מי יגן על בעלי החיים? הורוביץ, חנין וגילאון מנסים

רוח ה'אחריות העקיפה' שורה גם על הצעת החוק של הח"כים דב חנין, ושאר חברי סיעתו מחד"ש, אשר הצטרפו להצעת החוק, ושל ח"כ זאב בילסקי מקדימה (כמצטרף לחוק). לפי הצעת החוק אשר הונחה על שולחן הכנסת (יום ד', 29.07.09) ( הצעת חוק איסור סחר ופרסום של מוצרים המכילים פרווה של חיות מחמד, התשס"ט–2009), ייאסרו הן הסחר בפרוות בעלי חיים והן פרסומן, בבחינת 'ידינו לא פשטו את העור'. למעשה הצעת חוק דומה מאד ( הצעת חוק איסור סחר בפרוות, התשס"ט–2009)כבר הונחה על שולחן הכנסת (יום ג', 4.05.09), בראשית ימי הכנסת הנוכחית. הצעת החוק בגרסה המחודשת מחדשת בכך שבנוסף לסחר בפרוות, היא אוסרת גם את פרסומן, ובכך למעשה מטילה אחריות עקיפה על כל החוליות בשרשרת ההתעללות, גם אלו אשר 'נהנות' מפירות ההתעללות בגרסתה הסינתטית, הסכרינית, הפלסטיקית והסטרילית: לבישת בגד 'מגניב' או נשיאת תיק 'מגניב' (אפשר אפילו בדרך לאיזו הפגנת שמאל 'מגניבה').

לפי הצעת החוק, ייאסרו יצור, סחר, יבוא ופרסום של פרוות של חיות מחמד, למעט למטרות מחקר, אך זאת אך ורק באישור השר הממונה, ובמידה המינימלית הדרושה למטרות המחקר, תוך התאמה לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד – 1994. סייג נוסף בחוק יאפשר לשר הממונה להרשות סחר בפרוות של בעל חיים שמת לצורך הוראה, הצגה במוזיאון, מחקר וכדומה.

הצעת החוק של ח"כ הורוביץ נדחתה, כאמור, ביום 19.07.09 על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, וזאת לאכזבתו של ח"כ ניצן הורוביץ, בעיקר בשל הסכמי סחר שישראל מחויבת להם. הצעת החוק קודמה בשיתוף פעולה עם "הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות": ברית של למעלה מ-60 ארגונים בעולם, הפועלים במאוחד כדי לשים קץ לאכזריות של תעשיית הפרוות.

"בכל שנה, מאות מיליוני בעלי-חיים בכל רחבי העולם מומתים באכזריות למען פרוותם. בעלי-חיים אלו מעבירים את חייהם בכלובי רשת צרים, עד לרגע שבו הם מומתים בגז, מחושמלים למוות או אפילו נפשטים מעורם בעודם בחיים. עדויות מצולמות מראות שחלקם ממשיכים להיאבק במוות עד 10 דקות אחרי שנפשטו מעורם", אומרת ג'ין הלוי, מקימת הקואליציה הבינ"ל נגד פרוות. היא סבורה כי הצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ היא החשובה ביותר מבין כל הצעות החוק, שכן היא אוסרת על לבישת פרוות של כל בעלי החיים. לדבריה "אין חוק כזה בעולם, חוק האוסר על ייצור פרוות בכלל. אם דבר כזה יקרה, יתרחש שינוי אמיתי בכל העולם. אנו יכולים להיות חלוצים. היות וההיקף המסחרי של פרוות בישראל הינו פחות ממיליון דולר בשנה, וזאת להבדיל מסחר בעור שמתרחש בהיקף של 240 מיליון דולר בשנה, לא יהיו גורמים בעלי אינטרסים כלכליים אשר יכולים לעצור את החוק. בכך ישראל תוביל מגמה בעולם, לפתוח דלת שעד היום הייתה נעולה. יאמרו 'אם יש מדינה אחת בעולם שהוציאה זאת מחוץ לחוק' כנראה יש בעיה מוסרית עם פרוות. אנו חושבים שהבאים בתור אחרנו הם האנגלים, כי גם אצלם אין ייצור, ואם יש יצור הוא בהיקף מזערי, הם מתעניינים בהצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ. מהאנגלים זה יכול להגיע לכלל האיחוד האירופאי.

