|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אופטימיות דמוגרפית למרות הכל
|
10 עובדות על המבנה הדמוגרפי בישראל - גם בקרב הערבים וגם בקרב היהודים
|
בניגוד לאסכולה הפטליסטית (ולאור בדיקה והצלבה של נתוני לידות, פטירות והגירה של הלמ"ס הפלשתינית והישראלית, משרדי הבריאות והחינוך הפלשתינים ומשטרת הגבולות של ישראל) נמשכת הרוח הגבית הדמוגרפית היהודית:
1. מספר ערביי יו"ש בדצמבר 2008 היה 1.55 מיליון ולא 2.5 מיליון, כפי שטוענת הלמ"ס הפלשתינית. כלומר, נתוני הלמ"ס הפלשתינית כוללים "ניפוח" מלאכותי של 66%, המגדיל - מאז 1994 - את אספקת המים מישראל לרש"פ ואת הסיוע הפיננסי הבינלאומי לרש"פ. ה"ניפוח" משריש תחושת פטליזם (משוללת-יסוד) בתודעת מעצבי-מדיניות ודעת קהל ומשפיע על תפישת העולם הביטחונית/מדינית/דיפלומטית של ישראל. ב-2006 תיעד "הבנק העולמי" "ניפוח" של 32% בנתוני הלידה של הרש"פ.
2. במחצית הראשונה של 2009 - ומאז 1995 - נמשכת מגמת הגידול המרשים בפריון היהודי (מספר לידות לאישה) והירידה החדה בשיעור גידול האוכלוסין (סיכום שיעורי לידה, פטירה והגירה) ובשיעורי הפריון של ערביי יו"ש ו"הקו הירוק".
3. במחצית הראשונה של 2009 הגיע המספר המוחלט של הלידות היהודיות (56,954) ל-76% מסך הלידות, לעומת 75% ב-2008 ו-69% ב-1995.
4. מ-1995 ועד יולי 2009 - בניגוד למקובל בחברות מפותחות - גדל המספר המוחלט של לידות יהודיות שנתיות ב-45% (מ-80,400 ל-117,000) ואילו המספר המוחלט של לידות שנתיות ערביות התייצב על 39,000 (0% גידול). המגזר האחראי יותר מכל למגמת הגידול היהודית הוא החילוני, ובמיוחד עולי בריה"מ, שהגיעו ארצה עם פריון של לידה לאישה ועברו לפריון 3-2 לידות לאישה. מ-6 לידות פער פריון ערבי-יהודי ב-1969 הצטמק הפער ל-0.7 לידה לאישה (2.8:3.5) ב-2008. המגמה מצביעה על התכנסות הפריון היהודי והערבי לכיוון 3 לידות לאישה יהודייה וערבייה (פריון יהודיות ילידות הארץ הוא 3.15).
5. הירידה בפריון הערבי ב"קו הירוק" מבטאת השתלבות מוצלחת בתשתיות החינוך, הבריאות, התעסוקה, המסחר, התרבות, הפוליטיקה, הספורט והאמנות.
6. שיעור הפריון הערבי ביו"ש ירד ל-4 לידות לאישה ומתכנס ל-3.5. מגמת הירידה החדה מאפיינת את כל המדינות המוסלמיות חוץ מאפגניסטן ותימן: ירדן ("אחות תאומה" דמוגרפית של יו"ש) - 3, סוריה - 3.5, מצרים - 2.5, סעודיה הבדווית הווהאבית - 4, אלג'יריה - 1.8, אירן - 1.7 לידות לאישה, וכו'.
7. שיעור גידול האוכלוסין של ערביי יו"ש צונח עקב הירידה בשיעור הילודה (עקב מודרניזציה), הגידול בשיעורי הפטירה (עקב שיפור תוחלת החיים) ומאזן-הגירה-שלילית (החוצה) גבוה. בין 1995 ל-2008 התייצב מספר הלידות השנתיות של ערביי יו"ש על 48,000 כביטוי לירידה בשיעור הפריון. מ-1950 ועד אמצע 2009 היו רק שש שנות מאזן-הגירה-חיובית ביו"ש. מאזן ההגירה השלילית זינק עם פריצת האינתיפאדה השנייה ועבר להילוך גבוה יותר ב-2006 בעקבות עליית החמאס לשלטון. גורמי המודרניזציה המכרסמים בשיעור הילודה הערבי ביו"ש: עיור (70% עירוניים ב-2009 לעומת 70% כפריים ב-1967), הרחבת תשתית החינוך במיוחד אצל נשים, שיא בשיעור גירושין ובגיל נישואין ממוצע ותכנון משפחה (בהובלת הרש"פ ואונר"א).
8. הרוב היהודי בין נהר הירדן לבין הים התיכון - ללא רצועת עזה - הוא 67% (60% כולל עזה) ונהנה מרוח גבית דמוגרפית הצפויה להגדילו. ב-1947 היה מיעוט יהודי של 33% וב-1900 מיעוט יהודי של 8% מערבית לירדן.
