בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ניצחון או כניעה לטרור <br>
|
השב"כ מדבר דווחו בתקשורת שראש השב"כ אמר לממשלה שגדר הביטחון עובדת, שהיום כ-90% של מאמצי הטרוריסטים מתרכזים בהישרדותם ו-10% בפעולות נגדנו. הוא הוסיף שהיום, אחר הקלות חד-צדדיות בשטח, מספר ההתראות היומיות עולות. משמעות הדברים היא: הטרוריסטים לא שינו דרכם אלא נבלמים על ידינו. שנית, אם הגענו לכ-90%, סביר להניח שאפשר להגיע ל-100% ובסוף לחסלם. מזה יוצא שאם בחרנו לחסל את הטרור כולו, זה אפשרי וסיסמת השמאל שאין אלטרנטיבה צבאית, זאת אומרת שאין לנצח את הטרור, אלא להיכנע לו בהימור שישבעו 'בכיבוש הקטן' וישכחו הגדול של 48 - היא אידיאולוגיה. מצד שני, דרכם של 'הביטחוניסטים' המתבטאת בניצחון מלא על הטרור כדרך הכרחית לשקט היא סבירה מבחינת השטח ולא רק הגיונית. עלינו לזכור בריחתנו כגנבים בלילה מלבנון ותוצאותיה היום; איום מתמיד, בין היתר, של כ-10,000 טילים מכוונים לחיפה... עד שכ-80% יבינו הצורך לניצחון, ההכרח להסביר 'לידידנו' שחיסול הטרור אינו הכרחי רק עבורם, כולנו נשלם המחיר - החלוצים, שומרי החזית הקדמית קודם, ואלו המפנטזים שלום, ו'הנמאס להם' המאבק על חייהם... אחר כך. לא מבקרים - היא לא שלנו? אחת הטענות לחלוקת ירושלים היא העובדה שיהודים מעטים מבקרים בירושלים המזרחית. כך טוענים אם לא דורכים בה, היא לא שלנו. נשמע טוב ומשכנע אבל ללא רגליים. כמעט בכל עיר בעולם, יש מקומות שבהן רוב אזרחיה אינם מבקרים מאותה סיבה שלא מבקרים בירושלים המזרחית. הסיבה היא ביטחון אישי. אנשי מקומות אלו אלימים ולמען הצלת חיים ורכוש מעטים מבקרים בהם. האם המשמעות היא שאלו שאינם מבקרים ויתרו על מקומות אלו לטרוריסטים, לפורעים, לאלימים, לכנופיות, לזרים, לגזע מסוים, לדתיים... השולטים ברחובות? ומה עם בעל נדל"ן שנותן לאחרים לגור ברכושו עבור כסף או לאו! הוא ויתר על בעלותו? כאשר ערבים יושבים בשטחי מדינה ללא רשות, הפרוש הוא שהמדינה ויתרה על בעלות השטח? אם התשובה בסוגיות השונות היא כן, המסקנה היא שאין חברה מסודרת, שלטון חוק אלא אנרכיה - הכוח שולט. אם זה כך, שלמרות האידיאולוגיות, הזכויות הנעלות... הכוח שולט, עלינו להפעילו כדי לשמור על שלנו. ישראל השעיר לעזאזל! הנשיא בוש בלונדון הקרין את מדיניותו: לא מתגמלים טרור והוא לא יברח מעירק. בהמשך דרש במילים בוטות את 'בני בריתו' ישראל, 'להפסיק להשפיל הפלשתינים...' מה באמת קורה? בוש מבין שקיים סיכון רב שלא יבחר שוב בגלל המצב הקשה בעירק. כדי להתגונן - לפחות להראות הצלחה אחת באיזור - למרות האידיאולוגיה שלו שלא מתגמלים טרוריסטים, שלוחמים בטרור עד הניצחון - הוא מרביץ בנו ודורש ויתורים רציניים תחת אש שהם תגמול לטרור. למה ללחוץ עלינו? הוא יודע שהפלשתינים מזלזלים בו ולא יחסלו את הטרור - הנתמך ברוב מוחץ - למרות 'הסבל-ההשפלה'. מה פתרונו? ברור לחלוטין! ללחוץ על החלשים; ישראל המחולקת מכל צד. אנו השעיר לעזאזל. האנטישמיות חייה וקיימת וחולשתנו כעם היא גורם קרדינלי למצב זה.
|
תאריך:
|
14/12/2003
|
|
|
עודכן:
|
14/12/2003
|
|
פרופ' ג'רלד פרמן
|
|
ב-11.12.1948 קיבלה העצרת הכללית של האו"םאת החלטה 194 בנושא הסכסוך בפלשתינה - א"י, שסעיף 11 שלה בנוסחת המקור ובתרגום לעברית מסופח בהמשך בדף 2. ההחלטה קובעת בין השאר בפשטות: "שהפליטים הרוצים לחזור לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם יורשו לעשות זאת במועד המוקדם האפשרי".
|
|
|
הכוח המניע את עולם הפשע הוא כידוע, כסף. כסף קל על חשבון אחרים. המפשע המאורגן מחולק לשניים: עולם עליון (עבריינות צווארון לבן, שוחד וממסד) ועולם תחתון (בעיקר משולש-עבריינות אשר מקורו בסמים, זנות והימורים, וכפועל יוצא, סחיטת דמי חסות).
|
|
|
שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, ספג מהלומה. מועמדו, ד"ר יורם טורבוביץ, לא אושר על-ידי ועדת בך. כמה מאמצעי התקשורת צהלו. שמחו לאיד. במיוחד כמה מהם, שניסו לקדם דווקא מועמדים אחרים.
|
|
|
בחודשים האחרונים היינו עדים שוב ושוב למצב מוזר: כמה מאמצעי התקשורת הגדולים, ובהם ידיעות אחרונות והארץ, פרסמו שוב ושוב תמלילים מתוך שיחות שניהלו בניו של ראש הממשלה, אריאל שרון, עם אחד - ששמו הוסתר/הוצנע באותם פרסומים. גם עמרי וגם גלעד צוטטו שוב ושוב, מתוך אותן קלטות-תמלילים. אך העיתונות, בכללותה, הסתירה כי האיש שבו מדובר, שהקליט את השניים, הוא דוד ספקטור.
|
|
|
"זה החל כקשר תמים. רות ושרה, שתיהן נשים דתיות, פנו בנפרד לרב שלמה אבינר כדי שיעזור להן בבעיות אישיות. עד מהרה עברו היחסים ביניהן לבין אבינר, מבכירי הרבנים של הציונות הדתית, ליחסים אינטימיים שהיו בהם לכאורה הטרדות מיניות".
|
|
|
|