בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שוברים שתיקה ואת זכותנו להגנה
|
אנחנו, השולחים את בנינו להילחם להגנתנו, יכולים ללמוד מהדוח של "ארגון שוברים שתיקה" כי האבדות המועטות במבצע "עופרת יצוקה" נבעו מהזהירות הרבה בהפעלת הלוחמים
|
חיי(לי)ם יקרים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הלוחמים ששבו בשלום לחיק משפחותיהם ממבצע "עופרת יצוקה", חייבים להודות למפקדיהם שהשכילו ליישם את לקחי מלחמת לבנון השנייה והנחו אותם: "קודם לירות ורק אחר כך להפריד בין לוחמים לאזרחים", כפי שפורסם בדוח שהופץ בחו"ל על-ידי "ארגון שוברים שתיקה". דוח (שכולו מבוסס על ציטוטים מפיהם של לוחמים אנונימיים) המאשים את צה"ל בשימוש מופרז בכוחו במבצע "עופרת יצוקה". "חובבי ציון" בעולם, ובעיקר התועמלנים הפלשתינים, נפלו כמוצאי שלל רב על הדוח, שהוגש להם בהתנדבות, ואין ספק שיעשו ממנו מטעמים להכפשתה של ישראל. ראוי לציין כי דובר צה"ל, אבי בניהו, גילה כי "ארגון שוברים שתיקה" אינו עמותה תמימה אלא חברה שיש לחקור מי הם תורמיה. אנחנו, השולחים את בנינו להילחם להגנתנו, יכולים ללמוד מהדוח כי האבדות המועטות במבצע "עופרת יצוקה" (למותר לציין שכל חלל צה"ל הוא אבדה נוראה) נבעו מהזהירות הרבה בהפעלת הלוחמים. מי כמונו המודעים למציאות האכזרית והמדממת בה חיו תושבי מערב הנגב, שרק אחרי שמונה שנים של התפוצצות אלפי קאסמים על ראשיהם, זכו שצה"ל ייצא סוף סוף, אחרי שסונדל זמן רב מדי בידי הדרג הפוליטי, במבצע גדול שתכליתו הייתה להחזיר את השקט לתושבי שדרות ובנותיה. בנינו נאלצו להילחם במחבלים שהתחזו לאזרחים תמימים (לכן מובנת ההוראה: "קודם לירות ורק אחר כך להפריד בין לוחמים לאזרחים") אותם טרוריסטים לבושי אזרחית, שהסתתרו מאחורי גבם של בלתי לוחמים, והתבצרו בתוך בתיהם. הלחימה הייתה בשטח בנוי, כאשר מאחורי כל חלון ובצילה של כל גדר, צפוי לארוב מחבל חמוש מכף רגל ועד ראש עם אצבע על ההדק. לפיכך, כל שומר נפשו, היה חייב לירות מיד לעבר כל חשוד, ולהימנע משאלות המתאימות לסלונים ממוזגים. לכן אני מסרב להזדעזע מכך, שאחד החיילים האנונימיים המצוטטים בדוח, מגלה למלשיני "ארגון שוברי שתיקה", שהמסר שהועבר היה: "עדיף לפגוע בחף מפשע מאשר להסס לפגוע באויב". עם מסר הגיוני שכזה, נחסכו חייהם של חיילים רבים, ועלינו לשבח את מפקדיהם, שהקפידו להנחיל את המסר החיוני כל כך לשלומם של בנינו היקרים. מההיסטוריה הקצרה של ישראל למדנו שנואשם בתוצאותיה של כל מלחמה, בלבד שידינו תהיה תמיד על העליונה. כמו למשל במלחמת העצמאות שהסתיימה בנצחוננו על הערבים, שסירבו לקבל את תוכנית החלוקה, וחלקם שילמו את מחיר התבוסה בפליטות שאנו כמובן המואשמים ביצירתה. או מלחמת ששת הימים, שאפרים קישון היטיב לבטא את תוצאותיה בספרו "סליחה שניצחנו". כך היום בשדרות, הילדים אינם מתעוררים עוד בבעתה בלילות מאימת הקאסמים, הודות לעוצמתו של צה"ל, ולהפעלת כוחו ואפילו באופן מופרז. סליחה שניצחנו... והערה חשובה לסיכום: המאמר נכתב כתגובה על פרסום בתקשורת של קטעים נבחרים מתוך החוברת של "ארגון שוברים שתיקה", שלצערי לא הגיעה עדיין לידי. לפיכך, אם יש בה דיווחים על פקודות בלתי חוקיות שדגל שחור מתנוסס עליהם, חובתם של מחברי הדוח לחשוף את פרטיהם האישיים של הלוחמים, כדי שמצ"ח יוכל לחקור את אמיתות דיווחיהם. חשוב לציין כי דובר צה"ל, אבי בניהו, הבוקר בתוכניתה של אילנה דיין בגל"צ, קרא ללוחמים שהיו עדים למעשים בלתי חוקיים, להתייצב ולדווח על שראו עיניהם, במטרה למנוע מעשים דומים בעתיד.
