|   15:07:40
דלג
  ספי סגל  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

למלך אין תחתונים

ספרו של יורם שדה "התחתונים" חושף את ערוותו של אהרן ברק במלוא כיעורה כולנו קרבנות פוטנציאלים ליוהרה, לטמטום, לרשלנות, לעצלות ולאדישות המוחלטת לצדק, השוררים בממלכת ה"תחתונים" כל אחד מאיתנו הנזקק לשירותיה חשוף באופן שרירותי לזיכוי או להרשעה ללא כל קשר לעובדות שבגינן באנו בשעריה
04/10/2009  |   ספי סגל   |   מאמרים   |   תגובות
ברק. הומורסקה או מאמר מלומד

"התחתונים" - כריכת הספר

לפני שנה וחצי יצא לאור "זעקי ארץ מושחתת" של אריה אבנרי. הספר מציג את מערכת המשפט ככלי ריק ככל שהדברים נוגעים לאכיפת שלטון החוק על פוליטיקאים ועל ברוני הכסף. אם סדק הספר את תדמיתו של אהרן ברק כ"מר שלטון החוק", בא ספרו של יורם שדה: "התחתונים" ולא מותיר בה אבן על אבן.

ספרו של אבנרי נקרא כנהמת לב שבור על כשלון מערכת המשפט בבואה לשפוט את ריב הציבור עם שועי הארץ. ספרו של שדה משלים את התמונה, והיא מבעיתה: על-פיו מערכת המשפט משותקת גם בבואה לשפוט את ריב האזרח עם רעהו.

אהרן ברק טען פעם ש"מלוא כל הארץ משפט, כמים לים מכסים", ובאים שני אלה ומוכיחים לנו שכולנו טובעים בים הזה ושרק מערכת המשפט צפה מעליו.

שדה עצמו מציג את ספרו כמינורי וכהולך בקטנות: לכאורה הומורסקה העוסקת בתלאותיו של האזרח הקטן בנבכי מערכת המשפט. אלא שרק לכאורה, מפני שככל שתעמיק בקריאה תשקע יותר ויותר לתוך אותה בעתה קפקאית שהייתה מנת חלקך כאשר קראת את "זעקי ארץ מושחתת": מכה בך התובנה ש"ליית דין וליית דיין" איננו רק מאפיין של המימשק בין ההון לשלטון, אלא גם מנת חלקו של כל הנזקק למערכת בתי המשפט בכל אותם ריבואות העניינים היומיומיים שאינם הרי גורל, ולכן אינם מעניינים את התקשורת.

כך אנו מתוודעים לשופטת שפוסקת לטובת עד ולא לטובת אחד מהצדדים, ובאחרת שפוסקת במחלוקת עובדתית שכלל לא קיימת בין המתדיינים. שופט אחר מבסס החלטה על עובדות מסויימות. כשהתיק מוחזר אליו לדיון בעובדות חדשות, וכשמתברר לו שהעובדות התהפכו בינתיים, הוא מסרב להתבלבל מהן: הוא דבק בהחלטתו הקודמת למרות שקבע בה במפורש שלו היו העובדות כפי שאכן היו בתיק כשחזר אליו היה פוסק ההיפך.

ויש גם שופטת המסרבת, מטעמים טכניים, לקבל תצהירים של עדי ראיה ולאחר מכן פוסקת בניגוד גמור לעדותם. וגם שלוש שופטות בערעור יש, והן אינן קוראות את נימוקי המערער ודוחות אותו באמצעות "העתק-הדבק" מתוך פרוטוקול הדיון בערכאה הנמוכה, למרות שהערעור תוקף בדיוק את הקטע המצוטט.

מה עוד יש? מכוניות מתפוצצות וראש עיר שמתרועע עם החשודים בפיצוץ; בכיר בעבר וראש רשות ממלכתית דהיום המעוות את האמת כדי לנגח מתחרה על משרה ואת החשבון מגיש לאזרח; בכיר ברשות ממלכתית המסית אזרח להוציא דיבתו של אזרח אחר, ועוד ועוד.

