הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   שפה ושיח  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
[צילום: יח"צ]
0
נדב איל (נולד: 6 במרס 1979), עיתונאי ישראלי, מכהן כעורך חדשות חוץ בחברת החדשות של ערוץ 10. יליד אנגליה. גדל בפרדס חנה. בנערותו היה חניך בתנועת הצופים.
[צילום: פלאש 90]
עיתונאית
רינה מצליח (נולדה: 20 ביוני 1956), עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית. משמשת כמגישת תוכנית הראיונות "פגוש את העיתונות" בחדשות 2.
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
סגנית שר
ציפי חוטובלי (נולדה: שני בדצמבר 1978). פוליטיקאית ישראלית, מכהנת כסגנית שר החוץ, חברת כנסת בכנסת ה-20 בסיעת הליכוד.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
בקר שילם ריבית נשך
08/10/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
"שלילה" בלי עיצומים?
08/10/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
דיאטה עם סוכר - לא בריאה
08/10/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
מכירה פומבית
08/10/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
כמה חוסר היגיון בפסק דין אחד
08/10/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
עמוס גורן עיתונאי וסופר  |  תגובות  |  מראה הצטרפות ל- VIP
תענוגות העברית: מתקפת התוכים הירוקים
העברית עוברת אמריקניזציה

כאשר כולם סביבך אומרים כל הזמן "אני לוקח התחייבות" או "ליונל מסי הוא שייקח כנראה את הבעיטה" - אתה מתחיל לחוש אי-נוחות כשאתה שומע את עצמך אומר בפשטות "אני מתחייב" או "ליונל מסי הוא שניגש כנראה לבעוט"

בעיני דוברי העברית המאונגלזת נשמעים הצירופים העבריים הרגילים הללו מרובעים במקצת, והם מגדירים אותם "עברית בטעם של פעם" – כינוי שהוא גם מחמיא וגם פוסל וכאילו אומר: יפה דיברת, אך זה מתאים לעליית הגג

>
▪  ▪  ▪
ברשימה הקודמת בטור זה נסקרה התופעה הישראלית הייחודית והדוחה של החדרת אותיות אנגליות אל תוך מילים עבריות, וברשימה מוקדמת יותר, תחת הכותרת "פיג'ן היברו", דובר על שאילת מילים אנגליות ועל ריבוי השימוש בהן בעברית הישראלית. אך יש סוג נוסף של חומר לשוני אנגלי, הנוהר בשנים האחרונות בלי מעצורים אל תוך העברית ומגביר עוד את שחיקת היסוד השמי שלה - תרגומי שאילה.

תרגום שאילה הוא העברת מונח, ביטוי או ניב משפה אחת לאחרת בדרך של תרגום מילולי. לוקחים, למשל, מונח כמוfoot-ball , מתרגמים ball לכדור ו-foot לרגל ומקבלים כדור-רגל. כך שואלת העברית את המונח הזה מן האנגלית בדרך של תרגום, ומשתמשת בו בחופשיות.

בתרגום שאילה אין פסול עקרוני - תרבותי או אידיאולוגי - והוא דרך של שיג ושיח בין לשונות. גם מחיי הלשון העברית עשו שימוש בדרך זו ופנו אל השפות האירופיות כדי לשאול מהן, אולם הם עשו זאת רק כאשר לא יכלו להיעזר מקורות עבריים או בלשון הערבית, שהיא שפה אחות שמית של העברית. מן הערבית שאלנו כבר לפני זמן רב את המילה איכות, בערבית כיפיה ("כיף" פירושה "איך", ומכאן הופכת "כיפיה" ל"איכות"). אך כשנזקקנו למונח שיציין מוסד חינוכי שבו מתחנכים ילדים רכים שעדיין אינם הולכים לבית-הספר, הוא לא נמצא בערבית ולכן הושאל מגרמנית - השפה שבתחום המרחב הטריטוריאלי שלה הומצא המוסד הזה. את הביטויKindergarten , המורכב בגרמנית משתי מילים - תרגמנו כמות שהוא: גן-ילדים. גם האנגלית נטלה את המילה הגרמנית הזאת, ואפילו לא טרחה לתרגמה, אלא קלטה אותה בקליטה ישירה. לפיכך Kindergarten היא כיום גם מילה אנגלית וגם מילה גרמנית.

