השבדים: לגנות - כן;
להעניש כתבים שבדים אחרים בישראל -לא כתבת רדיו שבדית ראיינה אותי בטלפון משטוקהולם בשאלת עמדתי מול פרשת דיווחי הכזב של העיתון הצהוב אפטונבלדט, ובין היתר שאלה בנימה פטרונית משהו האם כל הסיפור לא נופח מפני שאנחנו הישראלים פשוט לא מבינים את החופש השמור לתקשורת השבדית. כלומר - קצר (שלנו) בתקשורת.
אמרתי לה שסיפור האיברים הלקוח מימי עלילות הדם של ימי הביניים לא נופח כאן. הוא מקומם וטעון גינוי של איגוד העיתונאים בשבדיה וגם של הצמרת המדינית שם. עם זאת, אני מתנגד לכל סנקציה מענישה של לשכת העיתונות הממשלתית על כתבים שבדים אחרים המסקרים את ישראל ואת השטחים - של עיתון זה ושל אחרים.
ובאשר לתקשורת הישראלית הוספתי - היא אינה נופלת בחופש הביטוי שלה מן התקשורת השבדית. עיתונאי ישראלי יכול לכתוב כי ראש הממשלה שלו הוא כסיל גמור - וראש הממשלה יכול לומר שהעיתונאי שכך כתב הוא אידיוט. כל עוד לא נמצא מי שדופק על דלתו של העיתונאי בחצות ומשליך אותו לכלא - כמו שקורה לעיתים במרחב המזרח תיכוני שלנו - דייני.
העיתונות הישראלית תישאר אכן חופשית לא פחות מן השבדית. אך גבול החופש שלה עלול להיות מוסט בהדרגה לאחור נוכח איום של תביעות דיבה. של ההון - ושל הממשל.
ריבלין וקופמן - לגנות; לא לתבוע כך, יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין "שוקל" לתבוע את השדרן
רון קופמן בשל דברים שאמר על הכנסת וחבריה בתוכנית צהריים ברדיו תל אביב. הסגנון הוא האדם, וסגנון ההתנסחות של קופמן אכן מעלה צחנה לא קלה וגורפת שאין לה מקום בחלל התקשורתי.
תקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע כי לא יפרסמו עיתון ועיתונאי דבר שיש בו משום הסתה או עידוד לגזענות או לאפליה פסולה על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, עדה, לאומיות, דת, מין, עיסוק, נטייה מינית, מחלה או נכות גופנית או נפשית, אמונה או השקפה פוליטית ומעמד חברתי-כלכלי. גם חבר כנסת הוא בעל עיסוק וגם הוא רשאי להיות מוגן מהכללה גסה המתארת את המשכן שבו הוא עובד כ"אגם של חרא".
אני מצטרף לגינוי - אם יוסר איום תביעה. עיתונות אינה אמורה לתפקד תחת שבט של תביעות של בעלי הון או של בעלי שררה.
ראובן ריבלין חתום על הקמת ערוץ הכנסת. זה המודל התקשורתי הנכון כפי שהוא רואה אותו - לסיקור בית הנבחרים והקרנת תדמיתו לציבור. מה דברו של מודל הערוץ?
התקשורת הפרלמנטרית העדיפה לא לפשפש יתר על המידה בציציות הקשר הנמשך בין לשכת היושב-ראש לבין ערוץ הכנסת שקם בתוך המשכן. ערוץ שתוקצב מתקציב הכנסת. יתרונו הגדול של הערוץ לחברי הכנסת היה בהבאת דבריהם ישירות אל הציבור, שלא מבעד לפרשנות ומשקפי התקשורת.
הערוץ גיבש שורה של תוכניות מלל איכותיות שאיפשרו לחברי הכנסת להסביר בהרחבה באולפן את מה שטענו מעל גבי דוכן הנואמים במליאה. תוספת ראויה ונכונה לשיח הציבורי הדמוקרטי.
מדובר בערוץ שאין לו רייטינג, אבל הוא בעל איכות ויכולת להשפעה של ממש בקרב קבוצות מחליטות. ערוץ שניסה ולעיתים הצליח להיות בתחום הסיקור הפוליטי - כל מה שהערוץ הראשון לא הצליח להיות. אך ערוץ הפועל מתוך הכנסת ומתקציב הכנסת עלול להפוך לשלוחה של לשכת יושב-ראש הכנסת. גם היכולת של לשכת היושב-ראש לקדם כוכבים ומותגים בערוץ הכנסת בעודם עובדים בכלי תקשורת אחרים אינה מזיקה - בלשון המעטה זהירה - לאינטרס התקשורתי של היושב-ראש.
אם יש ערוץ כנסת - יש מיקרופון לקופמן המנסה בדרכו שלו לומר כי משהו טעון תיקון דחוף בבית הנבחרים הישראלי. צריך לגנות את הסגנון והגינוי צריך לבוא מתוך המקצוע. מן האיגודים המקצועיים וממועצת העיתונות.
אך אל למי שעומד בראש הרשות המחוקקת לאיים בסנקציה משפטית על שדרנים. בלי איומים ורק מתוך תיקון עצמי ייווצר איזון דמוקרטי בין תקשורת חופשית לבין תקשורת מודרכת בכל הקשור להצגת הכנסת כמות שהיא. לטוב ולרע.