"זאת הצעת חוק שחשובה לא רק לארץ, אלא לעולם, הרעיון זה להוות השראה לכל המדינות האחרות. הראיה לחשיבות הינה התמיכה המטורפת שניצן קיבל. הוא קיבל אלפי מכתבים משבעים מדינות שונות, אנשים שאמרו לו 'תפתחו את הדלת הזו'. ישראל, לא תמיד יש לה שם טוב בעולם, בהזדמנות זו לא רק נציל בע"ח אלא נוכל לעשות יחסי ציבור מדהימים לישראל. ישראל תהווה דוגמה לאתיקה, מוסריות, אנושיות. הורוביץ קיבל תמיכה גם מ–70 ארגונים ממדינות שונות בעולם, שמאחוריהם עומדים עשרות אלפי אנשים, כולם תומכים בו ורוצים לראות זאת קורה. שמונים סלבריטאים בארץ חתמו על הצעת החוק הזו, שחקנים, וכולם כותבים כמה שהם תמכו בהצעת החוק".

מניין לך שחוק במדינה אחת יוצר אפקט דומינו ברחבי העולם?

"יש המון דוגמאות, איסור יבוא ושיווק של פרוות של כלבי ים נאסר ב 6–7 מדינות וגלש לכל האיחוד האירופאי. צריך שאחד יפתח את הדלת, אם אחד לא יפתח את הדלת, אז היא לא תפתח. בגלל החום בארץ אנשים אינם זקוקים לפרוות. גם היהדות מתנגדת לפרוות. ליהדות חוקים ברורים של צער בעלי חיים. יש דבר נוסף, כתבנו לח"כים, לשרים, הכנו מעטפה לכל שר עם DVD, ופלאייר שמסביר הכל על תעשיית הפרוות, הם קיבלו מכתב שבו הסברנו את עמדת הרבנים, כגון יונה מצגר, או חיים הלוי, שאמר שפרווה אסורה ליהודים, שכן זו תוצאה של התעללות בבעלי חיים".

דברי ההסבר להצעת החוק מתארים את התרמית ואת האכזריות שכרוכות בתעשיית פרוות חיות המחמד. תרמית, משום שפרוות אלו משווקות כ'פרוות סינתטיות', וזאת בכדי לנקות את מצפונם של מי שרוצים להתהדר במוצרים 'מגנובים' ו'עדכניים'. בדברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ דב חנין נכתב, בין היתר:

"תעשיית ייצור פרוות של בעלי חיים היא אכזרית ביותר. מיליוני חתולים, כלבים, ארנבות וחיות מחמד אחרות, ביניהן כאלה שנגנבו מבתים, נטבחות ומומתות בייסורים קשים, כאשר הפרווה מופשטת מהן בעודן חיים. פריטי לבוש, הנעלה, צעצועים וחפצי נוי המכילים פרוות חיות מחמד, מיוצאים לרחבי העולם ונמכרים במחירים זולים, הזהים למחירם של פריטים המכילים פרווה סינתטית, ולעתים אף מוצגים כפרווה סינתטית, באופן המטעה צרכנים".

גם דברי ההסבר מהצעת החוק מיום 4.05.09 של הח"כים אילן גילאון וניצן הורוביץ אינה חוסכת תיאורים קשים:

"בחוות להפקת מוצרי פרווה מסביב לעולם מגדלים בעלי חיים רבים, בהם כלבים, חתולים, חורפנים, שועלים, ארנבונים, צ'ינצ'ילות ואחרים, בתת תנאים. בהגיעם לגודל המתאים, מומתים בעלי חיים אלה למען פרוותם. כדי שלא לפגוע בחומר הגלם, פעמים רבות מהממים את בעל החיים, ממיתים אותו בעזרת חשמל או גז, ואף פושטים את עורו מעליו בעודו בחיים.

