבה תאפשר לשפר את התוצאות בהם. הוצאות השכר של המורים שישוחררו מהמערכת והחיסכון העקיף מהפחתת מקצועות (הפחתת מתכנני תוכניות לימוד ומפקחיהן והפחתת מספר בחינות בגרות), בצד הוצאות השכר של הביורוקרטיה שתקוצץ מאגפים מיותרים במשרד החינוך יפנו מספיק משאבים כדי לוודא ששכרם של המורים אכן יעלה משמעותית ויישאר גבוה.
מידע נוסף - עוד בנושא שיפור מערכת החינוך ניתן לקרוא במאמרי הקודם בקישורית:
[קישור]