בעל מדבקה שדבק בה רבב

במדינת המנהלים המצליחנים רעש מהומה! התקשורת "לובשת מדים, יוצאת למלחמה", ובראש הגדוד צועד "אצבעוני המפקד" (עיתונאי קטן שלי) הוא לא חובש כובע פלדה אך בידו סיכה חדה"!...

הנה הוא מסתער בחירוף נפש לפוצץ את הבלון שאך קודם לכן הוא עצמו טרח וניפח... "אני נושא עימי את צער השקיעה" את המוטו של אבי, שקידש את ערך העבודה, וטען בהשלמה שזה חזון החיים. לימים, בלימודי ניהול ויזמות למיניהם, שמציפים אותנו בשפע. הושמע לי מוטו העושר: "אתר צורך ומלא אותו", וכך "תביא לעצמך ולעולם גאולה"... מאז אני מתלבט בחיפוש בלתי פוסק של צרכים אבל מוצא את עצמי בעיקר עובד עבודה רבת שעות... ומשאיר לאחרים לאתרם, למלא אותם ולהתעשר... אני כבר לא אביא את גאולה לעולם. "בעל מדבקה אחד", שאינו כמובן הדוגמה המאפיינת, העוסק רוב עיתותיו "בעבודה הקשה" של איתור הצרכים. ולפי הפרסומים, איתר כבר די הרבה (יש באמתחתו, לטענתו, הרבה רעיונות ופיתוחים), כבר עשה את מחצית הדרך, לפחות על-פי חזון המוטו אל העושר...

הצורך הזה לקבל התראה על התקף לב הוא אכן צורך עם פוטנציאל כלכלי אדיר לפניו. בשוק הצרכים מסתובבים הרבה זאבים רעבים לרעיונות, שואפים לבלוע אותם בעודם באיבם תמורת "פרוטות", כדי לקבל עליהם בעלות כקניין רוחני ולסחור במיליארדים בעסקות עתידיות. מסתבר שזה צורך נוסף ולא פחות חזק שזוהה על ידו, צורך שיש למלא אותו... הרעיון המבריק לשלב בין שני הצרכים האלה כדי להתעשר מהר, דומה לקניית דירה מקבלן "על הנייר" בטרם רכשת את המגרש... לצורך זה נדרש קבלן אמין... ולך תמצא היום קבלן כזה...

מסתבר שמתקיים בבורסת עסקי "העתיד והצרכים" גם מסחר ענף באופציות של אמינות, ויש כנראה גם שווי שוק לאופציות האלה. עובדה: יש מוכרים ויש קונים, ככל הנראה מכאן. כך זה עובד: אתר צורך, הצע פיתרון/מענה, גייס שותפים, רצוי מבינים קטנים בתחום, בחר דמויות עם עבר ועם קשרים, צרף אותם כשותפים מבלי שהם משקיעים דבר, הם תמיד ישמחו להצטרף... בנה אב טיפוס והצג אותו בפניהם. שאלות הם ממילא לא יודעים לשאול, לכן הם ישתכנעו ויצטרפו בקלות יחסית. מרגע זה, היעד שלך הם "הזאבים הרעבים": הדלף רמזים לעיתונאי קטן ושאפתן, הוא כבר יגלגל את זה הלאה.

מעכשיו שם המשחק הוא עיתוי: יש לך רעיון, יצאת לדרך עם פיתרון ויש לך איתך נבחרת כוכבים ייצוגית, ויש לך עיתונאי קטן עם הבטחה לבלעדיות! עכשיו הרגע! הטמן מלכודת לזאב: הדלף לעיתונאי על מו"מ לעסקת רכישה מכירה ועל התעניינות גוברת... וצפה לזאב הראשון שייפול למלכודת. הוא יתקשר, הוא יתעניין, הוא ישמע מחיר ויציע לך שלא תמהר לסגור. תמתין מספר שעות או ימים, תהיה לו הצעה טובה יותר... עכשיו הגיעה גם העת להיעזר בשירותי משרד עורכי דין, רצוי מכובד. אין בעיה, השותפים המקושרים יביאוהו, ושוב בתמורה להבטחות עתידיות... מעולם העתיד לא היה מבטיח כל-כך כמו עכשיו.

