ניצני המחר

פרשת הילדים הזרים אינה יורדת מסדר היום הציבורי, הפעם שס בראשות ר' אלי ישי שהוא בעצם שר הפנים המופקד על כך, היא זו ששומרת על החוק בכל כוחה. מרצ היא זו שרוצה לבעוט בחוק בחוקה ואף מתפארת בכך כאילו היה זה מעשה לגיטימי. בימי שולה ויוסי לא היה קורה כזה דבר, אולי זה עוד סימבול להתפרקות ערכי השמאל הישראלי, ייתכן. אותנו הביא התרחיש להרהורים הבאים:

מזה כמה שנים מתלוננים הורים ישראלים רבים על התופעה: אחרי השתחררותם מצה"ל, אוהבים בניהם המתבגרים לחפש את עצמם במדינות המזרח השונות. זה קורה בכפרי הודו הנדחים, באיי הפיליפינים בהרי וערי תאילנד וסין ואיפה לא, הצרה הגדולה שאת אחוז גדול מהם צריך אחר כך לחפש באי-שם, קורה אפילו שחלק מהמוצאים את עצמו מאבד את עצמו בעצמו. כואב.

הפתרון הגואל הגיע בעזרת המוח היהודי המבריק. הפעם הפרגון מגיע לחברה החדשים ממרצ, ובראשם הניצן החדש: בכמעט ארבעת הח"כים שלהם הם הצליחו מה שלא הצליחו קודמיהם בארבעים שנה. במקום לחפש את המחר במזרח הרחוק ניתן לעשות זאת כאן בארץ, ואפילו במרכז תל אביב ליד הבית: מה פשוט וקל מלארגן בתחנה המרכזית הישנה מיני מזרח רחוק-קרוב וחסל סדר טיולים מיותרים. וכי למה שישראלים משועממים יטנפו לריק את ערכי הסביבה בתבל הירוק.

נפלא, מאז יש לנו כאן ועכשיו את כל מלוכסני העיניים צהובי ושחורי הגוון למיניהם, מטר מהסלון. זה טוב אפילו לניקיון, כשהחתול אינו מעודכן במעמדו המיוחד בקהילה.

מי שהיה מרוצה יותר מכל מההסדר החדש היה הניצן שלנו, איש נחמד ונעים הליכות עם מרץ וחזון בלתי נלאים, יש אומרים שמתנועות הידיים שלו לבדם ניתן להפעיל תחנת כוח ירוקה למהדרין, גרסא אחרת היא שטוב שיש לו אותם, אולי להזכיר לו את מוצאו היהודי במשהו. גם ד"ר דה-האן שב בסוף.

את אחד משיאיו עשה האיש בחיפוש אחר המחר הטוב שבמזרח הרחוק, מהפכת הפיתוח בסין, תנופת ההיי-טק של הודו, המהפכה הסביבתית בעריהם והתכנון האורבני היעיל. בכל אתר כזה מצא הכתב החרוץ את הנקודה היעילה שהביאה למהפכה ושאל מדוע אין את זה במדינת היהודים. מדי ערב הוא התייצב קבל עם ישראל והרצה בפני הצוות לונדנ"אום את משנתו, עד שרבים וטובים מצופיו האמינו שתקוותו היחידה היא טובת העם והארץ, לכן הם העניקו לו אחר-כך את קולם בבחירות. גם אנו נטינו להאמין. זה הביא אותנו להציע לו כמה רעיונות.

