כוחו של החמאס

שני גורמים מנסים לטרפד את כינוסה של ועידת הפת"ח השישית שאמורה להתכנס בארבעה באוגוסט בבית לחם. הוועידה מתכנסת בפעם הראשונה בשטחים לאחר שלא התכנסה כלל במשך עשרים השנה האחרונות, והיא אמורה לבחור את הנהגת התנועה כלומר את חברי הוועדה המרכזית (הפוליטבירו) ואת חברי "המועצה המהפכנית" של הארגון. מי שהיה החלוץ במאמציו למנוע את כינוס הוועידה היה פארוק אלקאדומי, ראש המחלקה המדינית של אש"ף ומתנגד חריף של הסכם אוסלו. קאדומי האשים את יו"ר הרשות מחמוד עבאס ואת מחמד דחלאן בקשירת קשר לרצוח את יאסר ערפאת, בהנחה שיצליח ליצור תסיסה שתמנע את כינוס הוועידה. הוא נכשל בתוכניתו וצפוי שבוועידה שתתכנס הוא יורחק מן התנועה.

החמאס, לעומת זאת, מצליח ליצור איום ממשי על כינוסה של הוועידה. הוא מונע מכ-500 חברי תנועת הפת"ח לצאת מרצועת עזה לבית לחם. הוא דורש בתמורה את שחרורם של כל עצורי החמאס מבתי הכלא של הרשות הפלשתינית בגדה וכי הרשות הפלשתינית תנפיק דרכונים לאנשיו ברצועת עזה. דרישות החמאס מתפרשות על-ידי הפת"ח כניסיון סחיטה מכוער. מנהיגי הפת"ח פנו למצרים ולטורקיה בבקשה שיפעילו לחצים על החמאס אך ללא הועיל, החמאס לא מוכן לסגת מתנאיו. מנהיגי הפת"ח פנו גם בבקשה למנהיגי הפלגים האחרים באש"ף שידרשו מהחמאס לאפשר את יציאת הפעילים של הפת"ח מהרצועה לבית לחם.

ארגון הג'האד האיסלאמי נענה לבקשת הפת"ח וקרא לחמאס לבטל את האיסור בנימוק כי הדבר יסייע לדיאלוג הפיוס בין הפלגים הפלשתינים.

תנועת הפת"ח איננה מאשימה את ישראל בניסיון לטרפד את כינוס הוועידה. היא אומנם טוענת שישראל עורמת קשיים על הגעתם של כמה צירים של הוועידה מחו"ל אך הטענות העיקריות מופנות לעבר החמאס.

בינתיים, בתוך תנועת הפת"ח עצמה סוערות הרוחות. ידיים רבות בוחשות ברשימות הצירים שאמורים להשתתף בוועידה. חכם בלעאווי, חבר הוועדה המרכזית של הפת"ח, איים להתפטר השבוע מתפקידו בטענה כי הוועדה המכינה את הוועידה מתעלמת מנציגי הפת"ח במחוזות השונים בגדה ומלוחמי האינתיפאדה הראשונה. הוא הטיח האשמות במארגני הוועידה על קידום בני משפחה וחברים והכללתם ברשימות במקום פעילי הפת"ח האמיתיים ובעלי הכישורים הדרושים.

בעקבות הלחץ הפנימי החליטה הוועדה המכינה "לשחרר לחץ" ולהגדיל את מספר הצירים המשתתפים בוועידה מ-1,500 ל-1,800 צירים.

הוועידה תאפשר להנהגת הדור הצעיר להשתלב בתוך המוסדות הרשמיים של התנועה. למרוואן ברגותי העצור בכלא הישראלי יש סיכויים טובים להיבחר לתפקיד חבר הוועדה המרכזית; סיכוי דומה יש למחמד דחלאן, חוסיין א-שיח' ופארס כדורה. הנהגה זו מכירה היטב את ישראל ותומכת בקו של מחמוד עבאס להמשך המשא-ומתן עם ישראל. חבר ה"גוורדיה הותיקה" יאלצו לפרוש. טייב עבד אלרחים, חבר הוועדה המרכזית, הודיע כבר על הסרת מועמדותו ואבו מאהר ע'ניים, המנהיג ההיסטורי של הפת"ח, גם הוא חבר הוועדה המרכזית והאחראי הרשמי על הארגון והגיוס, הודיע כי יחזור מחו"ל וישתקע ברמאללה. ארצות הברית וישראל מעוניינות בכך שמחמוד עבאס "יעשה סדר" בתוך תנועתו, ירחיק את הגורמים הקיצוניים ויחזק את מעמדו אלא שהראיס נתון עכשיו למעשה סחיטה של החמאס. כינוס הוועידה במועד שנקבע תלוי במידה רבה בנכונות החמאס לאפשר את יציאת פעילי הפת"ח מהרצועה לבית לחם.

מצב השיחות הפיוס בין הפת"ח לחמאס הוא בכי רע. שתי התנועות אינן מוכנות להתפשר. הסיכויים שהבחירות לנשיאות ולפרלמנט בשטחים יתקיימו בינואר 2010 כפי שסוכם בעבר קלושים. הדיאלוג ביניהן אמור להימשך עוד זמן רב והליגה הערבית איננה מוכנה לכפות פיתרון על שני הצדדים. החמאס מעוניין בהמשך הפילוג כדי להנציח שליטתו ברצועה.

שבוע נותר לכינוס הוועידה ופיתרון אינו נראה באופק. החמאס הצליח לדחוק את מחמוד עבאס לפינה ונוצר רושם כי הוא נהנה להלחיץ את יו"ר הרשות. קיימת אפשרות שהוועידה תידחה למועד אחר ובפת"ח טוענים כי החמאס יפסיד מכך נקודות ברחוב הפלשתיני. אבל המסר הוא ברור: לחמאס יש את הכוח להשפיע גם על הנעשה בגדה המערבית, לא רק ברצועת עזה, וישראל וארצות הברית אינן מסוגלות לעשות דבר למנוע זאת. במגרש הפנימי של הפוליטיקה הפלשתינית חמאס הוא הכוח החזק.