ברק - מנהיג המפלגה האבודה

עליבותו המתמשכת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאה השבוע לידי ביטוי נוסף בעקבות כשלון ההצבעה בכנסת בנושא הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, לא הדירה שינה מעיניו של שר הביטחון אהוד ברק, שבילה עם רעייתו נילי בחופשה פרטית בלונדון.

נתניהו המבוהל צלצל מיד אל ברק, מפקדו לשעבר בסיירת מטכ"ל, ודיווח לו על כך שהשרים וחברי הכנסת ממפלגת העבודה לא טרחו להיות באולם המליאה ולא התכוונו להצביע בעד החוק.

קשה לשכוח שרק לפני זמן קצר החמיא ברק לביבי ולביצועיו כראש הממשלה. בשיחה הטלפונית עם נתניהו היה כבר ברק חסר סבלנות, אולי משום שמיהר למסעדה. הוא נתן לביבי הבטחה חגיגית שבהצבעה שתתקיים השבוע יצביעו כל שרי העבודה ועוד כמה חברי כנסת בעד הצעת החוק. אשרי הלא מאמין. אני חושש שברק שלח ארצה צ'ק ללא כיסוי. העיתוי של חופשת ברק, בעיצומם של דיונים מדיניים בינלאומיים רבי משקל ולפני יציאתה של הכנסת לפגרת הקיץ, עורר הרמת גבות והעפעפיים לישורת של המצח ולסידור התסרוקת. ציניקנים טוענים שברק התקנא, כנראה, ברעייתו לשעבר נאווה שנישאה לאחרונה, והוא החליט להקדים לערוך ירח דבש משלו למען ידעו שגם הוא חוגג ללא הפסקה עם נילי. אין ספק שהמהלך של רב התחבולות ברק בנסיעה הפרטית עם נילי היה מתוחכם, בעל חשיבות אסטרטגית לטווח ארוך ומעיד פעם נוספת על כך שיש לנו על מי לסמוך במשרד הביטחון. עדות לכך היא העובדה שבשעה שהברקים צפו בנחת בהצגה בלונדון, נערכה ליד ביתם המפואר במגדלי אקירוב הפגנה של צעירים שביקשו למחות בפעם המי יודע כמה על הסחבת בהשלמת העסקה לשחרורו של גלעד שליט והפריעו למנוחת שכניהם.

בעבר טען סחבק ברק כי הייתה זו טעות של מי שעומד בראש מפלגה שמניפה דגל חברתי להתגורר במגדלים הללו, אבל מאז הוא הספיק לשכוח את פליטת הפה האומללה שלו. רעייתו נילי לא תוותר על המספרה הסמוכה שלה בכיכר המדינה. מסתבר שלא רק לביבי יש את שרה הלופתת אותו מכל עבר. בממשלתו מצויים חברים לנשק ואחים לצרה.

בהזדמנות לא חגיגית זו, מן הראוי היה להזכיר לנילי ולאהוד שהם עדיין לא העבירו לקופת המדינה סכום של כמה אלפי דולרים רעים שנילי הרוויחה באמצעות חברה שהעניקה שירותי קשרים עם אישים בכירים במדינה, כולל כאלה שיש שיש להם חיבור למערכת הביטחון. בעקבות חשיפת הפרשה הגישה תנועת אומ"ץ תלונה למבקר המדינה שזיהה כאן התנהלות בעייתית החורגת מהמינהל התקין והורה להפסיק את פעילותה של החברה המשפחתית. עוד קבע המבקר שיש להחזיר את הסכומים שהרוויחה החברה השנויה במחלוקת. מאחר שבני הזוג ברק התקשו להיפרד מהדולרים, פנינו אליהם במטרה לעודדם לעשות זאת אבל הם התעלמו מהפנייה ועל כך התרענו בפני מבקר המדינה. מי יודע, אולי הברקים דנו בנושא הזה בחופשתם ואחרי שובם ארצה יגיעו נילי ואהוד למסקנה שיש צורך לסיים את הפרשה הזו שהעידה על כך שחוסר הרגישות המוכר של ברק צבר תאוצה במסגרת המשפחתית. תנועת אומ"ץ לא מתכוונת להניח לנושא הזה. מן הסתם יהיו בקרוב התפתחויות...


