מספר האנשים אשר יכנסו לפנתיאון ההיסטוריה הינו קטן. ישנם שם רוזוולט, סטלין, גורבאצ'וב, רייגן, דה-קלרק, מנדלה, בגין, סאדאת, רבין ועוד רבים אחרים אשר קצרה היריעה מלהזכיר את שמם לטובה ולרעה. אבל, תמיד, בלי יוצא מן הכלל לא זוכרים את האנשים הקטנים. אותם אנשים אשר מאחורי הקלעים, מניעים את הגלגלים הגדולים. איש מסוג זה הוא יוסי ביילין.
יוסי ביילין ויאסר ערפאת, בין אם הם רוצים להיכתב ביחד ובין אם לא, הם האנשים המשפיעים ביותר על המזרח התיכון ועל תהליך השלום בעשור האחרון, כל אחד בתחומו ויחדיו.
ב-1992, כאשר החלו מגעי אוסלו כמגעים אקדמאים לגישוש ראשוני, היה שם אדם אחד שנווט את הצוות של פונדק והרשפלד ושמו יוסי ביילין. ביילין כטבח מצטיין, רקח תבשיל מאחורי בעל המסעדה ושותפיו, רבין וממשלת ישראל, והכין להם תבשיל שנאלצו לאכול בין אם רצו ובין אם לא ועל כך חלוקות הדעות.
עם הזמן הטבח הפך לשף. ביילין, עלה בדרגת הבישול והתקדם, לאחר שבמשך השנים רקח עוד תבשילים, כמו תבשיל/הסכם ביילין אבו-מאזן, שרבין ז"ל לא הספיק לטעום.
בעל הדרגה החדשה הרגיש שעליו להמשיך, והמציא מנות חדשות. כך החל הרעיון של נסיגה מדרום לבנון. ב-1998 ביילין פנה בדברים לא דרכים אל החיזבאללה, ואותת להם כי עדיף להם לחקות לממשלת העבודה הממשמשת ובאה כדי שישיגו את ניצחונם הגדול - הנסיגה החד-צדדית והמשפילה של ישראל. וכך, שוב מאחורי הגב של ממשלת ישראל, בעלי המסעדה, הכין לו השף תבשיל נוסף שהבשיל במאי 1999 עם הבחירה של אהוד ברק והבטחותיו במהלך הקמפיין.
פעם אחת בלבד, השף, באישור בעלי המסעדה, ניסה לעשות את תבשיל חייו. היה זה בטאבה בשנת 2001 עת ניסה השף להכין את התבשיל האולטימטיבי, באישור ובידיעת בעלי המסעדה, אך רק דבר אחד הפריע לשף, בנוסף כמובן לחוסר היציבות במסעדה: היועץ המשפטי לממשלה טען כי קיום העסקה בזמן שישנו סיכוי כי בעלי המסעדה התחלפו, אינו כשר, אך השף המשיך בשלו ונבעט בעיטה עזה הוא והמתכונים שלו מעל דפי ההיסטוריה של המסעדה ברוב מוחץ.
אולם גיבור הסיפור שלנו, השף הנודע יוסף ביילין, לא נרגע ולאחר שגם במסעדה של חבריו נזרק ממנה והלך אל המסעדה ממול, זו שמצד שמאל למסעדה הביתית שלו, גם אז הוא לא הצליח להכנס אליה וחזרה אל עולם השפים.
למרות זאת השף הנודע לא התייאש והרגיש כי עליו לעשות עוד מעשה. ושוב, בלי אישור בעלי המסעדה הגדולה, הלך והכין תבשיל אולטימטיבי בעיניו, וכך מסתיים לו הסיפור הנודע בשם המתכונים של השף.
הסכם ז'נבה/גואה
באחד ממאמריו כותב פרופ' שאול משעל תיאוריה מסוימת על המו"מ בין ישראל לבין הערבים. הישראלים החיים במבנה חברתי מסוים, מערבי, מקדשים את עצמם בהסכם, קיומו של ההסכם וזו מטרתם במו"מ, גם בתהליך השלום וגם במו"מ עסקי. הפלשתינים לעומת זאת, בשל המבנה החברתי שלהם חותמים על הסכם אשר תמיד יהיה פתוח לשינויים בשל לחצים פוליטיים-חברתיים שונים בתוך החברה שלהם. לפיכך הישראלים הינם "מכווני הסכם" והפלשתינים "מכווני תהליך".