אתה כמובן "בלחץ", יש לך על העץ ציפור וירטואלית אחת, "רוכש בטוח שרוצה לחתום". ויש לך כמעט ביד לפחות ציפור אחת "מאכר" עם קשרים, או סתם "עסקימאן" (איש עסקים) שמתעניין ושהבטיח לגייס את הסכום ואף לתת יותר... הגעת לרגע הקריטי במיזם העוקץ שלך: האם הזאב ייפול למלכודת?

שותפיך כבר נפלו! העיתונאי הקטן והשאפתן המעוניין רק בבלעדיות המובטחת, אינו מרפה, מת לפרסם! הזאב מרחרח את הפיתיון... כל שעליו לעשות זה להעביר את הכסף המובטח או לפחות מקדמה שמנה, והרי הוא ממולכד. מי מכל הכוכבים במחזמר הזה יעיז עתה להודות שנפל קורבן למין עוקץ כזה?

עכשיו עומדות בפניך שתי אופציות: אם אתה סתם גנב מתוחכם, תיקח את הכסף ומיד תפזר אותו להחזר חובות קודמים ואת היתרה תפזר למספר חשבונות בנק של חברות אחרות, רצוי בחו"ל. אולי "תזרוק עצמות אחדות" לשותפים התמימים, שהחכירו לך את כבודם... אם אתה עסקימאן עם מעוף וסבלנות, אתה מוכר שליטה ומתעקש להישאר "בעסק" ואת הכסף להשקיע בפיתוח המוצר. זה הרבה יותר אמין! כך תוכל לקבל כסף נוסף, ולהמשיך לנפח את הבועה, להתמקד "בפיתוח בניסויים", לייצר ספינים ולמכור ברווזים. מי שכבר התפתה והזרים לך מיליונים, יתקשה להודות שהנפיחות האדומה שהטבעת על ישבנו זאת סתם עקיצה... הוא יעדיף לחשוב ולספר שזה ניתוח פלסטי חדשני להעגלת התחת... אתה תשמח לקבל כספים נוספים. תשכור משרדים חדשים, תשכור ציוד מחשבים, אנשים, נשים, תקים עסק של ממש... "ותניע את גלגלי המשק" ביבי יאהב את זה! בשלב מסוים גם שותפיך חייבים יהיו להבין שאין להם סיכוי לראות את השקעתם חוזרת אליהם... ואז הם ינפיקו מניות לציבור הרחב. ו/או יחפשו פראייר אחר וימכרו לו את מניות הבכורה שלהם בעסק המצליח שלך...

אם יש משמעות למשפט ההוא "אתר צורך ומלא אותו", אתה, אריק קליין, בעל המדבקה, מילאת צורך זה עד תומו. הפגנת גם דמיון וגם תעוזה עסקית. כאן במדינתנו, בה "השמים הם הגבול", יעריצו אותך. עכשיו תוכל בעזרת תרומות מתאימות במקומות הנכונים לצאת ולבוא בקרב פוליטיקאים מהשורה הראשונה, ועל הדרך להשיג גם מימון ממשלתי, כי לעגלת ההצלחה מוכנים להצטרף רבים וטובים. אם על הדרך תצליח לעשות גם כמה דברים אמיתיים... מי יזכור לך את הבלון ההתחלתי שניפחת... ואם אתה מספיק חכם תצליח לגרום לכך שהאוויר יצא ממנו לאט ובהדרגה, מי בכלל יתפנה לבדוק מה בדיוק היה בעבר? לאיזה צורך? את מי זה בכלל יעניין? הרי "פנינו אל השמש העולה", עינינו מופנות לעתיד...

איך ואיפה כשל איש המדבקה? איך והיכן דבק בחזונו הרבב? הייתכן שפירמידת הקלפים הזאת התמוטטה בגלל איזה עיתונאי קטן חששן וחסר סבלנות? וכאן המקום להתנחם בכך ששוב קליין עושה זאת בדרך יותר אלגנטית מאלפרון... מעניין לדעת ומפחיד יהיה לגלות, כמה עוד עסקים כאלה מתגלגלים אצלנו ומניעים בתנופה את גלגלי המשק קדימה?