הקול הנאלם

מצבו של ברק בקואליציה בראשות נתניהו הינו לכאורה הטוב ביותר שהוא יכול היה לצפות לו. ברק נחשב לבן בריתו של נתניהו ולשר הקרוב ביותר אליו, ופועל גם על תקן של כבאי ראשי לדליקות שמדליק ביבי ביחסי החוץ של ישראל. בהקשר לכך ראוי לציין גם את השליחות המדינית שנתניהו הטיל על ברק כאשר התברר שיש קצר בין נשיא ארה"ב לבינו בנושא הבנייה לצרכי הריבוי הטבעי. האנגלית של ברק אינה משובחת בהשוואה לזו של נתניהו, אבל שפת הגוף של ברק משדרת צפירת ארגעה לעומת צפירות האזעקה החוזרות ונשנות של נתניהו.

אבל ברק צריך להפעיל גם את החושיים הפוליטיים הלא מחודדים שלו כדי להיערך לכל התפתחות פוליטית אפשרית. דווקא בימים שבהם נערכה בישראל המכביה הספיק נתניהו לאבד גובה וזכה בשיא ישראלי חדש של כל ראשי הממשלות בעבר כולל הוא עצמו וגם ברק: ראש הממשלה איבד את גורם ההרתעה שלו. אף אחד מחברי הקואליציה, כולל אלה מהליכוד, לא פוחד יותר מביבי. להיפך - יש סימנים לכך שדווקא ביבי פוחד ממה שהם יעוללו לו. נראה לי שגם שרים המאוימים בהרחקה מן הממשלה אם ייצאו נגדה כבר לא סופרים אותו. רק ברק ונתניהו סבורים שהמשבר הינו זמני והמצב הפוליטי הפיך. משקיפים פוליטיים מיומנים התחילו כבר את הספירה קדימה תרתי משמע.

מי זוכר היום את המו"מ הקואליציוני המוזר שניהל בשעתו ברק עם מנהיגת קדימה ציפי לבני שניסתה להקים קואליציה אחרי התפטרותו של המגה-מושחת אהוד אולמרט מראשות הממשלה? ברק זקף אז לזכותו את האולטימטום שהביא להדחתו של אולמרט ואנו זוכרים זאת לו לטובה. אבל במהלך המגעים הקואליציוניים עם לבני נתגלה ברק כעסקן מחליף צבעים שעורר גיחוך כאשר דרש להיות בממשלתה הסגן הבכיר ביותר בין הסגנים הבכירים מבלי שמעליו יכהן סגן בכיר יותר ומבלי שאף שר בממשלה יהיה בכיר. גם דרישה אחרת שלו, שאיש פוליטי יוכל לשמש יו"ר האופוזיציה, נשמעה הזויה. אבל ברק הוא אמן התחבולות ולא קל לעקוב אחר המוח האנליטי שלו. לבני הבינה שאין לה עם מי לגנוב אפילו חמורים והלכה בראש מורם לבחירות באמונה שהיא תהיה ראש הממשלה הבא.

הסקרים שנערכו במערכת הבחירות הצביעו על התרסקותה של מפלגת העבודה. הניסיון הפאתטי להציג את ברק כמנהיג ולא כסחבק לא הועיל. הציבור החליט שהוא לא זה ולא זה, ולא טעה, מאחר שהמציאות מדברת בקול רם בעד עצמה. ברק הפר את התחייבותו הפומבית שלא להצטרף לממשלה וללכת לאופוזיציה לוחמת במטרה לנסות להחזיר עטרה ליושנה. נתניהו הבטיח לו הרים, גבעות, אוצרות ושמורות טבע, מפלים ובתי מלון, העיקר שיצטרף לממשלתו. בעיקר קסם לברק תפקיד שר הביטחון שחולק עוד קודם לכן לרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון ולאלוף פיקוד הצפון לשעבר יוסי פלד, שניהם כיום שרים ללא תיק שמקבלים דמי אבטלה מהקופה הציבורית המדולדלת בשל ירידה דרסטית בהכנסות המדינה.

ברק לא היה צריך להתאמץ הרבה כדי לשכנע את השרים הוותיקים בממשלתו לזכות בשלל הנדיב שהעניק להם נתניהו, הרבה מעבר לכוחה האלקטוראלי של המפלגה ששליש מחבריה לא הצטרפו לקואליציה.

