|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
היום, כשאנחנו באים ליצור משהו בעצמנו אנחנו כבר לא מתחילים מאפס. היום אנחנו חשופים לאוקיינוס של מידע. מידע שיכול להיות אבני בניין ליצירה שלנו. לעיתים רחוקות אנחנו אומרים משהו שהוא באמת מקורי, לעיתים רחוקות אנחנו יוצרים משהו שהוא איננו מושתת על קצת קופי-פייסט ● מהפכת דור האינטרנט
|
אנחנו חיים בעידן חדש - לא פחות ולא יותר. אנחנו בתחילתה של עת חדשה. אם ההיסטוריה התחילה עם הכתב (כי אז היה אפשר להתחיל לתעד), והעת החדשה התחילה עם מהפכת הדפוס. אז נראה שאינטרנט הוא תחילתה של תקופה חדשה, עידן חדש, אין לנו, באמת שאין לנו מושג (אפילו למביני העניין בתחום הטכנולוגי), לאיפה זה עוד הולך להתפתח.
ואם אנחנו בתחילתו של עידן חדש, אז כדאי להמציא לו שם. אז הכי מתבקש זה היה עידן האינטרנט. אולי או אנחנו בעניין של טקסט, כתב-דפוס-הייפר-טקסט - עידן ההייפר-טקסט. אבל איכשהו לא נראה לי שזה ממצה את מה שקורה כאן באמת.
מה שקורה כאן קשור לנגישות למידע כמו ברנסנס. הדפוס הפך את הטקסטים ליותר נגישים ולכן את המידע ליותר נגיש לקהל הרחב. הרנסנס התאפיין ברעב למידע אחרי הבצורת של ימי הביניים. אנשי הרנסנס רצו ליצור טקסטים (אנציקלופדיות) שיכילו את כל הידע האנושי. היום אנחנו יודעים שזה בלתי אפשרי, היום אנחנו יודעים ש-"כל הידע האנושי" הוא אוקיינוס שאין לו סוף. אוקיינוס שרב בו התפל על העיקרי או החשוב.
בעידן האינטרנט מה שחשוב הוא לדעת למצוא את המידע שחשוב לך. בעידן האינטרנט לדעת בעל-פה זה כבר לא כל כך חשוב, ולמה? כי אפשר לעשות קופי-פייסט. והנה הגענו לשם שהייתי רוצה לתת לעידן שבו אנחנו חיים.
למה קופי-פייסט? כי היום, כשאנחנו באים ליצור משהו בעצמנו אנחנו כבר לא מתחילים מאפס. היום אנחנו חשופים לאוקיינוס של מידע. מידע שיכול להיות אבני בניין ליצירה שלנו. לעיתים רחוקות אנחנו אומרים משהו שהוא באמת מקורי, לעיתים רחוקות אנחנו יוצרים משהו שהוא איננו מושתת על קצת קופי-פייסט.
מה שמדהים בפעולה הזו. שהיא מקדמת את המידע צעד נוסף. עכשיו הוא לא רק יותר נגיש לקריאה פסיבית. עכשו הוא גם יותר נגיש למשחק, הטקסט הופך לקוביות משחק שאפשר להפוך אותן, לסובב אותן והכי חשוב-לבנות דברים חדשים.
פעם להעתיק היה דבר שלילי. להעתיק במבחן היה דבר עבירה. להיות מעתיקן היה כינוי גנאי. אז נכון שגם היום להשתמש בפיסת מידע של מישהו אחר מבלי לאזכר אותו זה עדיין דבר שלילי, אבל פעולת ההעתקה תהפוך מדבר שנתפס כשלילי לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום שלנו, היא תהפוך לדבר חיוני.
התפיסות הישנות ייצטרכו להיעלם. נצטרך להתחיל להמציא מבחנים שבוחנים את היכולת להשתמש באופן נבון בויקיפדיה. ולא מבחנים שבוחנים את היכולת ללמוד בעל-פה את מה שכבר נמצא בויקיפדיה.
