|
|
רוצים אותו אצלנו? דרעי [צילום: עוזי ברק]
|
|
|
|
|
בראש מהדורות החדשות התבשרנו "אריה דרעי חוזר", והנימוק: "תמה תקופת הקלון". כאילו הקלון משול לגבינה או ליוגורט שפג תוקפם ואז יש להשליכם לאשפה.
לפיכך, על-פי הגיונו של המחוקק, אריה דרעי, כמו כל מורשע בעברת קלון, קלונו מתפוגג כעשן והוא כשיר להיבחר לכנסת, ואולי גם לשוב למושבו ליד שולחן הממשלה, ואם יבשילו התנאים הקואליציוניים, הוא עלול/עשוי (תלוי במתבונן) להיבחר לראשות הממשלה.
אולם המחוקק קובע גם כי אדם שהורשע בעבירת קלון ישא את קלונו לצמיתות אם ירצה להיות: שופט, דיין, מחנך, שרת בבית ספר, יועץ השקעות, מבקר פנים, חבר הרשות לשיקום האסיר, חבר מליאת רשות השידור ועוד שורה של עיסוקים.
לפיכך, המחוקק השאיר בידי הבוחר את הברירה להחליט, האם מורק קלונו של דרעי שנידון ל-3 שנות מאסר בשנת 1999 בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
השאלה המוסרית הניצבת בפנינו היא האם אנחנו רוצים שהאיש הזה או דומיו ייצגו אותנו בכנסת ישראל?
דמו בנפשכם ששר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, אילו היה צעיר יותר, לאחר שחרורו מהכלא היה קלונו מתיישן והוא היה נבחר שוב לכנסת? הוא הדין עם השר לשעבר שלמה בניזרי, ושמא גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הממתין לשימוע לקראת העמדתו לדין בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים בפרשת "ראשונטורס" ובפרשת מעטפות הכסף, ולא שכחנו את נשיא המדינה לשעבר משה קצב, הממתין למשפט בכתב אישום מחמיר הכולל עבירות של אונס. ומה עם שר החוץ אביגדור ליברמן, בתקווה שהוא חף מכל פשע, אך אם חלילה...
כל העבירות שהוזכרו כאן הן עבירות הנושאות קלון, ולכן חשוב להבהיר את מלוא משמעותה של המילה קלון בכמה מילים נרדפות (מתוך "מילה במילה" של אבניאון): בוז, בושה, ביזיון, גנאי, דופי, חרפה, זלזול, כלימה, מיאוס, סחי, תועבה.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
