מסמך נוסיבה - איילון מאזן בצורה סבירה בין השאיפות והזהות הלאומית של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ובין השאיפות הלאומיות של העם הפלשתיני. מגרעתו הגדולה בכך שהמהלך כולו תלוי בפלשתינים, חברה שהיא אנרכית ומפוררת יותר מכל חברה אחרת מחוץ לאפריקה. זו חברה שצריכה עוד עשור לפחות כדי לשקם את עצמה ואת המרות הלאומית אפילו תתחיל בכך מחר בבוקר.
הקשיים שלנו כחברה ישראלית להסכים עם תוכן המסמך רק מכפילים את הקשיים. מסמך איילון מהווה נסיגה מחובתנו להגדיר את זהותנו המדינית בישראל, גם בצורה חד צדדית, ולפעול בהתאם, ומחזיר אותנו לתלות הדדית בחברה הפלשתינית המתפוררת והאנרכית.
למרות זאת עולה מסמך נוסיבה-אילון בהרבה על מסמך ג'נבה, הלהיט התורן של השמאל הנודד. המסמך הוא ברור וחד-משמעי ואין בו ניסוחים הפתוחים לוויכוח ולכפל משמעות. כלול בו וויתור מוחלט ובלתי מותנה על זכות השיבה לעומת נוסחה לא ברורה לשיבה מוגבלת של ערבים לישראל במסמך ג'נבה. מסמך איילון עוסק בעקרונות בלבד שקבלתם מכתיבה בעצם את הגבול והיחסים בין החברות. מסמך ג'נבה, לעומתו, מכיל שפע פרטים המטשטשים את העקרונות.
הכי חשוב, מסמך איילון פונה במקביל לחברות הפלשתינית והישראלית ומחפש בחברות האלו לגיטימציה דרך החתמה המונית. ככל שרבים החותמים כך רחבה הלגיטימציה. התומכים, המסמיכים את איילון ונוסיבה לדבר בשמם, מזוהים בברור מבלי יכולת להתחמק או לטשטש את תמיכתם. ההחתמה ההמונית ופעולות ההסברה והשכנוע, גם אם לא יניבו תמורה פוליטית מוחשית ישאירו ודאי איזה משקע חיובי בתודעה של העמים. לעומת מהלך איילון-נוסיבה פוטרים עצמם ביהירות מדהימה מובילי מסמך ג'נבה מאיזו לגיטמציה שהיא בחברה הישראלית. די להם בלגיטמציה של עצמם של שוויצריה ונשיא פורטוגל.
למעשה מציג מסמך ג'נבה את סרי נוסיבה כוותרן בטרם עת שמיהר לוותר על מה שנציגיו של ערפאת משיגים מאנשי ג'נבה, וזה עדיין לא סוף הדרך.
הדעה נותנת שכל מי שתומכים בהידברות עם הפלשתינים, שמאמינים שזו הדרך, ואני לא ביניהם, היו מתגייסים למאמץ רצוף, עיקש ונחוש להרחיב את מעגל החותמים ואת התהודה התקשורתית והבין-לאומית של אותו ניסיון יחודי: מסמך איילון - נוסיבה. אבל רבים מתוכם כבר נודדים בטירות אירופה עם יוסי ביילין ומסמך ג'נבה.
ממש אותם אנשים, שחלקם נדדו ממחנהו של ברק לברירת המחדל, מבחינתם, של נסיגה חד צדדית. ממש אותם פעילים שנטשו את רעיון ההפרדה החד צדדית כאשר הפציע כוכבו של עמרם מצנע והנוסחה הממוחזרת מברק: קודם נמצה את המו"מ עם הפלשתינים ורק אם וכאשר זה יכשל נחזור לאפשרות של הפרדה חד צדדית. ממש אותם אנשים שקראו לעמי איילון להנהיגם חזרה לתלות הדדית בחברה הפלשתינית. ממש אותם אנשים, עוד בטרם נתנו ליוזמת איילון-נוסיבה את הגב והתמיכה הנדרשת להצלחה כל שהיא, כבר התייצבו מאחורי יוסי ביילין ומסמך ג'נבה, מכשילים ומפנים עורף ליוזמת איילון. שמאל של חולות נודדים.
מסמך ג'נבה ישכח בעוד כחודש, אולי ימצא יוסי ביילין רעיון חדש להופיע על מרקענו. יוזמת איילון-נוסיבה מאבדת תנופה, אולי ישאר לה משקע חיובי לעתיד, התנועות להפרדה / התכנסות חד צדדית למדינה יהודית דמוקרטית כבר כמעט ולא קיימות. בינתיים נספגת ישראל ליש"ע ומאבדת את זהותה כמדינה יהודית ואת צביונה כמדינה דמוקרטית ואין מול התהליך איזו אלטרנטיבה אלא רק חולות נודדים.
