|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התעשיה הצבאית במלחמת יוה"כ
|
שיירות האספקה מהתעש הקדימו את הרכבת האווירית
|
|
התחמושת שייצרו בזמני שיא הייתה המפתח לנצחון במלחמה. התעשייה הצבאית
|
|
|
|
|
בימים אלה, כשהתעשיה הצבאית הופכת בהדרגה מנכס אסטרטגי לנטל כלכלי, ועצם הישרדותה מוטל בספק בשל ניהול כושל ויומרני של העומדים בראשה מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת – מן הראוי לזכור ולהזכיר את תרומתה החיונית להישגיו של צה"ל במערכות ישראל, כולל במלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יום הכיפורים הפתיעה את התעשיה הצבאית בתקופת פעילות ממותנת עקב הירידות המתמשכות בהזמנות של צה"ל, והפכה על פיהן את כל הערכות הייצור לאותה שנה. תוך ימים ספורים הצליח התעש להגדיל בכמה מונים את היקף האספקה לגבי עשרות ומאות פריטים מתוצרתו ובהתאם לסדר העדיפויות שקבע צה"ל - החל מתחמושת טנקים, תחמושת ארטילרית, פצצות אוויר – ועד לציוד אווירי נתיק, לטילי "גבריאל" ו"שפריר" ולרקטות. כבר בשעות הראשונות של המערכה, בטרם יצא יום הכיפורים, החלו גלגלי התעשיה הצבאית נעים בקצב גובר והולך, וזמן רב לפני שהחלה רכבת האספקה האווירת בטיסתה מארה"ב לישראל, בשעות הראשונות הקריטיות ביותר של המלחמה - כבר נראו שיירות אספקה ארוכות בדרכן ממפעלי התעש אל עבר קווי החזית.
מחומר הדף לפגזים ועד לציוד נתיק למטוסים
אחד המוצרים הנדרשים ביותר באותה עת היה חומר הדף לפגזים, שהוא בחינת הדלק המניע את התחמושת הארטילרית. ואכן, נושא זה שימש אחד החשובים במאמץ המלחמתי של התעש, שהתבקש על-ידי צה"ל להעמיד מיד לרשותו את כל המלאי המוכן של חומר הדף ולהכפיל את האספקה השוטפת פי חמישה! כל זאת חרף העובדה, שכשלושים אחוז מעובדי התעש המקצועיים כבר גויסו בשעות הראשונות של המלחמה.
הנה כי כן, שעה שעה שחיילי צה"ל ערכו את קרבות הבלימה הכבדים ניהלו עובדי הייצור בתעש מירוץ מטורף נגד הזמן, כדי לספק יותר מוצרי לחימה לצה"ל – החל מרקטות לחיל האוויר ועד לפגזים ארטילריים ולפצצות עומק לחיל הים. לא זו בלבד שהתעש היווה במשך כל ימות הלחימה את אחד ממקורות האספקה המידיים של אמצעי לחימה מכל הסוגים, אלא גם סייע רבות בשיפוץ אבזרים וציוד נתיק למטוסי חיל האוויר, באמצעות מפעל תעש בירושלים, מה שאפשר החזרתם המהירה לפעולה של מטוסי קרב תוך כדי הלחימה. על תרומתו של מעל תעש בירושלים לחיל האוויר ניתן היה לקרוא גם בביטאון החיל (גיליון קרב מס. 11), שציין, בין היתר: "מפעל מכניקה זה של התעשיה הצבאית מייצר ציוד נתיק למטוסי חיל האוויר וחלפים בתום החימוש, ובנוסף מבצע המפעל שיפוצים יסודיים שוטפים בפריטי ציוד אלה וכן מודיפיקציות...".
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נמצאו במחסני התעש מוצרים שונים שלא היו מיועדים למערכת הביטחון אלא הוזמנו על-ידי מדינות אחרות במסגרת הייצוא. לדרישתו של צה"ל הם סופקו לו ללא דיחוי, והוא הדין לגבי חומרי גלם שהוזמנו בשעתם עבור היצוא וניתן היה להשתמש בהם לייצור מידי עבור צה"ל. מלחמת יום הכיפורים חזרה והוכיחה עד כמה חיוני עבור מערכת הביטחון, שבידי התעש יימצא דרך קבע מלאי חומרים אסטרטגיים (טנ"ט , פלדת חישול, אלומיניום, פליז וכו'), אך יותר מכול הוכח עד כמה חיוני תפקידה של התעשיה הצבאית בעתות חירום למדינה.