ממצאיו של שדה מזעזעים לא פחות מהסברו: הוא מוכיח, דבר דבור על אופניו, ששופטים אינם טורחים לקרוא את התיקים, וההסבר היחיד שהוא יכול להציע לכך הוא אמונתם בכך שחוכמתם מייתרת את בזבוז הזמן הזה. ואכן, ככל שיהפוך הקורא בספר ובאתר האינטרנט שלו לא יוכל למצוא שום הסבר אחר לעובדות המזדקרות מתוכם והמתחברות לתמונה מעוררת פלצות שההסבר היחיד שניתן להציע לה הוא היבריס "כמים לים מכסים".

אנחנו מוזמנים על-ידי המחבר לבחור בין שני אופני קריאה של הספר: כהומורסקה קפקאית שחורה גרידא או כמאמר מלומד. כך או כך מלמד הספר מן הפרט אל הכלל: הפרט הוא האזרח יורם שדה שנקלע בעל כורחו למטחנת אי-הצדק, והכלל הוא חפותה המוחלטת של מערכת המשפט מכל אותם ערכים שהיא מתיימרת לייצג, לבד מהשוויון בפני החוק: מתברר שכוווולם שווים בפניו ללא אבחנה – כולנו קרבנות פוטנציאלים ליוהרה, לטמטום, לרשלנות, לעצלות ולאדישות המוחלטת לצדק, השוררים בממלכת ה"תחתונים". כל אחד מאיתנו הנזקק לשירותיה חשוף באופן שרירותי לזיכוי או להרשעה ללא כל קשר לעובדות שבגינן באנו בשעריה.

בעיניים קמות אנו צופים במערכת משפט המוציאה לסדום ולעמורה שם רע, כזו המשייטת לה בזחיחות ובהתנשאות במרחב שבין "ויקוו למשפט והנה-משפח" לבין "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". הגיבורים מוזכרים בשמותיהם, ושדה אפילו מושיט "יד תומכת" למי מהם שיעלה בדעתו לתבעו בגין לשון הרע: באתר אינטרנט מיוחד מופיעים כל המסמכים עליהם מתבסס הספר, בבחינת "זה מה שיש לי - תיבעו וניפגש אצל שופט שכן קורא".

המחדלים במרחב הציבורי בישראל יתומים בדרך כלל: כנסות וממשלות חולפות - עוברות כקליידוסקופ, וכשנוחתת עלינו הרעה - אין אחראים. אז מתברר שכולם התריעו ו/או הציעו ו/או רצו אבל השר ו/או המנכ"ל חדלו מלכהן ו/או הוועדה טרם הגישה את המלצותיה ו/או היא כן הגישה אבל האוצר לא הקצה תקציב.

הנושא בו עוסק "התחתונים" חריג לכלל זה מפני שהאחראי למחדל מזדקר כמגדלור כבוי שאניה טרופה למרגלותיו: 22 שנים הוא שלט ללא מצרים במערכת המשפט, ועל האדמה החרוכה שהותיר אחריו צועד יורם שדה, בינתיים לבדו, וזועק "הצילו". האחראי הבלבדי הוא האיש שגדש את "העליון" ואת "התחתונים" בבינוניות מונוליטית בשיטת "חבר מביא חבר", כאשר החבר ה"מביא" הוא תמיד הוא, בין ישירות ובין באמצעות מלחכי פינכתו. הוא גם זה שמנע את מינוייה של פרופסור רות גביזון ל"עליון" בתואנה ש"יש לה אג'נדה", ואכן הייתה לה: היא התנגדה לזו שלו - ל"מהפכה החוקתית"- שהורידה את "העליון" מ-90% תמיכה ציבורית בסוף כהונת קודמו לכ-50% בסוף זו שלו. ושומו שמיים, גביזון אף הוסיפה חטא על פשע: היא העזה לנבא עוד ב-1992 שה"אג'נדה" של ברק תייצר את המציאות שמתאר "התחתונים", כאשר קבעה ש"נזקו של השיח המהפכני גדול מתועלתו". "שיח מהפכני" הוא המושג המינורי שבחרה גביזון למה שאי-אפשר לכנות אלא ההיבריס של ברק. כל הקורא את ספרו של שדה רואה לנגד עיניו את התוצאות המזוויעות של חלחול ההיבריס הזה במורד מערכת אכיפת החוק במשך 22 שנות שלטונו בה.

