רוב העם לא נחשף לנימוקים המלומדים של בג"צ, מדוע עקרון "חופש הביטוי" גובר על עקרון הגנת הציבור מפני עלילת דם מסוג "ג'נין, ג'נין". וגם אלו נחשף, ספק אם היה משתכנע, כי בעצם אין כאן סוגייה משפטית-מקצועית, אלא ענין של הערכה, מה מהווה "סכנה קרובה", וכל שיקול כזה תלוי בדעתו של השוקל - מאיזה מילייה חברתי ותרבותי הוא בא.
בפרשת "ג'נין, ג'נין" חזר ונתגלה הפער בין "קול העם כקול שדי" לבין "בג"צ קול העם", אבן יסוד במקדש חופש הביטוי.
הפער הזה - גם פוגע במעמד בית המשפט העליון וגם מייאש את העם מן הדמוקרטיה, ובכך מסכן אותה. האנשים מתרשמים, שהמדינה אינה מסוגלת להגן עליהם מפני רוצחי אופי החוסים בצל עקרונות הדמוקרטיה, והיא חשופה ופרוצה לא רק פיסית, כ"א גם רוחנית ומורלית.
לו היתה הכנסת בית מחוקקים ראוי לשמו, לא היה עובר שבוע אחרי פסק דין "ג'נין, ג'נין", והפצת שקרים ביודעין לגבי פעולות זרועות בטחון בעת לחימה היתה הופכת לעבירה פלילית בת עונשין. כי כמו גדר פיסית, כך נחוצה גדר חוקית להגנה מפני סוסים טרויאניים.
לתוך המדינה הפרוצה חודרים האיחוד האירופי וקרנות בינלאומיים שמאחוריהן מעצמות ושרותי ביון זרים, המממנים גורמים מקומיים עם אג'נדות פוליטיות התואמות את האינטרסים שלהם. והכל, תחת הדגל התמים של השלום. שוטי-שלום, הוזי-שלום, טפילי-שלום ותעשייני שלום, כולם מצאו כאן מכרה זהב. עשרות עמותות שעלו כפורחות, מפרסמות בעתונים וברדיו ואף חודרות לתקשורת הממלכתית. פעילותן צריכה להצדיק כל שנה הצעות תקציב במאות אלפי דולרים, מקופתם הנדיבה של ארגונים זרים.
האזרח פוכר את ידיו מול שיטה, המאפשרת לכסף זר, בשירות אינטרסים זרים, לעצב דעת קהל בכוחות בלתי שווים. הצד השני, הרואה בשלום-בכל-מחיר סכנה קיומית, מניין יגייס כספים בסדר גודל שרק מדינות זרות יכולות להזרים? גם את הפירצה הזאת צריכה הכנסת לגדור, ועל-פי הדגם האמריקני, המחייב ארגון מקומי המקבל כסף מגורם זר להירשם כ"סוכן זר". כך, במלים מפורשות, סוכן זר. כמו שמכריחים ייצרני סיגריות להדפיס על הקופסא: דע, שאתה לוקח לריאותיך - רעל!
עוד מעט ייחתם בג'נבה "הסכם-שלום" בין נושאי תפקידים ברשות הפלשתינית לבין לשעברים ישראלים. לו גם האחרונים היו נושאי תפקידים, היה זה "פוטש", הפיכה, תפיסת שלטון. אבל גם הפוטש הסמלי הזה חותר תחת יסודות המדינה ושם ללעג את ממשלתה החוקית. גם כאן חייבת הכנסת לחוש לעזרת האזרח, המתקשה לעכל שמכרסמים בממלכתיות מבפנים, ואין מושיע. בארה"ב ניהול מו"מ עם שלטון זר שלא ברשות ובסמכות מהווה עבירה פלילית. מדוע לא כאן?
בג"צ-קעדאן, שאסר על הקמת יישובים ליהודים בלבד, פגע בהגשמת הציונות בא"י. לעומת זאת, לבדואים העניק בג"צ "העדפה מתקנת". במנדט על ארץ ישראל הוכר "הקשר ההיסטורי של העם היהודי לא"י... והעקרון הבסיסי של הקמה מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו". בריטניה נצטוותה "לשתף פעולה עם הסוכנות יהודית, (ב)התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה ואדמות בור"... מה זה - אם לא העדפה מתקנת ליהודים? האם צריכה הכנסת לחוקק מחדש את המנדט כדי להשיב לעם היהודי את זכותו להעדפה מתקנת בא"י?
מי אינו מתפוצץ כאשר מחבלים יוצאים מבתי משפט עם האות "V" - נינוחים ומחייכים, הולכים לכלא כאל בית הבראה? בעולם יודעים, איך למחות את החיוך מפרצופיהם, גם ללא עונש מוות: על רוצחים מנוולים ושפלים מטילים עבודת פרך. גם בתחום זה הכדור נמצא במגרשה של הכנסת. ועוד חוק נחוץ לנו, חוק האוסר להחליף גוויות תמורת מחבלים חיים.
במגדלי השן אומרים, שהדמוקרטיה שלנו מספיק איתנה, ועם ישראל מספיק חזק, לספוג את כל הפרצות שהם מבקיעים בחומות ההגנה שלנו. הם טועים. עם ישראל נחלש והולך, והדמוקרטיה שבירה. צדקנות יתר מסכנת את עצם קיומה.
