על שנה ושינוי - להורים ומורים בחודש ספטמבר

א. סולם המסוגלות: אמונה כי אתמודד בהצלחה עם שינויים שהחיים יזמנו לי;

ב. סולם שמחת החיים: האמונה כי גם לי מגיע להיות מאושר.

אופן ההתמודדות שלנו עם שינויים ראשונים בחיים, משפיע רבות על תחושת המסוגלות והאושר שלנו בהמשך, ומכאן על ההערכה העצמית.

הורים המלווים את ילדיהם בהתמודדות עם השינויים הראשונים, יכולים לסייע לילדיהם לפתח סולמות חשובים אלה להערכתם העצמית. וכאן גם חשיבות תפקיד המורה, בסיוע לתלמידים בהסתגלות למסגרת החדשה, באמצעות פיתוח כישורי חיים להתמודדות עם שינויים.

1. לצליחת שלב ההלם - הכנה מראש ושיתוף

בניהול אנו מגדירים כי "השותפים לתכנון יהיו שותפים לביצוע". שיתוף מונע התנגדויות רבות הצפויות בהטמעת שינוי. נעמה בורגר, יועצת המלווה תהליכי פיתוח למורים ומנהלים בבתי ספר, ממליצה למורים לערוך שיחת היכרות ותיאום ציפיות עם ההורים ולשוחח על המסגרת הצפויה.

הפכו את ההורים לשותפים מלאים בתהליך והסבירו להם את שלבי השינוי הצפויים, דרכים להתמודדות עימם ואת ההזדמנות שבשינוי. במקביל, תנו להם הזדמנות להביע חששותיהם, כיוון שרבים מחרדות הילדים הינם תוצר של המתחים העוברים מההורים.

אל תייפו את המציאות. אחרת שלב ההלם יתחזק. כך גם חשוב שהורים יתייחסו לחששות ילדיהם. למשל אם הילד מביע חשש מאי הכרת הילדים במסגרת החדשה, אמרו להם כי אכן יתכן שבימים הראשונים הילד עשוי להיות קצת בודד, אך זוהי תקופה קצרה, שלאחריה תהיה הזדמנות לחבריו להתוודע לכישוריו במשחקי חצר או אחרים, וכי אתם בטוחים שהוא ימצא חברים חדשים.

חשוב שהתייחסותכם לחששות תהייה עניינית ולא רגשית - אל תעבירו לילדים את חששותיהם שלכם. מומלץ, בכדי להגביר תחושת שייכות, בפרט במסגרות חדשות, ליצור סביבה מוכרת לילד עוד לפני תחילת השנה.

רצוי שהורים יסבירו לילדים מראש על המסגרת החדשה, ואף יבקרו שם, ישתתפו במפגש המקדים, במידה ויש, אפילו אם הוא על שעות העבודה. זו הזדמנות להכיר לילד את הצוות באופן אישי, לתת לו ל"הרגיש" אותם לפני תחילת השנה ולראות את החברים החדשים והישנים.

אם זו סביבה חדשה לגמרי, לדוגמה במעבר מגורים, דאגו לבקש שמות של הורים וילדים טלפנו אליהם מראש, הציגו עצמכם ונסו ליצור חיבור ראשוני על-מנת שהילד לא ירגיש לחלוטין נטע זר.

2. לצליחת שלב ההכחשה - אמון ועקביות

בניהול שינוי אומרת פדה גולדשטיין, מנכ"לית פ.ד.ה יעוץ והדרכה, אנו מסבירים על חשיבות האמונה שאתם משדרים בתהליך (ולא רק מילולית) ועל העקביות שלכם במסרים בנוגע לשינוי.

הציגו הן להורים והן לתלמידים מראש את מדיניות בית הספר - כללי התנהגות, נורמות למידה וכו', שדרו את האמון שלכם במסגרת והיו עקביים לגבי כך. חשוב מאוד ליצור אמון בין ההורים למסגרת החינוכית, כדי שהמסרים יהיו אחידים ועקביים.

3. לצליחת שלב האידיאליזציה

ראשית, אפשרו לילד/לתלמיד, לשמור על זכרונות טובים שהיו לו מהשלב טרם השינוי. תאט עדרי, מצוות פ.ד.ה, מציעה לברר עם ילד בגיל הגן, למשל, האם ירצה להצטייד בצעצוע שאוהב מהבית לתחושה טובה ובטוחה.