בספרה "העליונים" מתארת נעמי לויצקי במידה מסויימת של סימפטיה ואמפטיה את ברק ואת המעגל הראשון סביבו - שופטי בית המשפט העליון. שדה מבהיר לנו שהמעגלים הרחבים יותר סביב ברק - הערכאות הנמוכות - שעל שליטתו האישית בהן כה שקד, פשוט התאדו: הוא מפשיט את המלך ברק מבגדיו ה"עליונים" ומגלה לעין כל שמתחתיהם הוא עירום מפני ששכח שמתחת לעליונים צריך גם תחתונים, שניהם עם ובלי מרכאות . ואנחנו, האזרחים? ללא "תחתונים" ועם המון תחנונים.

"התחתונים" הוא תמרור אזהרה אחרון לכל אזרח החרד לשלטון החוק ולדמות החברה והמדינה שלתוכם הוא מגדל את ילדיו, אבל בראש וראשונה הוא קריאת חובה לתמימים שבינינו: לאלה שנואלו להאמין לזיהוי החד-חד ערכי שיוצרת התקשורת בין המושג "שלטון החוק" לבין האינטרסים המאוד אישיים-פוליטיים של חברי הגילדה שחברים בה המשפטנים בפרקליטות, היועה"מ לממשלה והשופטים. פקחו עיניים, חברים תמימים:

א) הגילדאים הללו הם קודם כל ובעיקר מסך העשן שמאחוריו מתעמרים "התחתונים" בכולנו - גם בכם;

ב) גם אם קיימות סיבות ענייניות להתנגד לרפורמה כזו או אחרת במערכת השפיטה - כאשר ההתנגדויות הללו מגיחות מתוך מסך העשן הזה אין מנוס מהנחת העבודה שהמתנגדים מקיימים "טובל ושרץ בידו";

ג) לכן - אפילו אם התנגדויות כאלו עשויות, לכאורה, להתקבל על הדעת צריך לבדוק היטב מאיזה צד מרוחה החמאה על פיתו של המתנגד ולהתייחס לעמדתו בהתאם.

יורם שדה יצא לדרכו כאיש תמים שהאמין במערכת המשפט. למרות שנחל אכזבה אחרי אכזבה הוא מסרב להיפרד מאמונתו הכפולה: שתפקידה של מערכת משפט הוא לשפוט ולצדוק, ושניתן לשפר את תיפקודה כך שתמלא את תפקידה. שדה שילם ב-20 שנות חיים ובסכומי עתק בכסף פרטי כדי לבחון שוב ושוב את אמונותיו מול מציאות שעשתה הכל כדי להפריכן. הוא בוודאי לא יסכים עם הדברים הבאים, ובכל זאת אומר אותם: הוא שכב על הגדר בשביל כולנו, למען נדע כי אין שופטים לא בירושלים ולא בשום מקום אחר. הוא "יאן פאלאך" שלנו, שהעלה את עצמו על המוקד כדי להניח את האחריות לפתחנו, האזרחים. אחרי הספר הזה על כולנו להפנים שחטא האנרכיה השוטפת את כל הוויתנו מונח לפתחו של אהרן ברק. אם נתעלם מהתובנה הזו כדי לשמר את תדמיתו - לא נפעל, ואז קורבנו של שדה יהא לשווא.

