|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איך להיזהר מאבני הנגף האורבות לתייר הישראלי בשכירת מכונית באירופה
|
|
לבדוק היטב את מצב הרכב [צילום: AP]
|
|
|
|
|
לא מעט אבני-נגף עלולות להיערם, בימים אלה של שיא עונת התיירות, בדרכו של התייר הישראלי המבקש לשכור רכב באחת ממדינות אירופה. אחת מהן היא, למשל, הרכב האוטומטי. אם התייר לא ידאג להזמינו מראש ומבעוד מועד, הוא עלול למצוא עצמו ניצב בפני שוקת שבורה. שלא כמקובל בישראל, ועל אחת כמה וכמה בארה"ב, לרכב שכזה פשוט אין ביקוש במדינות-אירופה, שנהגיהן מורגלים, מאז ומתמיד, לרכב ידני.
טרם הזמנת הרכב השכור - אוטומטי או ידני - מומלץ מאוד להשוות בין הצעותיהן של חברת ההשכרה השונות: מי מהן אכן מציעה את הרכב הזול ביותר בקטגוריה המבוקשת ומי אינה גובה דמי-החזר על נטילת המכונית במדינה אחת והחזרתה באחרת.
אין עם מי לדבר
לאחר ששוכר הרכב חתם בתחנת המוצא האירופאית על המסמכים הדרושים, הוא יקבל, אומנם, לידיו, בשעה טובה, את מפתח הרכב, אבל ייאלץ לכתת את רגליו עמוס במזוודותיו למגרש החנייה המצוי, בדרך כלל, כברת-דרך ממשרדי התחנה. כאן יהא עליו להתמודד בעצמו עם המכונית השכורה שקיבל, באשר חברות ההשכרה אינן דואגות, משום מה, להציב נציג מטעמן במגרש לצורך הסברים מתבקשים.
במצב ביש שכזה רצוי מאוד שהשוכר יבדוק תחילה בשבע עיניים את מצב המכונית שקיבל, שמא אין בה פגמים כלשהם שאינם רשומים בטופס השכירות שקיבל לידיו, והאם נהירים לו כל שבילי המכונית על אביזריה.
דילמות
אם אומנם גילה דילמות כלשהן, יהא עליו לשוב למשרד ולהאיר את עיניו של פקיד התחנה לבעיות שהתעוררו. במקרה הטוב יאות הפקיד לנטוש את התחנה, להיווכח בדברים במו-עיניו ולהסביר לתייר את שאכן טעון הסבר. במקרה הרע יטען הפקיד שנבצר ממנו לנטוש את המשרד, ואז ייגזר על תיירנו לצאת לדרכו עם חתול בשק.
המוקשים עלולים לצוף בדרך. כך, למשל, ייכבה לפתע המנוע, מבלי שתיירנו יצליח שוב להדליקו. רק בירור טלפוני, לעתים מורט-עצבים, עשוי להציל את המצב, כשלתייר שלנו יתחוור כי לחצן מסויים, שעליו יש ללחוץ ב"שלט", הוא שידליק את המנוע. יש שתא המטען יסרב להיפתח, ושוב, רק אחרי בירור, יוחוור לו כי סוד הפתיחה נעוץ ב...לחיצה חזקה על נקודה מסויימת בתא המטען. כל ה"תעלומות" האלה אינן מוסברות, משום מה, בספרון ההסבר המלווה את המכונית, ורק נהגים אירופאיים מנוסים מודעים להן.
הפתעות
מי ששוכר, למשל, בארץ, רכב של חברת "באדג'ט", כדי לקבלו במינכן, יגלה להפתעתו כי סניף של חברת ההשכרה הזו כלל אינו קיים בבירת בוואריה, וכי את החברה, שפשטה זה מכבר את הרגל, מייצגת עכשיו חברת ההשכרה "אוויס". הסבר על כך שוב לא ניתן, משום מה, מראש לתייר שלנו בארץ.
מומלץ לברר מראש מהו סוג הדלק שלו נזקקת המכונית: בנזין או דיזל. במקרים רבים אין מיידעים מראש את הנהג והוא עלול לטעות במילוי המיכל בדלק הלא-מתאים.