ברק הוא בעל רמה מוסרית שכבר לא שנויה במחלוקת. הוא הצטרף מזמן כבר לרשימת המנהיגים שהסתאבו. לשלושת שרי העבודה בעלי קופות השרצים - פואד בן-אליעזר, שלום שמחון ויצחק הרצוג - לא הייתה בעיה לגייס את ציבור תומכיהם במוסדות מפלגת העבודה לתמיכה בהצטרפות לממשלה בגלל צו החצי שעה. לשרים הללו לא היה כל קושי לוותר על העקרונות שמעולם לא היו להם, למעול בהבטחה לציבור בוחריהם ולבצע תעלולים לולייניים כדי לנמק את צעדם האופורטוניסטי. גם פרופ' אבישי ברוורמן, שחולם כבר תקופה מממושכת להיות ראש ממשלה, הסתגל מהר לתואר צבוע אחרי שקיבל תפקיד מיניסטריאלי. סגן שר הביטחון מתן וילנאי הינו חסיד/שוטה ותיק של ברק וממשיך להיצמד אליו, ואילו נציגת התנועה הקיבוצית אורית נוקד התמסרה מיד לתפקיד סגניתו של שר התמ"ת פואד בן-אליעזר ושכחה מזמן את הצהרות הנאמנות שלה לאופוזיציה. גם המחיר של קניית העיתונאי לשעבר ומטיף המוסר המיוסר דניאל בן סימון לא היה יקר. במיוחד המדובר הוא בתפקיד של יו"ר סיעה וירטואלית בכנסת שלא מתכנסת ולא מתפקדת.

קולו של ברק נאלם כאשר נתניהו החלש עשה מעשה מחפיר ובלתי נסלח, כאשר נכנע במסגרת המו"מ הקואליציוני ליו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, והפקיד בידיו - בנוסף לתפקיד שר החוץ - גם את מערכת אכיפת החוק וחלקים ממערך שלטון החוק. נתניהו התעלם מכך שליברמן חשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות ובשיבוש הליכי חקירה, וברק קיבל ממנו כנראה הבטחה סמויה לבצע פעולות מדיניות שליברמן לא יוכל לבצען. סחר סוסים על חשבון שלטון החוק.


חמ"ל הגרילה

מי שניצח על המלאכה והפך למוציא ומביא של הצטרפות מפלגת העבודה לממשלה הוא יו"ר ההסתדרות עופר עיני, עסקן ממולח וחובב חיים מתוקים, שמשתמש בתפקידו בהסתדרות כבולדוזר לביצוע חפירות שמכשירות את הקרקע לרשת את ברק בראשות מפלגת העבודה, במוקדם יותר מאשר במאוחר.

הבעיה של עיני היא איזו מפלגה הוא יירש מברק. ארבעת חברי הכנסת המורדים (אופיר פינס, עמיר פרץ, יולי תמיר ואיתן כבל) התכוונו לפרוש מהמפלגה ולהקים מפלגה סוציאליסטית חדשה אבל לשם כך הם נזקקים לחבר כנסת נוסף. לאמיתו של דבר, יש מורדת נוספת שהייתה יכולה לסייע להם להשלים את המלאכה וזו חברת הכנסת שלי יחימוביץ', שמתנגדת לפילוג ומעדיפה לכהן כיו"ר ועדת האתיקה של הכנסת (לשבחה יאמר כי היא עמדה בפיתוי ודחתה הצעה של ברק לכהן כשרה בממשלה).

יש גם הערכה אחרת למניעה האמיתיים של חברת הכנסת יחימוביץ. על-פי גרסה זו, שלי היא בת ברית ותיקה של עיני. החשבון שלה הוא אם וכאשר ישתלט עיני על המפלגת האבודה, היא תהיה לידו בתפקיד מנהיגותי מרכזי.

בשלב זה הפעילות של חברת הכנסת יחימוביץ' מקצרת את חייה של ממשלת נתניהו המצויה עדיין בחיתוליה. חברת הכנסת יחימוביץ הקימה באחרונה בלשכת הכנסת חמ"ל שממנו מבוצעות פעולות גרילה בעורפה של הממשלה. השבוע פעל החמ"ל לגיוס חברי כנסת מהקואליציה במטרה שיצביעו נגד הצעת החוק בעניין הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל. השאלה הגדולה היא האם יעלה בימים הקרובים בידי אהוד ברק, החייל המעוטר ביותר בצה"ל, לפרק את החמ"ל ולמנוע בשבוע הבא מפלה נוספת מנתניהו כאשר תועלה הצעת החוק להצבעה חוזרת בכנסת. אם יהיה כשלון נוסף, ייחשב ברק כחיגר שנחלץ לעזרתו של הפיסח נתניהו ואז אולי ייאמר "אל יתהלל חיגר כפיסח".