שנית, עצם המודעות לשלב זה, המתרפק על העבר, מאפשרת למורים סבלנות למול אמירות מעוותות מציאות, בלי לקחת זאת באופן אישי. למשל, מורה שתלמיד מטיח בה, שהמורה הקודמת הייתה הרבה יותר טובה, או נחמדה - יכולה להבין שזה חלק מההסתגלות ולא להגיב במגננה. הורה ששומע אמירה כזו, ומודע לשלב, יכול לא להילחץ מהאמירה, אלה להביע אמפתיה על הקשיים של הילד, ולהסביר, שמה שהוא קיבל מהמורה הקודמת יישאר עמו, ושעם הזמן הוא והמורה החדשה יכירו זה את זו, ויהיה קל יותר.

4. לצליחת שלב ההשלמה והמודעות

זמינות ותמיכה - בשבועיים הראשונים לחזרה למסגרת, מדגישה נעמה בורגר, התמקדו בעיקר בפן החברתי ובהתווית כללי ההתנהגות בכיתה - ערכו משחקי הכרות, למדו אותם את כללי הדיון הנאותים, הקפידו על התוויות חוקי משמעת והזכויות והחובות המגיעים לתלמידים.

בקשו מההורים להיות זמינים עבור תקריות לא צפויות ולטלפונים מהמסגרת של הילד. זכרו כי שינויים הם חוויה רגשית לא קלה, וכי זמינות ההורים עבור הילד יכולה לסייע לו בהתמודדות.

חשוב לדעת, כי יש ילדים שחוויית השינוי תופסת אותם קצת באיחור. הם שמחים לחזור למסגרת ולחברים, וה"אסימון נופל להם" רק לאחר מספר ימים. היו ערניים, להיות שם בשבילם בשלב זה.

המלצות אלה תקפות גם למנהלים ומעסיקים - לקחת בחשבון שתלאות חופשת אוגוסט עברו, אך יש צורך בעוד מעט סבלנות כלפי הורים עובדים, עד שילדיהם אכן ישתלבו במסגרות והשגרה תשוב - לפחות עד החגים.

5. לצליחת שלב החיפוש בדרך לפתרון

חשוב לשמור על גישה חיובית, לאורך כל הדרך. חיוך ואופטימיות לקראת שנה מוצלחת, הנובעת מהבנה כי אלו מעברים טבעיים, טובים המקדמים את הילדים במסלול החיים, וישנה ההזדמנות לתת להם כלים להתמודדות עם שינויים כבר משלב זה. מחקרים על יזמים מראים, כי היזמים שהצליחו בגדול, הם אלו שלא רפו ידיהם לאחר מספר ניסיונות כושלים.

זו ההזדמנות ללמד את הילד ליהנות מהחיפוש, מהדרך ולא להתייאש כשהתוצאה אינה ממהרת לבוא. עודדו את הילדים על ניסיונותיהם, ופיתחו כל יום בגישה חיובית. הורים החל מאופן ההשקמה בבוקר, ומורים באופן פתיחת השיעור. לדוגמא- השתדלו לפתוח את השיעורים באווירה נינוחה ולא מלחיצה, למשל, סיפור, הפעלה, דיון וכדומה.

מורים, חשוב להזכיר, שמעבר לרגישות שלכם לתלמידים וניהול השינוי עבורם ועבור הוריהם, גם אתם עוברים שינוי - חזרה למסגרת ההוראה, התאקלמות למול כיתת תלמידים חדשה, יצירה מחדש של כללי מסגרת ואווירה מיטבית ללמידה. פרגנו לעצמכם לפחות משהו אחד נעים בכל יום, בכדי לשמר את הכוחות שלכם בתקופה מאתגרת זו.

לסיכום, מצטטת איילת פדה גולדשטיין, שחשוב לזכור כי "שינויים קורים כל הזמן. צמיחה היא נחלתם של המיטיבים להתמודד עמם".

לפני שנצלול לפרקטיקה, פותחת תמר תאט עדרי, יועצת בכירה בצוות פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה בתיאור מקרה:

בשנה שעברה רשמה אם אוהבת את בנה לגן. הגננת ביקשה מההורים להשאיר ביום הראשון את הילדים לשעתיים ולחזור לאחריהן. אותה אם "ערבה" לילד בשיחים, לאחר שהעמידה פנים בפני הגננת והילד שעזבה. ברגע ששמעה את בכי בנה הגיחה מבין השיחים, נכנסה לחצר הגן, חיבקה את הילד ולקחה אותו הביתה, כי לא יכלה לשאת את כאבו.

מה המסר שאותו הילד קיבל מאמו? מה קורה לתחושת מסוגלותו להתמודד עם השינוי? התשובות ברורות. כהורים, עלינו לסמוך על הילדים, שידעו לדרוש את צרכיהם אפילו אם אינם מיטיבים לדבר.

לכל ילד מנגנונים נפלאים, שהתמודדות מאפשרת לו להתוודע אליהם, להשתמש בם ולפתח תחושת מסוגלות דרכם. ברגע שתסמוך עליו, תופתע לגלות שלא יאכזב אותך, תן לו כלים ושחרר את החבל. הוא ילמד לשחות בהנחה והשארת לו מצופים, ואת הלגיטימציה לטעות.

