לכל איש יש שם, משפחה ומקום מגורים.
למשה, שם לא בדוי, יש שם משפחה וכתובת ושכנים לא בדויים. משה זהר גר ב"דרך היין". "דרך היין" זה לא רחוב בזכרון יעקב או בראשון לציון וזה גם לא בר ב"עמק האלכהול" בקריית אתא, זה חור של חור של חור בנחל בוקר, שאין אף מורה אחד בישראל שיכול להצביע עליו במפה אילמת. משה והילדה זהר הם החלוצים המודרניים, שנענו לקריאה ליישב את הנגב בהתיישבות בודדים והקימו חווה חקלאית ותיירותית.
בן-גוריון ממקימי המדינה, שמעט ילדים כיום יודעים מי היה, עבר אחרי סיום תפקידו כראש ממשלה לשדה בוקר וגר בצריף, לא כי עדיין לא בנו את מגדלי אקירוב או את קיסריה המערבית אלא כדי להצדיע למתיישבי הנגב ולנסות למשוך ציבור גדול של צעירים בעלי כוחות נפש גדולים להתיישב בנגב. למרות הצלחתו בהקמת המדינה, חרף התנגדות גופי שמאל, מטרתו ביישוב הנגב נכשלה ומדינת תל אביב היא ההוכחה לכך.
משה, בן 48, נצר לגירוש ספרד (היהודי הנודד עוד בטראומה מגירוש ספרד), הדור הראשון מזה 600 שנים, שרואה כל יום בעיניים את "החום" של האדמה. וחי ממנה. למשה עבר עשיר בחקלאות. ועתיד עשיר עוד יותר בעבריינות רכוש כפי שהוא וחבריו מואשמים על-ידי משה כהן ממשרד המשפטים: "בנוסף, בחלק גדול מהחוות בוצעו פלישות, חלקן בהיקף נרחב ביותר, למקרקעי מדינה, תוך תפיסת חזקה בהם שלא כדין, ובנייה שלא כדין".
משה שגדל באילת ושירת בחיל הים, עבר להיות חקלאי בקיבוץ טללים שם עסק בגידולי מטע ושדה. משם עבר למשאבי שדה כשכיר ואחרי כן עבר למושב קדש ברנע על גבול מצרים והיה בין הראשונים שייצא משם לחו"ל עגבניות שרי. אחרי כן עבר עם משפחתו ליישוב קהילתי אשלים. לקח קורס לייזום ב-1992 להקמת פרויקטים בשיתוף משרד התיירות. ב-1997 עלתה משפחת קורנמל שפרצה את דרך היין ועודדה משפחות אחרות להצטרף וביניהם משה והילדה.
על הקשיים והתלאות שעברו עליהם אפשר לכתוב ספר שאף אחד לא יקרא, ממש כמו דוח מבקר המדינה, או פסקי דין של בג"ל (בית דין גבוה ל...). מילים כמו ועדה סטטטוטורית, מנהל, סוכנות, ועדה ל... ועוד מצויות בה לרוב.
כשמגיעים לאזור רואים ירוק בעיניים בשטח שומם שאף אחד לא היה מסובב את הראש כדי להביט עליו, בו גידלו לפני אלפי שנים גפנים (נמצאו במרחק לא רב גתות לייצור יין). החזרה של (פרומיל של פרומיל של פרומיל של) עם ישראל לעבודת האדמה ולכיבוש השממה מזכירה את החלוצים, עליהם נמנו סבותיי וסביי בכפר גלעדי וגבעת חיים, שקיבלו אדמה מהמוסדות המיישבים, שקנו את האדמות בכסף, שתרם העם היהודי בתפוצות. החלוצים לקחו שטח בור שחיכה אלפי שנים לבעליו החוקיים, הלא הם היהודים ואלו הפכו אותו לגן פורח. כן לא כל הבתים היו באישור מנהל מקרקעי ישראל ולא כל האדמות היו עם פרצלציה. אבל ישובים הוקמו וגבול המדינה נקבע לדורות.
משה מגדל 19 דונם. 11 דונם של ענבי קברנה סוביניון ו-8 דונם של ענבי מרלו שזה כ-19,000 בקבוקים. למרבה הפלא ההבשלה היא כמו ברמת הגולן. בגלל תנאי טמפרטורה קיצוניים לא מתפתחות פטריות ומחלות והכרם הוא למעשה אורגני (רק שני ריסוסים בעונה שלמה, בניגוד לפעם בשבוע במקומות אחרים). לאחרונה נטע 3 דונם של חלקה ניסיונית של 20 מיני רימונים בשיתוף עם פרופסור זאב וויסמן מאוניברסיטת בן-גוריון. הרימונים מושקים במים מליחים המצויים באזור בשפע. משה, שרוצה לשתף את עם ישראל במה שעשה, הקים ארבעה צימרים, שמהווים בסיס למטיילים בסביבה (מכתש קטן, נחל צין, שדה בוקר ועוד).