"פרוות אחרות מגיעות מחיות בר שניצודות במיוחד בעבור מטרה זו. דוגמה בולטת לכך היא גורי כלבי ים, שכחצי מיליון מהם ניצודים מדי חודש מרס במדינות כמו קנדה. ציידים לוכדים את הגורים והולמים בהם בחפצים קהים עד לאובדן הכרה, ואז פושטים מעליהם את עורם. מלבד האכזריות הכרוכה בהפקת הפרוות, נגרם גם נזק חמור לחיות בר בסכנת הכחדה וכך למערכות אקולוגיות שלמות".

גם בהצעת חוק זו מתוארת תעשיית התרמית והטעיית הצרכנים:

"לאחרונה נחשף כי בגדי פרווה שנמכרו ברשתות אופנה בישראל כפרוות סינתטיות, היו למעשה פרוות של כלבים וחתולים שגודלו בסין ונמכרו כפרוות סינתטיות תוך הטעיית הצרכנים. למרבה הצער והתדהמה, מתברר כי הפקת פרוות כלבים וחתולים זולה יותר מהפקת פרווה סינתטית. גורמים המצויים בעניין מדווחים כי קיימת תופעה המכונה "mislabel", בה היצרן מצמיד תגית שגויה בכוונה תחילה, כדי להציג פרוות של כלבים וחתולים כפרוות סינתטיות או כפרוות של חיות בר, וזאת על-מנת למנוע רתיעה מרכישתן".

למה למיטב הבנתך הצעת החוק לא נתקבלה?

"העוזרים הפרלמנטרים של ניצן שינו כל פעם טיפה את החוק כדי להתאימו לשרים, כדי שהחוק יעבור בדיון. אחד השינויים שנוצרו, הם רצו להגיד שזה לא כולל עור, במקום לקרוא לילד בשמו, לאמר שההצעה לא מתייחסת לעור (כי אז זה לא היה עובר), הם כתבו שיש איסור של יבוא ושיווק של כל הפרוות, חוץ מפרוות שבעלי החיים נשחטים בארץ עבור הבשר שלהם, והם התכוונו לפרות.

"אני עצמי לא הבנתי את זה. הם שיחקו על המשפט הזה, למה הפרווה הזו בסדר וזו לא? הם התכוונו לעור. אבל לדעתנו זה סתם תירוץ. לדעתי הם פשוט ניאו ליברלים, מה שמעניין אותם זה השוק החופשי, שלא יהיו איסורים, מוסר ובעלי חיים לא מעניינים אותם. לדענתו הם סתם נתפסו על החלק הזה. רק 4 הצביעו. יו"ר הוועדה הוא מי שקובע, זה יעקב נאמן. שלום שמחון, משולם נהרי, אלי ישי אמרו שיתמכו, רק שלא הייתה ההצבעה שלהם, הם פשוט לא הגיעו להצביע, או נמנעו, הם אמרו שיתמכו.

"סך הכל השניים שעמדו במילה שלהם, הם השרים גדעון סער וגלעד ארדן, כל השאר, בכיתי מתסכול; יכולתם לעשות שינוי בכל העולם, בגלל עצלנות או משהו לא ברור זה לא עבר. זה לא שאנשים היו נגד, אנשים נמנעו, וזה היה מתסכל, התראיינתי אצל בן כספית, הוא אמר: התגובה הייתה כל כך פאתטית, לא העבירו את החוק בגלל ה'למעט פרווה של חיה שמותר לאכול', והם עשו את עצמם שאם כבר אוסרים פרוות אז צריך לאסור הכל. הפילו את זה על זה. היה רצון עז לא להעביר את החוק. אחת הבעיות שלנו היא שכל השרים אמרו שהם תומכים, זה שהם צריכים להצביע זה דבר שני. לא היה להם מספיק מרץ לבוא.

"לדעתי אם את שואלת אותי, הראייה שלי - זה שהצעת חוק שתוציא את כל הפרוות תעשה את הרעש. לא יכולתי לקבל כזאת תגובה בכל העולם עם הצעת החוק שלהם. זו הצעת חוק שקיבלה תמיכה ענקית מכל הילדים בארץ. פרווה זה ללבוש את המוות. מה יכול להיות אופנתי בזה?"