המו"מ שהתקיים בעולם כולו ובחסות המדינה הנהדרת שוויץ וראש הממשלה בלייר, הינו מו"מ נוסף, בדיוק כמו הסכם אוסלו. הישראלים לא יכלו לצאת מהמו"מ בלי פיסת נייר חתומה כי הם חייבים הסכם והפלשתינים רואים בהסכם כקרש כפיצה לעתיד.
אחד הלקחים מהסכם אוסלו הוא שחייבים לדקדק ולקיים את הנאמר בו מילה במילה. מי שמכיר את החברה העברית יודע מה ערך המילה באומה הערבית, ולכן חשוב להקשיב ולשמוע מה אומר הצד הפלשתיני על ההסכם הזה.
יום לפני חתימת הסכם אוסלו אמר יאסר ערפאת לטלוויזיה הירדנית בראיון, כי הסכם אוסלו הוא "צעד ראשון בדרך למימוש תוכנית השלבים" - אמר אז אמר. אח"כ כאשר הבריח ערפאת מבוקשים ונשק רב עם כניסת השיירה שלו לעזה, אמר לעצמו רבין, על זה נפרק את ההסכם - עשה אז עשה. וכאשר ערפאת היה קורא בנאומיו למיליוני שהאידים ואומר שמטרתו הסופית היא יפו, עכו וחיפה - אמר אז אמר.
התגובות בציבור הפלשתיני להסכם הן שונות. מי שקרא את המסמך של מכון ממר"י יכול לנתח אותו כך שהמצדדים בהסכם הם אינם אנשי ממשל כיום, והמתנגדים לו הם שרים בממשלה הפלשתינית, בדיוק כמו בישראל. הפלשתינים, אומרים בדבריהם שאין סופיות בהסכם, שאין ויתור על זכות השיבה וכו' - אז שוב פעם למי להאמין, כרגיל היא הנותנת, לצד הפלשתיני האומר תמיד מה הם מטרותיו לציבור שלו.
צוות המו"מ שהיה במלון בירדן כלל אישים שונים מעניינים ביותר. בנוסף לאנשים השונים אשר אנו מכירים מהסכמי אוסלו, נפגשנו בפן החדש של הביטחוניסטים "נטו". אמנון ליפקין-שחק, רמטכ"ל לשעבר, בטחוניסט מובהק, אך האם כבר שכחנו כי המועמד הווירטואלי הזה לראשות הממשלה היה במלגת המרכז ואח"כ שר התיירות בממשלת השמאל? לא, אז אין הוא בא נקי, בדיוק כמו תת-אלוף גיורא ענבר הנמנה עם התומכים של הנסיגה החד-צדדית מלבנון ומספר מעידות פוליטיות נוספות.
בארצות הברית ישנו "חוק לוגן" המונע מאנשים לקיים מו"מ מדיני על האינטרסים של ארה"ב עם אנשים פרטיים. אילו בישראל היה קיים כזה חוק, אז הסכם אוסלו לא היה נולד כלל וההיסטוריה היתה נראית אחרת לגמרי.
שעון החול על ממשלת שרון החל להסתובב, כרגע הממשלה הזו יכולה להתחיל לספור את ימיה לאחור. בדיוק כמו שהחל הסכם אוסלו, בדיוק כמו שלא ניתנה לבנימין נתניהו רשת הביטחון של השמאל לממש את הסכם וואי, כך החל היום האיש, הטבח ואח"כ השף הגדול, ד"ר יוסי ביילין, את תחילתו של תהליך שבסופו ממשלת שרון תיפול ויערכו בחירות חדשות במדינת ישראל.
הערה אחרונה לסיום
ערך המילה - "החברה הערבית" הינו גבוה, חשוב, ויקר, ולכן יש להפנות את מנסחי הסכם ז'נבה/גואה לדבריו של ראש ממשלת מלזיה על-מנת להבין את ערך המילה: "האירופאים הרגו 6 מיליון יהודים מתוך 12 מיליון, אבל היום היהודים שולטים בעולם באמצעות שליחיהם. לא ייתכן ש-1.3 מיליארד מוסלמים יובסו בידי כמה מיליוני יהודים. חייבת להימצא דרך".
מילה זו מילה, מר ביילין.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