בשלושת שבועות המלחמה סיפקה התעשיה הצבאית ציוד, נשק ותחמושת לצה"ל במשקל כולל של כחמשת אלפים טון. תחמושת הטנקים והארטילריה לבדה הסתכמה ברבבות פגזים! בין המוצרים האחרים שסופקו בכמויות ניכרות ניתן למנות תחמושת זעירה, מיכלי דלק נתיקים, רקטות, קנים לטנקים, יחידות הנעה לטילי "גבריאל" ו"שפריר" ותחמושת לחיל הים. הייתה זו אספקת שיא שהוזרמה לצה"ל בפחות מחודש אחד, באחת השעות הקריטיות ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל.
|
|
כותב המאמר הוא מחברו של הספר "מגן ורומח" (סיפורה של התעשיה הצבאית); שימש באותה תקופה דובר התעשיה הצבאית.
|
|
| תאריך:
|
29/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
29/09/2009
|
|
יוסף עברון
|
|
התעשיה הצבאית במלחמת יוה"כ
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לואיס קרול
|
29/09/09 13:37
|
|
|
|
2
|
|
מיכאל ב
|
29/09/09 14:11
|
|
|
|
3
|
|
פועל תעש ותיק
|
30/09/09 19:53
|
|
|
כחבר ממשלה, כשר הבינוי והשיכון ויו"ר ראש מועצת מינהל מקרקעי ישראל, אני מאמין שחשוב מאוד לבחון היטב את מה שקורה במציאות לפני שאנחנו מגבשים מדיניות קרקעית, כדי לדעת בבירור מה בעצם אנחנו רוצים להשיג בשביל אזרחי המדינה. ברור לכל שהחזקת הקרקע לנצח, כמות שהיא, תהיה חסרת משמעות בעתיד. לאחזקת הקרקע יש משמעות כשרוצים לחזק את המדינה, כשמבקשים לעשות שימוש בקרקע, אבל בסופו של דבר הקרקע צריכה לשמש את האזרחים ולא לשמש את המדינה. מן הטעם הזה ברור לי כי שכשאנחנו רוצים לגבש מדיניות קרקעית, עלינו לשאול את עצמנו לאילו יעדים אנחנו רוצים להוליך את המדיניות הזו והאם מה שהיה טוב בעבר מתאים גם לצרכים של היום. ברור כי יש דברים שצריכים לרענן, יש דברים שצריכים לשנות, אך כל השינויים האלה חייבים להיעשות בהתייחסות למצב הכלכלי וגם בהתאם למבחן התוצאה על פני זמן. ועל כן, מי שאמור לגבש מדיניות צריך לשקלל את שני הדברים יחד ולגבש מדיניות שאחרי דיון ציבורי מעמיק תוכל להפוך לתוכנית עבודה שעל פיה צריך לפעול.
|
|
|
|
|
לעיתים קרובות כותבת יעל פז-מלמד באתר NRG של מעריב, ולעיתים קרובות אני בוחר שלא להגיב כיוון שדעתה ידועה לכל, ואיש לא יזיז אותה מילימטר ממה שלדעתה הוא קודש קודשים.
|
|
|
|
|
אחד השמות לחג הסוכות הוא "חג האסיף" - על שום שאוספים בתקופה זו את היבול והיא שמחה גדולה להם (אחד הביאורים למה נקרא החג "זמן שמחתנו"). ובכדי שלא יכנס בלב האדם הרגשה של גאווה ו"אגו", ויחשוב ולו במחשבה קלה - בזכות עמלי "השגתי" את כל זאת, מצווה התורה לצאת לסוכה, שם תרגיש כמה העולם הוא זמני. שם תבין כמה אתה כל כולך מחובר לבורא, שהוא המביא לך חיים, פרנסה בריאות וחיי אושר. חיים בסוכה במהלך שבעה ימים - חיים "בצילא דמהימנותא" (ב"צל האמונה" כלשון הזוהר הקדוש), מה שיחזק ויזכיר לאדם להכיר קודם כל את מציאותו בראייה ובפרספקטיבה האמיתית, ולאחר מכן - את זולתו - כי אם יכיר האדם את ערכו האמיתי וללא שמץ של יוהרה וגאווה, הרי שאז יראה הוא גם את מעלת חברו, ולא רק של עצמו.
|
|
|
|
|
"...תתחילו בעצמכם, נודניקים, היתר כבר יסתדר...". הקריאה הנואשת הזאת במסווה של נזיפה חיננית ממדורו של יאיר לפיד, מרמזת שעלינו להתחיל לפתור את בעיותינו הקוסמיות מתוך תוכנו: "... כי למדינות – ובייחוד למדינה הזו – יש נטייה מסוכנת להתעלם מן הבעיות האמיתיות שלהן..."
|
|
|
|
|
הרמב"ם הקדיש מאמר מיוחד לדיון במשמעות הכפולה של המילה לא – שלילה, ואזהרה, שכן יש למשמעות חשיבות מבחינת הכללת אמירות שבתורה במסגרת מצוות לא תעשה, או הימנעות מהכללתן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