הכתב הורביץ ידוע כאוהב ילדים מושבע, בראיון שנערך עימו לא מכבר, הצהיר הרווק המתבגר המתקרב אל יובל שנותיו, שבינתיים הוא אינו חושב להביא ילדים לעולם כחלק ממשפחתו. לא שזה לא ירוק או טרנדי, כנראה פשוט חבל שיסבלו מאב כזה. תחת זאת הוא מגדל רווק מחמד בביתו. גם אין זה סוד שחובב הילדים שלנו לעיתים אפילו מביא עימו ילדונים למקום העבודה שלו, למרות שזה מרגיז את החברים והחוקה, כי למי איכפת, הוא שם את עצמו במרכז, וזהו. הוא אפילו דואג להם שיוכלו להתגורר במקום שבו גדלו ולמדו את השפה והלכו לבית הספר וחזו בערוץ הילדים ולאותם דמויות הם רוצים להתחפש. וכי למה שיתנתקו מהרגליהם, בשביל מי בכלל.

ככזה רצינו להציע לו לבקר למשל ביישוב ניצן. גם שם יש ילדים וגם להם ניתן לדאוג שיוכלו להתגורר במקום שבו גדלו ולמדו את השפה והלכו לבית הספר וחזו בערוץ הילדים ולאותן דמויות הם רוצים להתחפש. למקום שהם גדלו קוראים אגב נווה דקלים. אל דאגה, בעזרת ידידיו הירוקים מעזה יוכל ידידנו לארגן זאת בקלות. בשביל זה יש חברים.

האמת, קיימת בקרבנו מעט הבנה לרחשי לבו של הכתב הורביץ, אחרי שהוא כיתת רגליו במזרח וכה נלהב מהמחר המיוחד שהללו הפיקו שם, בנו ערי ענק ותיעשו כפרים לאלפים או יצרו מעצמת היי-טק מופלאה, הוא פשוט רוצה שהם יעשו את זה גם כאן. הרי מהתבוללות לא אכפת לאיש, כי אם יקחו ממנו דוגמה אישית כאחד שאינו מתכונן להתחתן בשלב זה, זה הרי לא יקרה מאומה. לכן כדאי ורצוי שיבואו כל המיליונים הללו מהמזרח יצפו את פיסת הקרקע שבין הים התיכון לירדן ויבנו אותה מחדש כמו המחר שלהם בסין. זה גם יפתור את הבעיה של השלום עם הפלשתינים (הם יברחו מחוסר מקום, צפוף בסין יותר מעזה) וזהו זה. לדידו הרי אין העניין שיהיו כאן יהודים, להם יהיה טוב גם באוגנדה. העיקר שהשטח יישאר ירוק ואיכותי עם אופק וורד למחר. מה באמת צריך יותר מזה.

רעיון מבריק. אין מה להתווכח. רק חבל שהאיש לא מתאם את ההברקות שלו עם הדור הקודם, במקרה פשוט ישבו כאן בארץ כמה אנשים במשך שישים שנה ותכננו כבר משהו אחר וחבל להרוס להם. ההיגיון שלהם אמר שבין הירדן לאיפה שערפאת רצה לזרוק אותנו יגורו יהודים, והם יתפרנסו זה מזה על-ידי עבודה עברית. כשאין ברירה הם מוכנים גם לשטוף כלים, לבנות בניינים ולדאוג לסביבה איכותית. הם לא אוהבים שהזרים יעשו את זה במקומם, כי זה גורם שאין להם אוכל בבית והילדים שלהם רעבים ואז הם רוצים לברוח מהארץ במקום שיוכלו להתגורר במקום שבו גדלו ולמדו את השפה והלכו לבית הספר וחזו בערוץ הילדים. חבל, נכון ניצן?

השאלה הגדולה היא מה יעשה ניצן כשבוגרי התחנה המרכזית יגדלו ואחרי הצבא ירצו גם הם לחפש את עצמם בארצות המזרח, כמו כולם בבית הספר. האם הוא יאפשר להם. שמא הוא יתנה זאת בכך שימצאו להם ממלא-מקום יהודי, לניקיון. ואם כן אולי בכלל כדאי שכבר היום יצאו הללו לחפש את עצמם. למחליף היהודי ידאג השר אלי ישי, תוכל לסמוך, אתה יודע שהוא תמיד עוזר למי שב-א-מ-ת צריך, ולא רק ליד המצלמות.