במאמר הקודם למדנו מהו המידע העוסק בחשיפות מטבע אותו נדרשת חברה ציבורית להציג בפני קוראי דוחותיה, כאמור בהוראות רשות ניירות הערך (תקנות ניירות ערך – דוחות תקופתיים ומידיים), והנחיות חדשות של הרשות העוסקות בנושא כלהלן:


מידע בדוח הדירקטוריון כולל:

1. פרק חשיפה לסיכוני שוק בו מוצגים, בין היתר, תוצאות מבחני רגישות לשינויים בשער המט"ח. פרק זה כולל פירוט סעיפי המאזן הצמודים למט"ח ואופן ההשפעה על רווחיות החברה במקרה של שינוי בשער המט"ח (5% ו- 10%). חשוב לציין, ישנן חברות המרחיבות ומציגות מידע מפורט על החשיפה לסיכונים בשער המטבע שכנגדם עומדת החברה וכיצד הוא מטופל, ויש כאלה שהמידע כה מתומצת עד שכאילו לא הוצג כלל.
2. נספח המפרט את תנאי ההצמדה של היתרות הכספיות – בביאור זה ניתן לראות לאיזה מטבע מוצמדים נכסי החברה והתחייבויות, מהי גובה החשיפה בפניה עומדת החברה בכל מטבע. בדוחות השנתיים מופיע מידע זה גם בביאור בדוחות הכספיים.


מידע בדוח הכספי הכולל:

1. ביאור סעיף הוצאות מימון המפרט את הפסדי החברה משינוי בשער המט"ח. אולם יש לשים לב שמדובר לרוב בהפסדים המייצגים שינויים בין יום ביצוע העסקות ליום תזרים הכספים, ולא הפסדים המציגים הפרשים בין תחזית תזרים מזומנים לבין תזרים המזומנים בפועל. הבה נסביר: חברה שחזתה בתחילת שנת 2008 כי תבצע עסקה בשער 1$=4 ש"ח, ביצעה בשער 1$=3.4 ש"חוקיבלה במועד הפירעון תקבול בשער 1$=3.2 ש"ח. החברה תציג הפסד המייצג את ירידת השער מ-3.4 ש"חל-3.2 ש"חבלבד. ההפרש בין שער 4 ש"חל 3.4 ש"חשהוא כאמור הפסד לא מוחשי אלא תיאורטי והוא זה שהביא לקריסתן של עשרות חברות בבורסה המקומית, לא מקבל ביטוי בשום מקום בדוח הכספי או בדוח הדירקטוריון!!

2. מידע בדוח ברנע הניתן בהתאם להחלטת החברה בדבר סיכוני מטבע והשפעתם על רווחיות החברה. ישנן חברות שמתעלמות מכך.


עד כאן המידע שהצגנו בשבוע שעבר, ובמידה ולא הבהרנו את עצמנו מספיק – הרחבנו היום. אבל שימו לב לדיאלוג שהתנהל במסגרת התגובות למאמר בין שני רואי חשבון שונים. כותב הראשון: "מר לויטס היקר: |”.you can bring a horse to the water but you can't make him think עונה לו חובב במאמר נפלא ובו הוא חושף כשל סיסטמתי שמאפיין מרבית מהחברות הנסחרות בבורסה, כשל המאופיין בחוסר הבנה מינימאלית של מנהלי הכספים של חברות אלו בנושא ניהול סיכונים. והנה נפגש אותו החובב עם לא אחר מרו"ח המייצג חברות ציבוריות ומתמודד על ראשות הלשכה, ובמקום לבקש ממנו הסברים על התופעה שחשף, הוא מבקש את דעתו בנושא אחר לגמרי.

ועונה לו השני: "תפקידו של רו"ח החיצוני של החברה הוא לתת חוות דעת בלבד. כל הדוח, ביאוריו, דוח ברנע ודוח הדירקטוריון הם באחריות החברה והנהלתה. הכותב הנכבד מכניס את רו"ח החיצוני למקומות שאסור לו להיכנס. לכן זו שאלה שלא צריכה להישאל במערכת הבחירות לנשיאות לשכת רו"ח והביקורת שהטחת בחובב אינה מוצדקת בכלל".

ואני? אני למרות שאני מוחמא מדברי השני, אולי מסכים עם דברי הראשון. האם תפקידו של רו"ח החיצוני של החברה הוא לתת חוות דעת בלבד? או אולי של מבקר הפנים? אולי מדובר כאן באחריות דירקטורים? האם מצפה דירקטור מרואה החשבון בעת ישיבות הדירקטוריון הדנות באישור דוחות כספיים שיסב את תשומת ליבו לנושא. ואם לא? אז בשביל מה מחייב חוק החברות כי בחברה יהיו דירקטורים שיוגדרו כאלו בעלי מומחיות חשבונאית. או אולי פשוט אף אחד מהם לא מבין בנושא?

הייתכן שחברה ציבורית תעמוד בחשיפה של מאות מיליוני דולרים בלי לרכוש הגנות מתאימות, לספוג הפסדים כבדים כתוצאה משינויים בשער המטבע והעולם שותק? אם נסכם את סך הפסדי השער של החברות הציבוריות בשנת 2008 נגיע לסכומי עתק. סכומים בלתי נתפסים ואף אחד לא פוצה פה. אולי באמת את זה היינו צריכים לשאול את רו"ח יגאל גוזמן.