דדי שי מארגון 'אנונימוס', אינו שותף להתלהבותה של ג'ין הלוי, יו"ר הקואליציה הבינ"ל נגד פרוות, מן האפשרות שחוק שיאסור באופן גורף מכירת פרוות, יתקבל. הוא רואה את חצי הכוס הריקה: "הצעות האלו הן יישור קו עם מגמה שקיימת בעולם, ולפיה אנשים צריכים להיות יותר ביקורתיים לניצול של בעלי חיים, ולהיות מודעים למה שנעשה בהם. זה חיובי שהמגמה הזאת מגיעה גם לישראל, אבל זה הישג חלקי מאד כל עוד אנו ממשיכים להתעלם מן הקורבנות הרבים ביותר, שנפגעים בידי אדם - בעלי חיים בתעשיית המזון. יש מעט מאד אנשים שהם צמחונים וטבעונים, מעט מאד אנשים שחושבים על מה שעובר על בעלי החיים שמוחזקים במשקים, שמנוצלים שם, לצורך תעשיית המזון.

"כאן אנו מאד מפגרים אחר האיחוד האירופי. בזמן ששם הוציאו מחוץ לחוק את הכליאה של תרנגולות בכלובים שלא מאפשרים להן תנועה, בישראל משרד החקלאות מתכוון להשקיע עוד מאות מיליוני שקלים מכספי משלם המיסים כדי להקים עוד כלובים כאלו. הם הודיעו שבכלובים החדשים, לכל תרנגולת יוקצב מרחב של 550 סנטימטר רבוע, הם מציגים זאת כשיפור גדול, ולמעשה זה גודל של דף A4 לכל תרנגולת, זה מרחב שלא מאפשר לה אפילו לפרוש את הכנפיים. את זה משרד החקלאות מציג כהתקדמות.

"בהרבה מדינות אוסרים לחלוטין על שימוש בכלובים, ובשוייץ, הולנד, גרמניה, אוסטריה, קליפורניה, וגם במדינות אחרות, לא מאפשרים את התנאים הספציפיים שבהם ישראל בונה את הכלובים. בהתחשב בהתעוררות המודעות לזכויות בעל חיים, נראה שזה רק עניין של זמן עד שתעלה בארץ הדרישה לאיזשהו שינוי במצב התרנגולות, והעובדה שמשקיעים עכשיו כספים במשהו שעשוי להיות בלתי חוקי בעתיד, זו לא רק אכזריות, זו גם איוולת.

"מכיוון שהרשויות אינן ממלאות את תפקידן בקידום מצב בעלי החיים, אנו קוראים לציבור למלא את חלקו ולבחור לצרוך כמה שפחות מוצרים מן החי, ולהעדיף מזון מן הצומח, ובעיקר לא ביצים שהוטלו על-ידי תרנגולות בכלובים. ל'ביצי חופש' מרחב יותר גדול להסתובב בו, גם אם לא גדול מספיק. ביצים שכתוב עליהן שהן בפיקוח עמותת חי-משק, הן ביצים מתרנגולות שמוחזקות בתנאים פחות גרועים. עדיין מדובר בתנאים תעשייתיים לכל דבר, אבל תנאים פחות מזעזעים".

בהתייחס לחוק איסור פרסום וסחר בפרוות של חיות מחמד, אומר שי: "אני מרוצה שהמחוקקים נזכרים בבעלי החיים, אבל חייב לציין את הצביעות שבדאגה דווקא לכלבים וחתולים, כאשר אין שום סיבה להניח שבעלי חיים אחרים שמנוצלים בתעשיית הפרוות סובלים פחות, או ראויים פחות להתחשבות. זו התחלה טובה, אבל אנו עדיין רחוקים מאד מלגלות יחס מוסרי של ממש כלפי בעלי החיים. כנראה כלבים וחתולים יותר מעוררים אמתפיה כי חיים בסביבתנו, ויותר קל לנו לחשוב על המצוקות שלהם, אבל גם בעלי חיים שרחוקים מאיתנו, גם להם מגיע יחס מוסרי".