אז יהיה בין ביבי לאובמה דם רע?

נדחפים אל האנגלית המאונגלזת

הבעיה מתחילה כאשר מספר תרגומי השאילה הולך וגדל במהירות רבה מדי, וכאשר כלי עזר צדדי זה הופך לכלי מרכזי בעיצוב הדיבור ודוחק את רגלי בית היוצר הלשוני הטבעי: ההתפתחות הפנימית. דרכי ההבעה האורגניות של הלשון המוצפת נדחקות הצידה, והדובר הילידי מתחיל להתבטא בלשון שהיא לכאורה עדיין שפת אימו, אך כבר חסרה את העיקר – את הנשמה של אימו. בהשפעת תרגום השאילה הפולשני, מרחיבות מילים עבריות מסוימות את השדה הסמנטי שלהן במהירות לא טבעית, אפילו פראית, ומתנהגות כמו אותם תוכים ירוקים מדרום אמריקה, המציפים את הגן הבוטני בירושלים ומגרשים ממנו את הפשושים ואת החוחיות.

המילה העברית המקראית "זה", למשל, הפכה בהשפעת האנגלית לבריון שכונתי גס. דוגמאות: "היה זה פרס שהמציא את הסיסמה 'מזרח תיכון חדש'", במקום להגיד בעברית פשוטה: "פרס הוא שהמציא...". אומרים גם: "זה לא עושה שכל", "זה לא מחזיק מים" (או "זה לא תופס מים"), "תראה איך זה מרגיש לך, ואחר כך תחליט אם לקנות את זה", "יש לו את זה", "זה עושה את כל ההבדל". הביטויים מן הטיפוס הזה נבנים באנגלית בעזרת כינוי הגוף it, דוגמת: It isn't done – אך בתרגום השאילה משתמשים במילה "זה" – כינוי רומז למין זכר בלבד, המתרגם חלקית את המילה האנגלית ,this אך לא את המילה it. הבעיה נוצרת בחלקה בגלל היעדר כינוי גוף המקביל במדויק ל-it.

השימוש המוגזם ב"זה", כנושא בכל המשפטים הנזכרים, צורם את האוזן הרגישה למוזיקה של העברית, אך בעיני הפיליסטרים בתקשורת, בפוליטיקה ובשאר מגזריהם – הוא רצוי ואפילו נחשב.

ומאחר שאותם פיליסטרים הם הקובעים את נימת השיח הציבורי, הם מציפים אותנו בתרגומי שאילה תוך ניפוח החזה והפגנת חשיבות עצמית בולטת.

הנה עוד כמה דוגמאות לתרגומי שאילה מן הזמן האחרון: "פעם הוא היה גדול אבל הוא איבד את זה"; "אני מאבד אותך, תגיד עוד פעם מה שאמרת"; "אהיה שם בשבילך"; "אתה לא רוצה לדעת את הדברים האלה"; "הוא בחר להתעלם מכל האזהרות"; "בסופו של יום"; "גורר את רגליו"; "סוחבת רגליים" ("מדינת ישראל סוחבת רגליים כבר שלושים שנה" – אמר ח"כ בכיר מן האופוזיציה בראיון רדיו בתאריך 26.3.09); "גשר אחד רחוק מדי" ("חיזבללה לא הלך גשר אחד רחוק מדי?" – אמר שדרן צמרת ביומן הבוקר בקול ישראל בתאריך 11.4.09); "יש ביניהם הרבה דם רע אבל הם חייבים לדבר אחד עם השני"; "היום שאחרי"; "כתף קרה"; "על הקצה"; "אני לא בטוח מה לעשות איתו"; "חייבים להכיל את הכישלון הזה ולהמשיך הלאה"; "לחשוב מחוץ לקופסה"; "מוקדם יותר הערב"; "בתקציב ידונו מאוחר יותר היום".