המציאות חושפת אותנו לאורך החיים לתהליכי שינוי, פרידה והתבגרות, שהיערכות והתמודדות נכונה עם כל שינוי שכזה מחסנת אותנו להמשך. חשוב לדעת, כי התהליך שיעבור הילד קשור באופן מובהק לקבלת ההורים את תהליך השינוי.

אם נהיה רגועים, נסמוך על התלמידים, נשדר להם שיש להם את כל הכלים להתמודד, ושאנו כהורים מגבים את המערכת החינוכית, נעניק להם את המתנה הגדולה מכל-נפרדות ועצמאות לחיים בוגרים.

ההגדרה של שינוי הינה פער משמעותי מהמציאות לה הורגלנו למול המציאות הקיימת. בתהליך ההתמודדות עם פער זה, אנו עוברים מספר שלבים שיש להם השפעה על שביעות הרצון ועל תפקודנו:

1. שלב ההלם: רובנו יודעים שבהינתן שינוי משמעותי, יש תגובה ראשונית-מיידית, המאופיינת בירידה מבחינה רגשית ותפקודית. הלם הרבה פעמים מאופיין באלם - הסתגרות ושתיקה. על מורה או הורה המלווה תלמיד או ילד שלו בהתמודדות עם שינוי, להיערך לשלב זה, לתת לכך לגיטימציה, ולאפשר לצד השני את האוזן הקשבת, בזמן שיתאים לו;

2. שלב ההכחשה: מנגנון הגנה המסייע לנו להתמודד עם הלם השינוי, להכחישו ולחזור לתפקוד הקודם. כשההכחשה נפגשת עם המציאות, היא נסדקת ואז מתחילה הנפילה הגדולה. רובנו נערכנו לנפילה הראשונית ועם ההכחשה אנו שוגים לחשוב, כי השינוי כבר מאחורינו, ולהיתפס לא מוכנים לנפילה המשמעותית, שמאופיינת במספר שלבים;

3. שלב האידיאליזציה: מאופיין בהתרפקות על העבר, וחששות גדולים מפני העתיד. דוגמה המתארת יפה שלב זה, לקוחה מהמקרא - כאשר בני ישראל - בלכתם במדבר - בכו על אובדן סיר הבשר שאכלו במצרים ולא הזכירו את סבלם כעבדים. כלומר, הנטייה היא לעשות את העבר יפה משהיה;

4. שלב המודעות: בשלב זה כבר קיימת יכולת לראות מבחינה תפיסתית את היתרונות והחסרונות שלפני השינוי ואחרי השינוי. הביצועים עדיין נמוכים כי טרם חלה הסתגלות והבנה כיצד לנהוג במצב החדש. אך ניתן לומר שה"אסימון נפל". יש הבנה בפעם הראשונה בנוגע לדרך שעדיין צריך לעבור. מכאן באה הצמיחה. הכרה בחולשות שלי, בחולשות המצב, ורק אז פיתוח יכולת לתכנן את הדרך למעלה. זה לא צחוק - השינוי פה בכדי להישאר;

5. שלב ההשלמה: מבינים קוגניטיבית ורגשית שמה שהיה לא ישוב ונפרדים ממנו. חשוב לדעת, שכאן סיכויי השבירה גדולים. וכאן נחוצה מירב התמיכה - כי נפרדים בטרם תחושת חיבור למשהו חדש. עם זאת, זוהי נקודת המפנה, סוף הירידה, שממנה ניתן, בתמיכה נכונה, לעלות לשלב הבא;

6. שלב החיפוש: בשלב זה כבר יש מוכנות לשינוי, אך עדיין קיים בלבול לגבי ה"איך". מבחינה רגשית יש רגשות חיוביים כלפי השינוי - אופטימיות ותקווה. במישור הקוגניטיבי מתחילים לעלות רעיונות לגבי איך לעשות דברים אחרת. אך במישור ההתנהגותי, אין עדיין יישום. ישום זה מגיע בשלב הבא והאחרון, בו מיושם הפתרון. כאן עדיין מחפשים פתרונות ומתנסים, בדרך למעלה;

7. שלב הפתרון: הפתרון שמצאנו בשלב הקודם, משלים את המסע ובמידה ומצאנו פתרון מוצלח, הוא אף מקפיץ אותנו שלב אחד למעלה, מעבר לנקודת הפתיחה שבה החלנו את השינוי, מבחינת שביעות רצון ופרודוקטיביות - ועל כן נאמר - מה שלא הורג, מחשל... עובדים וילדים שהגיעו לשלב זה, יוצאים עם תחושת העצמה, חוסן וצמיחה.