ואחרון-אחרון, לא חביב: רכישתה של מדבקת אגרה לרכב. תייר המזדמן, ולו לשעה קלה, ברכבו לשווייץ, ייאלץ להוציא סכום של 28 אירו עבור רכישת מדבקה כזו, שתוקפה קבוע לשנה שלמה. מדבקה דומה יש לרכוש בכבישי אוסטריה. אי-הצטיידות בה עלולה לגרור אחריה קנסות כבדים.
|
| תאריך:
|
18/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/07/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
ספר דברים פרק ל"ב החל מפסוק מ"ח, מתאר את סיומה הטראגי של קדנציית משה רבנו, כמנהיג הבלתי מעורער של עם ישראל ביציאת מצרים וההליכה 40 שנה במדבר, משה מתבקש על-ידי הקב"ה לעלות להר נבו, אשר בארץ מואב, להשקיף אל הארץ אשר כה רצה להגיע אליה, ולהמתין שם למותו. גם אהרון מת מדבר, בהור ההר, והקב"ה מקל קצת על משה בהזכירו את אהרון, בבחינת צרת רבים, חצי נחמה. הנימוק הפורמלי: מעילה באמון ומשבר אמון היסטורי עת עברו בני ישראל במדבר צין.
|
|
|
|
|
מהימנותו של מסד הנתונים של ארגון בצלם על אודות ההרוגים הפלשתינים באינתיפאדת אל-אקצה מפוקפקת, כפי שהראיתי בסדרת מאמרים שפורסמו באתר News1. במקרים רבים, משמיט ארגון בצלם פרטים חיוניים ולעיתים אינו מדייק. הפעם אציג דוגמה בולטת נוספת לכך, העשויה ליצור רושם של דיווח מגמתי.
|
|
|
|
|
שני מיעוטים שווי גודל, שאינם מקבלים עליהם את מרות המדינה ולעתים אפילו פורקים את עולה, משבשים תדיר את סדרי חיינו.
|
|
|
|
|
אחת הפרקטיקות החביבות על אויבי מדינת ישראל מבית ומחוץ היא האשמתה ב"התנהגות נאצית". אנו רגילים כבר לראות את דגלי ישראל מונפים לצד צלבי קרס בהפגנות אנטי-ישראליות, וחדלנו להתרגש מכך שחיילי צה"ל מושווים לקלגסי אס-אס ושפעולות הצבא שלנו למניעת טרור מוגדרות כ"רצח עם". האנלוגיה המופרכת הזאת אף זכתה לחיזוק משמעותי במהלך מבצע "עופרת יצוקה", עם הצגתם של מחבלי החמאס במערב כמעין גרסה מודרנית של לוחמי גטו וורשה, הנלחמים באומץ לב למען שחרורם מעול כיבוש צבאי אכזר אפילו מן הכיבוש הנאצי. מתעוררת השאלה מדוע מואשמת מדינת היהודים, אשר קמה לאחר שגרמניה הנאצית השמידה שליש מיהדות העולם, דווקא בהתנהגות נאצית? שהרי יש מספיק רשעים בהיסטוריה האנושית. האם מדובר ב"בחירה מקרית" או שמא בטקטיקה מחושבת היטב?
|
|
|
|
|
מדינת ישראל זקוקה יותר מכל לדיוקן חיובי כלפי כולי עלמא. אין מדובר בהצגה של תדמית חיובית או במיתוג מסביר פנים, שישימנו חברים במשפחת העמים בזכות "הסברה" או "יחסי ציבור", ולא באמצעות "קליפים", "מצגות", "סרטי תדמית", ואפילו לא על-ידי הכשרתם של "מסבירים מקצועיים", שיפיצו את צדקת דרכה של המדינה. התנהגותה של המדינה כמדינה, של מנהיגיה ושל אזרחיה על כל רבדיה היא היא ההסברה המהימנה ביותר, ורק עליה עלינו להישען.
|
|
|
|
|
