|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כל אחד והדרך שלו להתמודד עם העובדה שההתלהבות הציונית שהקימה את המדינה הזו היא לא משהו שיכול להחזיק לאורך זמן; שחלק מלהפוך להיות נורמליים, עם ככל העמים, זה השחתת המידות. זה איבוד התמימות. זה הרבה ציניות. זה קצת ניכור. זה פיתוח של שכבת אליטה שהיא קצת מנוכרת לעמך. כזו שחושבת שמה שמראים בערוץ שתיים זה זבל שאיננו ראוי לצפייה. כזו שלא מאמינה לאף אחד
|
|
אותן האכזבות [צילום: ערוץ 2]
|
|
|
|
|
אנחנו אוהבים לדבר על הבועה התל אביבית, אלא שמסתבר שאפשר לחיות בארץ בבועה גם מחוץ לתל אביב. כל מה שצריך זה להרגיש קצת מיואש מהפוליטיקאים, לא להקשיב יותר מדי לחדשות והופס, אתה בבועה. כל מה שצריך זה לא לראות ערוץ 2 כמעט בכלל והופס, אתה בבועה.
פתאום גיליתי שאני בעצמי קצת חי בבועה. איך גיליתי את זה? יצא לי להסתכל קצת ב'שבוע סוף' אצל אבא של החברה שלי וגיליתי שאני לא ממש מבין על מה הם צוחקים שמה. הגעתי למצב של ניתוק כה חמור שמה עבר בדעתי לא היה: "לא כל כך מצחיק... או חיקוי לא משהו..." אלא "על מה הם צוחקים לעזאזל?! מי זה האנשים האלה???"
כשאמרו לי הישרדות או המירוץ למיליון אז ידעתי שאלו תוכניות ריאליטי אבל כאן נגמר הידע שלי. גיליתי שזה שאני צופה רק בערוץ שמונה (אם כבר אני צופה) מנתק אותי מההוויה שרוב הישראלים חיים.
גיליתי שהשלב הבא אחרי אכזבה מרה, ייאוש והדחקה הוא אדישות. פעם הייתי מנמיך את הרדיו כשהייתה מתחילה מהדורת החדשות מפחד להתרגז או שוב להתאכזב ממה שהקריין יאמר שם. עכשיו זה פשוט לא מעניין. הכל נראה כל כך דומה ומטופש. הכל משחק תפקידים אחד גדול. כשציפי באופוזיציה אז היא מלכלכת על ביבי וכשביבי באופוזיציה אז הוא מלכלכלך על ציפי. וברק... הוא כבר מזמן מוכן ללכת עם כולם העיקר שיתנו לו את תיק הביטחון.
כולם אוהבים להזדעזע ממה שליברמן אומר למרות שהוא סתם פה גדול. הימנים ימשיכו להתגייס בשביל ביבי ולהתאכזב. השמאלנים בשביל כל דבר שהוא לא ביבי... וגם להתאכזב. המדינה תמשיך להתנהל על-ידי רצונם של בעלי ההון שהוא ביטוי ללחצים מן החוץ. ביבי לא ימני וברק לא שמאלני וציפי לא מרכז. כי כשאין ימין ושמאל גם אין מרכז.
פתאום ההבדל בין הריאליטי למציאות כבר לא כל כך ברור. ממליכים מישהו ואז זורקים אותו. אחר כך הוא עושה קאמבק, משנה תדמית וחוזר.
פעם הייתי מתבייש אם לא הייתי יודע איך קוראים לשר זה או אחר. היום אני מודה שלא אכפת לי מי זה השר להגנת הסביבה או השר בלי תיק לענייני "רק רצינו שהוא ירגיש שהוא עושה משהו או שהוא איש קצת יותר חשוב מהחבר הכנסת הבא אחריו ברשימה...".
ועכשו הכי מתבקש זה להגיד - אם אתה כל כך מיואש או מאוכזב למה אתה לא עושה כלום בכדי לשנות? אז מסתבר שלא כולנו יכולים לשנות. או יותר נכון רובנו לא ממש משנים. ולכן הבחירה של רובנו היא בין מרמור ואכזבה תמידיים ובין אדישות.
תאמרו, "אבל גם דברים קטנים משנים". אז זה נכון שהם עוזרים, אבל בעיקר בהפגת תחושת חוסר האונים שלנו. כל אחד והדרך שלו להתמודד עם העובדה שההתלהבות הציונית שהקימה את המדינה הזו היא לא משהו שיכול להחזיק לאורך זמן; שחלק מלהפוך להיות נורמליים, עם ככל העמים, זה השחתת המידות. זה איבוד התמימות. זה הרבה ציניות. זה קצת ניכור. זה פיתוח של שכבת אליטה שהיא קצת מנוכרת לעמך. כזו שחושבת שמה שמראים בערוץ שתיים זה זבל שאיננו ראוי לצפייה. כזו שלא מאמינה לאף אחד.
