עדיין המשטרה חוקרת, מי היו גודעי הזיתים ליד יצהר, אך אם הם היו מבין המתנחלים, אסור על ציבור המתנחלים לעמוד מן הצד.
אנחנו יודעים, שביצהר נרצחו שני בנים יקרים ביריות מתוך השטח הגובל בגדרות היישוב. אנחנו יודעים, שהאדמה עליה ניטעו הזיתים אינה פרטית, כ"א "אדמת-סקר", אדמה ללא בעלים שטרם הוכרזה כאדמת מדינה. אנחנו יודעים, שאויבנו במלחמה זו הוא העם הפלשתיני, התומך ברובו המכריע במרצח ערפאת ובמתאבדים. כמו כן אנחנו יודעים, שאלפי עצים של יהודים נגדעים ונשרפים כל הזמן ע"י ערבים ואיש אינו מתרגש. בתקשורת זה בכלל איננו "אייטם".
אך כל זה אינו מצדיק מעשה בריונות של השחתת מאות עצי זית, שניטעו זמן רב לפני שהוקמו המאחזים היהודיים, שעפר אני לרגלי יושביהם, אשר מאהבת מולדת בחרו בחיים של מחסור, פרך וסכנה.
עצי הזית, שניטעו על אדמה השייכת למדינה, הם חלק ממאות אלפי עצים הניטעים זה שנים ע"י ערבים, שכבר גזלו כך עשרות אלפי דונמים. אוזלת יד השלטונות בעניין הזה ראוייה לכל גנאי, אך לא בגלל זה הושחתו העצים, כ"א, לכאורה, כדי למנוע כניסת ערבים לשטח לצורך המסיק. אולם, כשם שגידור השטח הוא הכרח צבאי, מניעת הפרי היא חסרת הצדקה. מי שעוקר ומשחית מתוך "אהבת ארץ ישראל", מעוות ומסלף את האהבה הזאת. התמונות והצילומים מן השטח הקרינו שנאה ולא אהבה.
נהגנו ללעוג ל"אהבת המולדת" של הפלשתינים, המציתים יערות ועוקרים עצים. האם ניצחו אותנו, שלמדנו מהם? לא! מטרה, נעלה ומקודשת ככל שתהיה, אינה מקדשת את האמצעים. להיפך, אמצעים מזוהמים מזהמים גם את המטרה, ובכך אני מבטא דעת רוב מכריע בציבור המתנחלים. בספר דברים (כ'-יט', כ') נאמר:"כי תצור על עיר.. להלחם עליה.. לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה"..
וגם זאת: את הצעדים הצבאיים קובעת הממלכה ולא היחיד. ההתנחלות ביש'ע באה לבנות ממלכתיות ישראלית, לא לערער אותה. השנה החליט אלוף פיקוד המרכז להתיר לערבים למסוק זיתים בשטחי-בטחון שמסביב ליישובים, בלווי צבאי. ההוראה מתחייבת מזכויות האדם (עיין מאמרי בעיתון זה לפני שנה), ולא יעלה על הדעת שמישהו יתיימר לסכלה ע"י השחתת הפרי - ביחד עם העצים.
מי אינו מחכה למתנחלים בפינה? מכונת התעמולה הערבית, דעת קהל עולמית עויינת, צוררים יהודים מבפנים. איזה טימטום הוא זה, שמתנחלים יספקו להם תמונות-זוועה וישתפו עצמם בהרס תדמיתם ורצח אופיים, שאינם אלא "ריכוך ארטילרי" לפני הריסת יישוביהם גם פיזית? מי צריך פרובוקטורים מסוג אבישי רביב, אם מתנחלים עושים את המלאכה?
במאמרו "מוסר, מלחמה, כיבוש" ("דבר", 9.5.89) כותב עמוס עוז: "מתחת לוויכוח על עתיד השטחים הכבושים מסתתר קרע עמוק... בשאלת דמותה של מדינת ישראל... ומשמעותה של המורשת היהודית.. אם מטרת הציונות היא לשחזר את מלכות דוד ושלמה, יש תשובה ברורה לשאלה, מה לעשות בשטחים שכבשנו. אם מטרת הציונות היא להקים חברה נאורה, סובלנית, הומאנית וחופשית - נגזרת מכך תשובה ברורה לא פחות..."
מליוני יהודים, ובתוכם רבע מליון מתנחלים, הרואים בחזון "הקמת סוכת דוד הנופלת" את תמצית הציונות, רחוק מהם להשאיר לעמוס עוז את המונופולין על הנאורות, האנושיות, החירות והסובלנות, אותם הוא מכנה "תרבות המערב", למרות שהם נטועים דווקא במורשתם של "דוד ושלמה".
המעשה הברברי של השחתת העצים מחזק כביכול את עמוס עוז בתיזה שלו, ששלטון יהודי ביש"ע נוגד את ערכי האנושות. אולם את המתנה הזאת נתן לו - גם אם היו אלה יהודים - מיעוט מבוטל. ואשר לאנושיות ונאורות, אלה ישגשגו ביש"ע - אותה הפך השלטון הפלשתיני למאורת פריצים - רק תחת שלטון יהודי.
אם יתברר שיהודים ביצעו את המעשה, בגינוי לא יהיה די, ויצטרכו לפצות את בעלי העצים. רצוי, שבפיצוי ישתתפו מתנחלים וחוגים מן הימין, לא מקצועני-שלום, המשתמשים ב"נאורות ובסובלנות" כקרדום, לכרות בו קבר למפעל ההתנחלות היהודית כולו.