ובאשר לפועל העברי "לקחת" – נראה כיצד שינו תרגומי השאילה את השדה הסמנטי שלו: בהשפעת האנגלית אנו שומעים כל העת צירופי לשון כמו: "אני לוקח התחייבות", "מגיע הרגע שבו הוא חייב לקחת החלטה" (פוליטיקה), "האלוף האולימפי לוקח עכשיו את ההובלה" (אתלטיקה), "ליונל מסי הוא שייקח כנראה את הבעיטה" (כדורגל), "שאראס לוקח זריקה לשלוש" (כדורסל), "אני לוקח אוטובוס ולכן ייקח לי זמן להגיע", "לא נורא, קח את הזמן". כל הצירופים הלשוניים הללו הם אנגלית מחופשת לעברית – לשון טפילית, המטפסת על ביטויים עבריים קיימים, פשוטים ובריאים, וחונקת אותם.

כאשר כולם סביבך משתמשים כל הזמן בתרגומי שאילה, ואתה מתפקד, למשל, כמגיש של תוכנית חדשות, אתה מתחיל לחוש אי-נוחות כשאתה שומע את עצמך אומר בפשטות "אני מתחייב", "האלוף האולימפי עבר עכשיו לראש הטור", "מגיע הרגע שבו הוא חייב להחליט", "ליונל מסי הוא שניגש כנראה לבעוט", "שאראס זורק לשלוש", "אני נוסע באוטובוס ולכן אתעכב", "לא נורא, אל תמהר". בעיני דוברי העברית המאונגלזת נשמעים הצירופים העבריים הרגילים הללו מרובעים במקצת, והם מגדירים אותם "עברית בטעם של פעם" – כינוי שהוא גם מחמיא וגם פוסל וכאילו אומר: יפה דיברת, אך זה מתאים לעליית הגג.

הקונפורמיזם, אותו כוח חברתי רב-עוצמה, דוחף אפוא גם את מי שאינם רוצים בכך אל העברית המאונגלזת, והשדות הסמנטיים האורגניים של הפועל העברי "לקחת" הופכים לשדות בור. האחרונים שעדיין השתמשו במטבעות לשון כמו "לקח חבל ב...", "לקח דברים עם...", "לקח את לבו של...", "לקח לו עוז", "לקח תורה מפי...", ו"יקחהו אופל" – היו מנדלי מוכר ספרים, ביאליק, בורלא, עגנון וש. בן-ציון. וגם שלום חנוך זכור לטוב על שכתב את "קח לך אישה ובנה לה בית" (מילים ולחן), שאותו שומעים בדרך כלל מפי אריק אינשטיין.

תודה, חברים.


עמוס גורן הוא עיתונאי וסופר ירושלמי
תאריך:  16/05/2009   |   עודכן:  16/05/2009
עמוס גורן

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תענוגות העברית: מתקפת התוכים הירוקים
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
תמימה
17/05/09 15:29
פורום: מראה כתוב הודעה
+
שבץ חלובה
12/12/15 17:50
 