ומצד שני אסור לה לאותה שכבה לא לדעת לגמרי מה משדרים בערוץ שתיים. והם חייבים להקשיב לחדשות מדי פעם. כי אחרת באיזה הקשר תרבותי הם חיים? כי המכנה המשותף הנמוך הוא מה שהופך אותנו לישראלים (ואני לא אומר את זה בציניות).
אז אני רץ לראות מה משדרים בערוץ שתיים. בייי.
|
| תאריך:
|
29/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
29/05/2009
|
|
ידידיה ארגמן
|
|
במכתב שכתב אוריה באר, והופיע בחדשות בן עזר הוא כותב: בשנת 1993, ולאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי ברצח יהודים במחנה המוות סוביבור, זיכה אותו בית המשפט העליון ושילח אותו לחופשי. צר לי על הצדקנות המשפטית והליברליות המוגזמת שגילו השופטים.
|
|
|
|
|
השבוע הקרוב יושפע מהצמידות של כוכב יופיטר ונפטון, בעיקר בגלל שכוכב נפטון נעצר בתאריך 28.05.09. יופיטר מסמל את ההתרחבות, ההתפתחות והצמיחה, ואילו כוכב נפטון, מעוות כל מה שקשור לגבולות, מה שיוצר תחושה של חוסר בהירות. במצב הזה על כל אחד מאיתנו להיזהר מלקיחת סיכונים בגלל אופטימיות חסרת בסיס. חוקי החברה הנורמטיביים בין איש לרעהו וחוקי החברה סוציאליים, מתפוגגים. המבנה הזה מעיד על חוסר כבוד לחוק, התנהגות מופקרת, התפתחות מצבים הרסניים, כמו חובות מעמיקים או אינפלציה. כך שדווקא עתה מומלץ לעצור ולהיכנס לתוך משמעת ולהישאר על הקרקע, תרתי משמע. רצוי להימנע מבריחה או הדחקה, לא לתת מקום לגחמות דמיוניות ולהישמר מהשקעות שבריריות. למעשה, כל מה שלא ברור ויציב, מוטב להתרחק ממנו, מאחר והנטייה בימים אלו ל"רחף" ולא להתמודד עם האמת.
|
|
|
|
|
לקראת הצבעה בכנסת על הצעת "חוק אנרגיה מתחדשת" ביום א' הקרוב יצא לדרך מסע יחצ"ני באמצעי התקשורת השונים. העיתונים פרסמו את הידיעה: "דוח חדש קובע: השקעה באנרגיה מתחדשת תניב למשק הישראלי 10 מיליארד שקל ותיצור אלפי מקומות עבודה". הדוח, יוזמה של ארגון הסביבה העולמי גרינפיס בישראל, נערך ע"י "מומחים" הסמוכים על שולחן הארגון ושימש כבסיס תועמלני להצעת חוק של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, דב חנין ואופיר פינס-פז, יוזמה המגובה על-ידי הפגזת אימיילים לכל חברי הכנסת מטעם האירגון.
|
|
|
|
|
על מורדותיו המזרחיים של הר איתן, בנוף פראי של ימי בראשית, ממוקם בית היוצר המשובח ביותר לגבינות בארץ. כבר 35 שנים תמימות פועלת שם, הרחק מאור הזרקורים, חוות העזים של הגבן שי זלצר, שמחלבן הוא מיטיב להפיק את המעדן החלבי.
|
|
|
|
|
הסופר מאיר שלו אמר (בספרו 'יונה ונער'): "להגיד את האמת זה יפה מאוד, אבל לא צריך לעשות מזה הרגל". כשמדובר בהתבטאויות של פוליטיקאים, אי אמירת האמת נהפכה להרגל. חוסר האמון של רוב הציבור כלפי הנבחרים שלהם לכנסת – ידוע. ישנה שיטה לפיה אומר הפוליטיקאי הנבחר משפט מעורפל במכוון כדי שאנו הצופים התמימים לא נוכל לטעון: הבטחת.. ישנו גם הלך רוח רווח בציבור לפיו כותרת בתקשורת מיועדת למשוך קוראים ומאזינים ולא בהכרח תואמת את האמת. זה מותיר את צרכן התקשורת במצב עמום. לעיתים, אני מנסה לברור מבין הכותרות בתקשורת את כותרת האמת ומה נאמר כדי להסיח את הדעת מהאמת או למכור את הידיעה.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
