|
צרות עין עיתונאית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
בעיצומה של פרשת דודו טופז הייתה לערוץ 10 ידיעה בלעדית, מכתב חרטה שכתב טופז לאביה של אחת מקורבנותיו, דן מרגלית. המכתב נכתב, אבל בסופו של דבר, לא נשלח. דודו טופז התחרט, והשליך אותו לפח האשפה בבית המשפט.
ערוץ 10 חגג על הסקופ הקטן. הגם שהביצה לא פקעה נהג בה הערוץ כאילו הייתה תרנגולת מטילה. נוסח המכתב שב ונפרש על המסך ודן מרגלית הוזעק לאולפן להגיב על בקשת הסליחה שלא הייתה.
מי שהתקשה לפרגן להישג היה ידיעות אחרונות, העיתון של המדינה, שלא רואה בעין יפה סקופים שנופלים בידי יריביו. בידיעה קטנה שכותרתה סתומה - העולם התחתון חוגג על חשבון דודו טופז - מספר אורון מאירי כי מי שמסר את המכתב שלא נשלח לערוץ 10 היה עבריין ידוע, אבנר הררי. הררי הוכנס במקרה לתא המעצר שבו הוחזק קודם דודו טופז, בחושיו החדים הבחין בקרעי המכתב שהשליך טופז לפח האשפה, אסף אותו, הדביק ואז "פנה לכלי התקשורת והציע את המכתבים למכירה תמורת עשרות אלפי שקלים". לא קשה לשמוע את צליל הרטינה והתרעומת בנוסח הידיעה.
צרות העין של ידיעות אחרונות ראויה לגנאי. ראשית, אם לידיעות אחרונות יש מידע בדוק כי ערוץ 10 שילם עבור מכתבי ההתנצלות, מוטב שיכתוב זאת במפורש. הרמיזה כי העבריין "הציע לכלי התקשורת" את המכתבים תמורת כסף אינה מספיקה.
וגם אם המקור הוא אומנם העבריין הררי, אין בכך שום פסול. אם יש משהו פגום, זה החשיפה של ידיעות את מקור המידע של הערוץ המתחרה.