תאריך:  04/10/2009   |   עודכן:  05/10/2009
ספי סגל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
למלך אין תחתונים
תגובות  [ 18 ] מוצגות   [ 18 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בעז ש
5/10/09 11:30
2
נחום שחף
5/10/09 12:19
 
ספי
10/10/09 21:10
3
לואיס קרול
5/10/09 13:19
4
גלית פתח תקןה
5/10/09 13:30
5
יוסלביץ
5/10/09 15:05
6
אהרון ברק מגעיל.
5/10/09 15:49
7
הניה
5/10/09 16:35
8
מ.ש.ל.
5/10/09 17:11
9
ד''ר אברהם שלום
5/10/09 18:19
10
עידןסובול
5/10/09 19:29
11
אפי קורס
5/10/09 20:40
12
סופר פוטו
5/10/09 20:57
13
עזי עדיני
31/03/10 14:53
14
מרדכי מרדכי
27/04/10 23:13
15
בזיוף פרוטוקולים
28/04/10 10:04
16
השחתת מידות
28/04/10 10:16
17
שושנת החוף
9/12/10 15:04
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בקידומון ברדיו לאלבום חדש בניצוחו של זובין מהֶטה במלאת 40 שנה לקשריו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, פותח מֶהטה במילים: שלום, כאן זובין מהֶטה. מכאן הוא עובר לאנגלית שוטפת בשבחי האלבום בהוצאת "הליקון" וקשריו בני עשרות השנים עם הפילהרמונית. ארבעים שנה בארץ, גם אם לא דרך קבע, לפחות לעתים קרובות מאוד ולשהיות ממושכות, היו צריכים להניע את מאסטרו מֶהֶטה לדבר בשפת הארץ. לפתוח מֶסֶר בעברית ולעבור לשפה זרה, זה לא גימיק, זאת תעודת עניות למהטה, ולא פחות למי שאחראים לפרסומת מטעם "הליקון" שמוציאה את האלבום.
04/10/2009  |  צבי גיל  |   מאמרים
כולנו רוצים לשמור על משקל בריא ורוב הזמן רובנו עסוקים בבדיקת ובספירת קלוריות הנחשבת קריטית עבור אנשים שמנסים לשמור על משקל בריא. הבעיה היא, שרובנו לא מצליחים להתגבר על החשק "לנשנש" בין הארוחות. זה תופס אותנו כאשר אנחנו עובדים, לומדים או סתם יושבים מול הטלוויזיה. בעיקר עכשיו בתקופת החגים, אנו נוטים להרבות באכילה לא מבוקרת.
04/10/2009  |  ענבל קרקו  |   מאמרים
כולנו מכירים את השיר החביב "שלומית בונה סוכה, מוארת וירוקה", הבוקע ממקלטי הרדיו, ומתנגן על שפתינו, בערב חג הסוכות. אולם ברור שמהות החג היא מעֵבר לאופי העממי המשתקף בשיר.
04/10/2009  |  ציפי לידר  |   מאמרים
הפרק הנוכחי של פסטיבל גלעד שליט עומד להסתיים כפי שהסתיימו הפרקים שקדמו לו: בקול ענות חלושה. כמעט כולם יצאו "מרוצים": החמאס על מרכיבי הנהגתו, הפוליטיקאים הערבים, הפוליטיקאים הישראלים, המתווכים לסוגיהם, התקשורת על כל גווניה, המשפחה, הפעילים המתנדבים, דעת הקהל כאן, דעת הקהל שם... כולם מרגישים שהם עושים ומנקים את מצפונם מהרבב שדבק. נראה, שלשליט הכלוא, יש ערך מוסף גבוה מאוד, הרבה יותר מלשליט משוחרר.
04/10/2009  |  גד גזית  |   מאמרים
המסר המרכזי של נאום הנשיא אובמה היה נסיונו להבטיח את קבלת אמריקה על-ידי האו"ם על-ידי התנצלות עבור כל טרוניה שיש לאו"ם נגדנו. בציינו כי "נכנסתי למשרתי בעת שבה רבים ברחבי העולם הגיעו לראות את אמריקה באופן ספקני וחסר אמון", והוא ענה, "לאלו השואלים אודות האופי והמטרה של משימתי, אני מבקש מכם להביט אל הצעדים הממשיים שבהם נקטנו במהלך תשעה חודשים בלבד."
04/10/2009  |  רוברט טרז'ינסקי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il