|
תאריך:
|
16/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
16/07/2009
|
|
גורי גרוסמן
|
שוברים שתיקה ואת זכותנו להגנה
|
|
נשיא הרפובליקה הדומיניקנית, ד"ר לאונל פרננדס ריינה, סיים (יום ג') ביקור רשמי ראשון בישראל. פרננדס נחת ביום א' האחרון בשדה התעופה בן-גוריון, מלווה במשלחת שרים, יועצים, ובכירי המשק מהרפובליקה הדומיניקנית, אשר הגיעו כדי להכיר מקרוב את ההזדמנויות לשיתוף פעולה כלכלי מול מגזרים שונים במשק הישראלי.
|
|
|
לקרוא ולא להאמין: עיתונאים המכונים או המתקראים בכירים, החלו במשא ניקוי מצפונם שכנראה מעיק עליהם או שמא מזג האוויר המעיק מעביר אותם על דעתם. אין מניעה לצאת להגנתם של פוליטיקאים, בני משפחותיהם ועובדי משרדיהם כי גם להם מגיעה "זכות החפות" החלה על כל אזרח במדינה דמוקרטית. אלא מאי, שאותם עיתונאים החליפו את עורם (גם בסדר) ומנסים באמצעות מילים יפות ומשפטים מנוסחים לתלפיות, להפוך את הפוליטיקאים לקורבן, ואת מבקריהם לאויבי העם. בין לבין, אותם עיתונאים שהאמת ניצבת תמיד בפניהם, שוכחים לדבוק בה גם כאשר יוצאים "למסע צלב" כנגד המבקרים.
|
|
|
"סבא" - פנה אלי נכדי הצעיר מאיר יהודה הי"ו בשאלה: "למה התורה הקדושה, בפרשת השבוע פרשת 'מסעי', כותבת את כל המקומות שבני ישראל נסעו בנדודיהם במדבר?"
|
|
|
החיים, מסתבר, הם יותר מורכבים ממה שכמה פובליציסטים והוגי דעות, וקל וחומר האזרח מן השורה, סבורים או רוצים שיהיו. טבעי כי לאדם באשר הוא יש שאיפה כמוסה לביטחון - שאיננו, ליציבות - אשר היא בבחינת מושא לשאיפות בלבד, לאושר בלתי מושג, ולא בכדי האדם נפטר מהעולם וחצי תאוותו בידו. כך גם, ובעיקר, בתחום הצבאי-מדיני, והתשובה הנצחית לשאלה הניצחת - "הלנצח תאכל חרב?" היא: "כן".
|
|
|
כמדי שנה, גם השנה אני מארגן ימי כיף לכ-1,000 ילדים פלשתינים, אתיופים וערבים-ישראלים, שכוללים ביקורים בספארי רמת-גן, בפארק המים בשפיים ורחצה בים בחוף יפו. לרבים מהילדים זה ביקור ראשון בישראל. לכל ילד פלשתיני, הרחצה בים היא הגשמת חלום, והוא ממשיך לזכור אותה לאורך שנים, עם תקווה לביקור חוזר.
|
|
|
|