יולי תמיר, ברוך שפטרנו

ח"כ יולי תמיר, מי שהייתה לאסוננו שרת החינוך, חוברת היום ל"חובבי ציון" - חברי הכנסת הערבים, שגינו בחריפות את השופטים שזיכו את החקלאי שי דרומי.

אימרי לנו מי חברייך: אחמד טיבי, שאמר כי "הזיכוי הוא אות קין על מצחה של מערכת המשפט הישראלית", וחבר הכנסת מוחמד בראכה וטלב א-סנע שניאצו את שופטי ישראל, ונאמר לך מי את יולי תמיר, שהיית בעוונותינו שרת החינוך. את שהיית בראש הפירמידה החינוכית, ביקשת ברוב ביזיון וקצף לטפח את מורשת הנכבה בבתי הספר בישראל. וכך פלטת היום מבלי למצמץ: "פסק הדין המזכה את שי דרומי הופך את מדינת ישראל למערב פרוע, יש לי תחושה שלגזר הדין יש קשר לכך שהנפגע היה בדואי".

אבוי לך ולתחושות הזדון שלך, איך לשונך לא דבקה לחיכך, כשהאשמת את שופטי ישראל בעיוות דין גזעני. בהאשמות שווא שכאלה את מתאבקת בעפר רגליו של אדמו"ר השמאל, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, שהאשים את כלל אזרחיה היהודים של ישראל בכוונתם להשליך הערבים לים - את צמד התאומים הללו יש להאשים בלשון הרע ובהוצאת דיבה.

כמה נואלת האשמה שזיכויו של שי דרומי הופך את ישראל למערב פרוע. המערב הפרוע כבר כאן שנים רבות. זאת חייבת לדעת יפת-הנפש המנוכרת במגדל השן שלה, המתעלמת מההפקרות המשתוללת ביישובים רבים בישראל, כאשר רכושם של החקלאים נבזז בידי פושעים, שיולי תמיר ושכמותה מעודדים אותם בידם הרכה והמתחשבת.

כמה טרגי שדווקא תנועת העבודה, שבימיה הטובים הייתה הרוח הגבית להתיישבות בארץ ישראל, בחרה ביולי תמיר להיות שרת החינוך. ראשי תנועת העבודה מתהפכים בקבריהם לנוכח ההתבטאות האומללה של פרי הבאושים שצמח בבוסתנם.