חיים ק
26/10/16 13:13
+
שבץ חלובה
16/05/15 13:47
 
לשבץ חלובה
22/06/15 13:09
 
שבץ חלובה
23/02/16 06:36
 
חרדי
27/03/16 04:30
 
שבץ חלובה
23/05/16 08:13
+
יסודו של דבר
22/05/16 21:07
+
טובית
24/01/16 14:30
 
מיכל מירושלים
20/04/16 10:43
+
נתנאל
20/06/15 22:45
 
צרצר
7/09/15 09:07
 
רפובליקאי דמוקרטי
2/02/16 20:43
+
שבץ חלובה
28/12/15 08:31

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
המעקב אחר כוונות הממשלה, מאז הצהרותיו הראשונות של בנימין נתניהו עוד טרם הוטל עליו להקים ממשלה, ועד הצעת תקציב המדינה והעברתה בממשלה - מורה על כך שלנתניהו יש כיוון ברור.
16/05/2009  |  ערן בר-טל  |  מאמרים
שער יפו הוא השער שדרכו יצאו בימי קדם מירושלים העתיקה לכיוון העיר יפו. כאן מתחיל הציר הנקרא רחוב יפו, הנמתח עד פאתי העיר החדשה. משם ואילך הוא קרוי כביש מספר 1 - ציר תנועה היסטורי שהוא גם ציר התנועה החשוב ביותר בישראל, המחבר את שני המטרופולינים הגדולים. בסמוך לשער יפו ולאורך דרך יפו התפתחו בשלהי המאה ה- 19 מסחר, מלונאות ומגורים. בהמשכה הוקמו השוק, אזור התעשיה של אז, ובתי חולים.
16/05/2009  |  אסף בן דור  |  מאמרים
מדינה היא מן חברת אחזקות רבת זרועות ושלוחות, אפשר להתייחס אליה כאל עסק מאקרו כלכלי ולנהל אותה בהתאם ואפילו להרוויח באמצעותה רווחים נאים. היא בעצם קונגלומרט בעירבון מוגבל בבעלות בעלי מניות, שבפשיטת רגל המפסידים היחידים הם רק אותם בעלי מניות, במצב כזה היא ממילא נזקקת להלוואות והביטחונות תמורתם הם נכסיה הציבוריים והפרטיים, הנוכחיים והעתידיים. נשמע אוטופי? לא בהכרח. הכול עניין של נקודת מבט זווית ראיה והגדרות. אבל זה גם מאפשר פתרונות רבים לבעיות.
16/05/2009  |  גד גזית  |  מאמרים
חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הציגה בפני השופט גולדברג את הקשיים העצומים ואת המכשלות שיקשו או אפילו לא יאפשרו כלל את מימוש ההמלצות הגורפות שהגישה ועדת גולדברג לממשלה; ההערה המעניינת ואולי החשובה ביותר במכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, טמונה בהצעתו למתווה חלופי של הסדר מתאים לפתרון הבעיה. בין היתר מציע היועץ כי המנגנון שיוביל לסיום הסכסוך הקרקעי בנגב ייקבע בחקיקה - ללא צורך בקיומו של מעין הליך שיפוטי פרטני על-ידי תובע זכות קניין בקרקע. מנימוקי היועץ המשפטי לממשלה, נראה כי גם הוא סבור שהמלצות הוועדה כלל אינן ישימות.
16/05/2009  |  עמיעד (עדי) ניב  |  מאמרים
ערב מלחמת השחרור נאמד מספרם של הבדואים בדרום הארץ בכ-60,000 נפש. עם תום המלחמה התפזרו רובם לדרום הר חברון, לסיני או לדרום ירדן. בשנת 1949 מנו הבדואים בדרום כ-13,000 נפש בלבד. בשנים הראשונות להקמת המדינה, היו קברניטיה טרודים בבעיות ביטחון, בענייני קיבוץ גלויות ובבניית כלים למדינה חדשה. אולי מן הטעם הזה לא היה לקברניטים באותם ימים זמן לחשוב או להתייחס לקבוצה זניחה של נודדים במרחבי הנגב, שממילא רוכזו באזור שנקרא אזור ה"סייג".
16/05/2009  |  ארנון סופר  |  מאמרים

רשימות נוספות
מרד העבדים  /  ד"ר מרדכי קידר
זה לא בושה להצליח במלחמה נגד הטרור  /  דני בן-ישי
דברים שצריך להגיד לאובמה  /  ד"ר מרטין שרמן

פורומים
מראה
שפה ושיח
תרבות
כתבות מקודמות
טלי רימון
חינוך מיוחד - הכר את התלמיד
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט