שימו לב היטב שמאלנינו הנאורים! המוסיקאי הגאון דניאל בארנבוים עומד לקבל מהערבים ביהודה ובשומרון את התואר המובן מאליו - "פרסונה-נון-גראטה", בעקבות קונצרט עליו ניצח ברמאללה עם תזמורת סימפונית שהקים בהשתתפות יהודים וערבים. ארגונים שונים בגדה המערבית ובהם ארגונים כגון "בית השירה הפלשתיני", "ההתאחדות הכללית לסופרים הפלשתינים", "ההתאחדות הכללית לאמנים", "חזית המשכילים הפלשתינים" ו-"הקמפיין הפלשתיני להחרמת אקדמיה ותרבות ישראלית" פרסמו הודעה בה קראו לפלשתינים להחרים את הקונצרט. הם הבהירו כי הם מתנגדים לבארנבוים לא בשל יהדותו, אלא משום שהם מתנגדים לנורמליזציה עם ישראל.

"הארגונים שחתמו על ההודעה ציינו עוד כי מוסד בארנבוים-סעיד (התזמורת הוקמה בשיתוף עם האינטלקטואל המנוח אדוארד סעיד - נ.י) הינו מיזם פלשתיני-ישראלי משותף שאיננו שואף באמת לסילוק הכיבוש, האפליה והדיכוי נגד העם הפלשתיני, אלא קורא דווקא להתגבר על השנאה והאיבה בין שני העמים באמצעות מוזיקה ודיאלוג מבלי להזכיר כלל את הכיבוש ואת הגזענות נגד העם הפלשתיני" (ניר יהב - "וואלה" - 16.7.09).

עוד בינואר השנה, הוענקה לדניאל בארנבוים תעודת אזרחות פלשתינית שגרמה לו להתרגשות גדולה, והוא הצהיר כי "זהו כבוד גדול לקבל אזרחות פלשתינית". עכשיו, מה לעשות, סר חינו ואפילו חייו בסכנה. זה מה שקורה לאדם שנכנס אל עובי קורה מורעלת בטמטום-מוחין גמור. וכי מה חשב לעצמו האדון בארנבוים? שאפשר לחלות את פניהם עם רחמנינוב? טענתם העיקרית היא שמר בארנבוים תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה. ממש חוצפה! רק אם יחזור בו מן האמירה הגזענית הזאת ויכריז שאין למדינת-ישראל שום זכות להגן על עצמה, אולי אולי ישקלו לוותר לו.

זהו היחס פחות או יותר השמור לכל תבוסתן באשר הוא, בעולם הערבי. לא התנחלויות ולא גבולות ולא ירושלים, ואפילו לא פליטים הם הנושאים המרכזיים. אין מה לדבר על פחות מכניעה מוחלטת בלי כל התנגדות! אין למדינת-ישראל זכות להגן על עצמה או להתקיים, מי שלא מסכים עם התובנה הזאת - שינגן בברלין! טוב שיש לנו את הדוגמה הזאת וחבל שהיא לא תהדהד בתוכנו כפעמון אזהרה, משום שהתקשורת הישראלית תעדיף להצניע את המבוכה הזאת ותמשיך לטמון את ראשה בבוץ הרך והחמים.

חשוב להדגיש שהיוזמה הזאת לא יצאה מבית היוצר של החמאס או הג'יהאד האיסלאמי. מדובר בארגונים שאמורים להיות מתונים המניפים את דגל התרבות - אנשים משכילים, אמנים, משוררים וסופרים. מקל וחומר אפשר לגזור מה חושבים ערביים פחות מתונים ולהגיע למסקנה הכרחית שעלינו לאמץ. הרי דניאל בארנבוים, שוחר פלשתין, הרחיק לכת בהתקרבותו לערבים הרבה יותר מגדעון לוי, יוסי ביילין ודומיהם. את החרפה שספג הוא הרוויח ביושר גמור, וזה מה שיחטוף בפרצוף כל "יפה-נפש" כמותו וכל מי שחושב שייתכן בינינו לבין הערבים הסכם שלום כלשהו על בסיס מתווה כלשהו בחלק זה של העולם.