משה כהן הוא שם בדוי של איש בעל תפקיד בדוי המייצג את שר המשפטים הבדוי יעקב נאמן, הנלחם בשם החוק בציונים החדשים, ממש כמו שחברו אריק שרון נלחם בשם החוק במתיישבי גוש קטיף. מי שלא עוסק בעסקי אוויר הוא אויב העם. החקלאים הם אויב העם - הם מזהמים את הקרקע, משתמשים במים, מתעללים בבעלי חיים ורוצחים פרות ותרנגולות.
משה כהן אמר: "פעילות המדינה בתחום זה נועדה למנוע מצב בלתי חוקי ובלתי ראוי שבו אזרחים שקיבלו לידיהם שטחים, בתמורה כמעט אפסית, לצורך מרעה וחקלאות, מפעילים תחת זאת באותם שטחים צימרים, מסעדות, בתי מסחר ומגורים". אפשר לחשוב שמדובר על מתחם געש-שפיים הבלתי חוקי. משה כהן, הגיע הזמן שתבין, גם אני אורי נטע קיבלתי מגרש בקורנית כולל פיתוח במחיר של 0 שקלים. גם אתה היית יכול, אך רצית לגור במרכז! לעם היהודי יש מטרות שלא תמיד חופפות את השוויון והצדק האבסולוטי, שמדי כ-30 שנה באות לידי ביטוי בהגנה על רכושו, על-ידי הקמת ישובים באזורי פריפריה. מדי פעם כשקמים ישובים יפים בפריפריה זועקים אנשי החוק של תל אביב וירושלים למה הם קיבלו בחינם?
האשמות המופנות כלפי משה וחבריו הן: השתלטות על שטחים, פלישה למקרקעין ומגורים במקום. איפה בדיוק רוצים שהם יגורו בבאר שבע? או אולי בתל אביב או בירושלים ליד ביתו של משה כהן? משה כהן ראה פעם משק חקלאי שבעליו לא גר בקרבתו? משה כהן שמע פעם על איש בשם שי דרומי שכמעט כל רכושו נגנב וירה למוות באחד מהגנבים? האם משה כהן מבין מהי המציאות? או שמירושלים, ממשרד המשפטים, הציונות לא נראית באופק?
סבותיי וסביי לא באו לכאן להקים מדינת חוק. לא דובר כלל על חוק, דובר על מדינה ליהודים, לא לערבים, לא לכל אזרחיה, לא שוויון זכויות, אלא מדינה יהודית. פתרון ליהודים לא פתרון לצדק, לא פתרון לחוק ולא פתרון לשוויון, רק פתרון ליהודים.
יש אנשים ששכחו מהי מטרת המדינה והם יושבים בירושלים. אולי יש צורך לשלוח אותם לחינוך מחדש בגלות.
מדינת ישראל הוקמה כמדינה לעם היהודי לא למנהל מקרקעי ישראל ולא לממשלת ישראל או לכנסת ישראל אלא לעם ישראל. ומשה זהר הוא חלק קטן אבל מאוד חשוב מעם ישראל ובו נלחמת כיום מדינת ישראל.
לא רק משה כהן וחבריו מירושלים ותל אביב נלחמים במשה, גם החברה להגנת הטבע נלחמת, בעזרת העובד הנאמן שי טחנאי, במשה וחבריו. יש טבע כמו המכתשים, הנחלים, חופי הים, חורשים טבעיים וכדומה ויש שממה. למרות שמשה זהר פיתח אזור שומם לחלוטין, לתפארת מדינת ישראל, החברה להגנת הטבע בטיעונים מגוחכים שהשלקלק המצוי לא יוכל לעבור את גדר הכרם של משה ולכן הוא פוגע בטבע, עליו החברה מנסה להגן ולכן נלחמת בו, לא בבדואים המזהמים בפחונים, את כל אזור הנגב ומונעים מהשלקלקים מעבר חופשי, מנסה להילחם בו, לא בבדואים המזהמים בפחונים את כל אזור הנגב אלא את היהודים הציונים, מפריחי השממה, לא הטבע, ה ש מ מ ה!!!
אחרי שהושמדו כליל חלק מרכבי הסיירת הירוקה, ואנשיה נפצעו ובמחווה הומנית מרגשת הושארו בחיים אחרי ניסיון אכיפה ברמת הגולן, בחברה להגנת הטבע סימנו מטרות קלות יותר כמו לצלם בעזרת הצלם המוכשר שי טחנאי אם משה צובע את פח הזבל, או מזיז את הגנראטור. אלו הן ללא ספק הפרות בוטות של ההסכם של המדינה איתו ועילה לגירושו.
לא צריך סיאנס כדי לראות איך נראו סבא וסבתא שלכם לפני 60 שנה, צלצלו לחוות בדרך היין, תכננו טיול ותראו איך נראו סבא וסבתא שלכם.