9. הרוב היהודי עשוי להגיע ל-80% ב-2035 (מערבית לירדן ללא עזה) בסיוע הרוח הגבית הדמוגרפית היהודית (הנ"ל) ותוך מינוף הקריסה הכלכלית בעולם והקצנת האנטישמיות למימוש פוטנציאל העלייה מרוסיה והרפובליקות (כחצי מיליון עולים בעשר השנים הבאות), מארה"ב (כ-10,000 עולים לשנה), מצרפת, מבריטניה, מדרום אמריקה, מדרום אפריקה, וכולי.
10. כל מי שטוען שהיהודים נידונו להיות מיעוט בין נהר הירדן לבין הים התיכון - ולכן, לכאורה, יש לוותר על גיאוגרפיה כדי להבטיח את הדמוגרפיה - טועה באופן דרמטי או מטעה באופן שערורייתי.
|
| תאריך:
|
30/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
30/09/2009
|
|
יורם אטינגר
|
|
אופטימיות דמוגרפית למרות הכל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גיזמו בון
|
30/09/09 16:42
|
|
|
|
2
|
|
איציק שהרבני
|
30/09/09 17:57
|
|
|
|
3
|
|
אחד שלמד את הנושא
|
30/09/09 18:01
|
|
|
|
4
|
|
מרק
|
30/09/09 18:14
|
|
|
|
|
|
קורא בעיון
|
30/09/09 19:39
|
|
|
|
5
|
|
מטאטא
|
30/09/09 18:16
|
|
|
|
|
|
דר יובל
|
30/09/09 23:00
|
|
|
|
6
|
|
זה הסיפור
|
1/10/09 13:47
|
|
בתחילה, אוסלו היה חלום ורוד ואופטימי, לסיום הסכסוך הישראלי-פלשתיני, ואילו בסיום העשור, הפך לכישלון ולאסון, שהביא עלינו טרור ורצח פלשתיני תמידי.
|
|
|
|
|
השאלה שמציבה סוגיית הגרעין האירנית בפנינו, ודרכי ההתמודדות עימה נוגעים לא רק לעכשיו, לא רק לאירן, לא רק לישראל. תקיפה ישראלית באירן מעלה כמה תהיות. מה יקרה אם שנה אחרי, אירן תנסה להשיג שוב נשק כזה? נתקוף שוב? ושוב? מה יקרה אם לא אירן אלא מדינה ערבית אחרת, תעלה שוב לשלטון עוכר ישראל שינסה לשים את ידו על נשק גרעיני? האם נילחץ בכל פעם שמטורף כזה או אחר, והפוליטיקה וההיסטוריה הבינלאומית מלאות ברבים מדי כאלה, ינסה להשיג נשק גרעיני? כל מטורף יכניס את ישראל לכוננות? גרעין הוא טכנולוגיה וטכנולוגיה שווה כסף, שווה כוח. הניסיונות של הבריונים והאלימים להשיג גרעין יגברו ולא יפחתו. האם בכל פעם ישראל תידרך?
|
|
|
|
|
אחת מן התבונות המייחדות מנהיג ציבור ומבדילות אותו משאר העם, היא קבלת החלטה לנקוט במהלך מדיני או צבאי גורלי, בלתי צפוי, תוך לקיחת אחריות בצד נטילת סיכון.
|
|
|
|
|
החוצפה של תומכי הגירוש והחורבן מגוש קטיף וצפון השומרון אינה יודעת גבולות. במקום להתכנס עמוק עמוק בתוך חוריהם, להתעטף בושה וכלימה ולא להעיז לראות אור יום, יוצא לו העיתונאי נחמיה שטרסלר ומהין לערוך התחשבנויות קטנוניות: "פינוי גוש קטיף היה הומני, מתחשב, רחב לב ורחב יד. הממשלה חוקקה בעבורו חוק מיוחד, בנתה בשביל המפונים מינהלת מיוחדת והציפה אותם בתקציבי עתק ובכל טוב" (נחמיה שטרסלר - הארץ 29.9.09).
|
|
|
|
|
בימים אלה, כאשר הכל מוטרדים מהאפשרות שלאירן תהיה פצצה גרעינית, ועניין זה עומד ברום השיח הציבורי, חשוב לזכור ולהזכיר, שבפנינו בעיות חמורות רבות נוספות בתחומי החינוך, החברה, העוני, איכות הסביבה, הבריאות, דת ומדינה, אלימות ופשיעה; והרשימה ארוכה. בדברים שלהלן יש ניסיון לדון בבעיה חמורה במיוחד, אשר כבר בטווח הקצר, לא כל שכן מעבר לכך, היא קיומית למדינת ישראל, אולי אף יותר מהפצצה האירנית.
|
|
|
|
|