נצטרך ללמד את ילדינו לדעת מה להעתיק ומה לא. לדעת לסנן מידע. להשתמש בגוגל, אבל לא להתמכר לו. לדעת להגיע גם למידע שנמצא בדף ה-16 של תוצאות החיפוש. לעשות קופי-פייסט אבל להבין את מה אתה מעתיק.
|
| תאריך:
|
22/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
22/06/2009
|
|
ידידיה ארגמן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ירון זכאי
|
22/06/09 15:21
|
|
יש דבר כזה. סינדרום ירושלים. עולי רגל באים לעיר ומתחילים לתקשר עם ההיסטוריה ולפעמים לדבר עם עצמם בכיכר העיר בהיותם בטוחים שנועדה להם שליחות מיוחדת או שניחנו בכוחות נסתרים. ההליכה בסמיכות למקומות קדושים הרוויים בהיסטוריה יוצאת בהם אובר דוז של רוחניות.
|
|
|
|
|
אילו חוקר התקשורת האמריקני ניל פוסטמן היה חי בימים אלה, סביר להניח שזה מה שהוא היה כותב על הטוויטר, הייצור הצייצני שכובש כל חלקה טובה, משער המגזין "טיים" ועד "העין השביעית" וכל מה שביניהם: "תרומתו של הטוויטר לשיח הציבורי היא העלאת ערכה של האי-רלוונטיות והגברת חוסר האונים. הטוויטר הפך את השיח הציבורי לבלתי לכיד במהותו, יוצר עולם של זמן שבור ותשומת לב מרוסקת. יכולתו לשנע מידע ולא ללקט, להסביר או לנתח אותו.
|
|
|
|
|
עמדתי במטבח והכנתי פאי לימון, העוגה האהובה כל כך על בני משפחתי, בעודי מעבירה בראשי את הנאום שנשא ערב קודם ראש הממשלה בבר-אילן, וחושבת לעצמי כמה עגומה הווייתנו כיהודים וכציונים, עד שעצם אמירת האמת על ההיסטוריה שלנו, ללא עיוותים וללא כזבים, קבל עם ועולם, יכולה לרגש אותי כל כך. אלא ששוב ושוב התגנבו אלי הפסקאות המטלטלות בנאום חזון השלום של ראש הממשלה, ש"חיים בארץ הקטנה שלנו שני עמים חופשיים זה בצד זה... לכל אחד הדגל שלו, ההמנון שלו והשלטון שלו", ש"נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלשתינית מפורזת לצד המדינה היהודית" וההבטחה לערבים ולאובמה, ש"אין לנו כוונה לבנות יישובים חדשים" בלב ארצנו.
|
|
|
|
|
שלא כבשנים קודמות תקוע ענף התיירות הישראלי בקיץ הזה במשבר עמוק, אולי מן הקשים שידע מעודו. מיעוט התיירים המגיעים לארץ והירידה במספר הישראלים היוצאים לחו"ל, כבר נותנים היטב את אותותיהם בשטח. במקום שהתייר המצוי ירוץ, כבכל עונת קיץ רגילה, אחר סוכן הנסיעות שלו - נאלץ הפעם הסוכן לרוץ אחר הלקוח שלו.
|
|
|
|
|
שפן ואריה רצים זה לצד זה במדבר. לפתע נעצר השפן, מסב את פניו לאחור, ואז אומר לאריה "אריה, אריה, תראה כמה אבק עשינו". תודו, מעלה בת שחוק. אבל, תארו לכם שבאמצע הריצה נעצר השפן, פונה לאריה ואומר לו כך: "תשמע, אריה, מרגע זה רצים לפי הקצב והרצון שלי, אחרת אני מכסח לך את הצורה". מצחיק? אולי. מעורר גיחוך? ועוד איך.
|
|
|
|
|
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
