שאל את הרב

• עזרא כהן

לשאלות ותשובות תורניות באינטרנט ישנן יתרונות וחסרונות. בין החסרונות ניתן למנות כמה נימוקים:

א. חשש ליצירת זילות כלפי הרבנים, המשמשים מענה לכל תהִיה של הפונים.

ב. במקום "עשה לך רב" אנשים שולחים שאלות בהינף מקלדת לרב המזדמן.

ג. לעתים עורך השואל "סקר" רבנים, ומתוכם בוחר את הרב (ש)נח.

ד. תשובה הלכתית איננה "אוטומט", מפני שעל אותה השאלה תהיה תשובה שונה בהתאם לרקע, לשואל ולנסיבות. תשובה שניתנה לפלוני אינה בהכרח נכונה ביחס לאלמוני. אפילו בשאלות הלכתיות מובהקות ישנם מצבים של דיעבד, לכתחילה, שעת הדחק וכדו'.

אולם למרות האמור לעיל, לעניות דעתי, רבה התועלת בשו"ת אינטרנטי. היתרון הגדול הוא הנגישות והקלות בה ניתן לשאול שאלות. לנגישות זו מספר משמעויות:

א. יהודי הנמצא במקום בו אין רב זמין, יכול לשטוח את שאלתו בפני רבנים ואף בפני גדולי הדור. באתר 'ישיבה', למשל, נוצר קשר עם יהודים בכל רחבי העולם, כולל יהודים בניגריה וכדומה, ועם מספר רבני קהילות המעלים שאלות קשות בהן הם נתקלים.

ב. יש המתעצלים או שאינם רגילים לשאול רבנים, ובאמצעי זה הם מתרגלים לשאול גם על חיי היום-יום.

ג. יש המתביישים לשטוח את שאלותיהם בפני הרב, אם משום צניעות או ביישנות או מתוך חשש לשתף גורם חיצוני בעניינים אישיים (כגון במקרים של שלום בית). שאלה אנונימית באינטרנט מאפשרת לקבל מענה למצוקה מצד אחד, ולהישאר חסוי מן הצד השני.

לפיכך, הדרך הנכונה היא ליהנות מהיתרונות שבשו"ת האינטרנטי תוך צמצום החסרונות - באתר 'ישיבה' ישנם שני אחראים על מדור "שאל את הרב" בעברית ובאנגלית, ואדם שלישי שתפקידו לתת מענה לתשובות הדורשות קשר אישי.

שאלות רבות אינן מגיעות כלל לרבנים היות שחלקן נענו כבר (ובמקרה זה נשלח קישור), או שחלקן לא ראויות להגיע ("היכן אפשר לקנות כובעים בבאר שבע?"). מצב זה מצמצם את הזילות העלולה להיווצר ביחס לרבנים, ואת "הינף המקלדת". האחראי גם אינו מאפשר לשאול מספר רבנים את אותה השאלה. קשר אישי נוצר עם השואל במידת הצורך ונעשים בירורים באימייל כאשר הדבר נדרש.

ביחס לשאלות SMS - אומנם הזמינות לקבלת מענה היא עצומה, אך מפאת מגבלות אורך ההודעה, לעתים המציאות לא מתוארת בשאלה כראוי, וממילא גם התשובה שונה לחלוטין מהתשובה ההלכתית המדויקת. כמדומני שלא אטעה אם אומר, כי גם תחושת השואל היא שאין לפניו משהו רציני אלא מעין "אוטומט" לקבלת תשובות.

לסיכום, שו"ת אינטרנט אפשרי בהחלט על-ידי צמצום החסרונות. שו"ת SMS - לעניות דעתי, לא מומלץ כלל.

• הרב שלמה אבינר

בשאלה זו כבר נשאל אחד מגדולי עמנו: הרמב"ם. הוא כתב ההלכות במשנה תורה ולא באר מניין לו כל הלכה והלכה. היכן המקורות? כיצד ניתן לברר את ההלכה ללא מקורות? כך הקשה הראב"ד. באר הכסף משנה את שיטת הרמב"ם וכתב שלא כל אחד יכול לבדוק בעצמו מקורות, והספר הזה הינו ספר טוב לבעלי בתים וגם לתלמידי חכמים שממהרים (הקדמתו של הכסף משנה למשנה תורה).

לאחר מכן, באה תמצית נוספת: השולחן ערוך. הוא ספר עוד יותר קצר ממשנה תורה ואף שם אין מקורות. הרמ"א השיג על השו"ע: היכן פסקי האשכנזים? האם ישנם רק ספרדים בעולם?

היו עוד שהשיגו על השו"ע: המהר"ל בספר נתיבות עולם תמה כיצד פוסקים ע"פ השולחן ערוך? גם המהרש"א כתב: "ובדורות הללו אותן שמורין הלכה מתוך שו"ע והרי הם אין יודעין טעם הענין של כל דבר אם לא ידקדקו מתחלה בדבר מתוך התלמוד שהוא שימוש ת"ח וטעות נפל בהוראותם והרי הן בכלל מבלי עולם ויש לגעור בהן".

אולם מבאר ה'פתחי תשובה' (יו"ד רמב ס"ק ח), "ואפשר דדוקא בזמן הרב מהרש"א שלא היה עדיין שום חיבור על הש"ע אבל האידנא שנתחברו הט"ז וש"ך ומג"א ושארי אחרונים וכל דין מבואר הטעם במקומו שפיר דמי להורות מתוך הש"ע והאחרונים".

מאז ומעולם היו שאלות וקושיות על תשובות ופסקים קצרים. אומנם ישנה ירידה באיכות אך גדילה והתקדמות בכמות. כמו-כן, בשו"ת סמ"ס יש אנשים שרוצים תשובה של 'כן או לא'. אם מישהו מעוניין בתשובה באריכות, יש לי ארבעה כרכים של תשובות ועוד ספרים וחוברות. ניתן לקבל תשובות בדרכים רבות: פקס, טלפון, רדיו, מכתב, דוא"ל וסמ"ס.

כמובן תלוי באיזה נושא. ישנה בדיחה. אדם שלח סמ"ס לרב: הרב, יש לי בעיה גדולה, יש אלקים? תשובה: כן. השולח משיב: תודה רבה הרב, עזרת לי הרבה.

איננו מכריחים אף אדם לשאול שאלות דרך סמ"ס, או לקרוא שו"ת סמ"ס. אבל ישנם אנשים שרוצים. ישנם מצבים בהם לא ניתן לשאול באריכות. למשל, שו"ת בצבא. חייל אינו יכול לבוא לבית המדרש כשמתחשק לו. או במקרה בו אדם נמצא בטיול. כמו-כן, ישנם אנשים רבים שאין להם קשר אישי עם רב מסוים.

כתוב בספר פלא יועץ, ערך 'אסופה': אל תזלזל באחרים שאוספים את פסקי ההלכות כי הם מזכים את הרבים. אינך מוכרח לקרוא את אותם הספרים, אבל אין ללעוג למפעל הזה, כי ספרים אלו הינם עזר רב לציבור הרחב.

• הרב יהודה זולדן

נפתח בשואלים: זה יפה שאנשים רוצים לדעת מהי ההלכה המעשית בעניין כלשהו, או לשמוע את חוות דעתם של רבנים בענייני אמונה, סוגיות שעל סדר היום וכד'. אך ממה נפשך. אם מדובר בשאלות פשוטות בהלכה, ניתן להניח שרוב השואלים שיודעים לסמס, ויודעים שיש מקום לשאול שאלה, יכולים גם קצת להתאמץ ולמצוא תשובה בכוחות עצמם. יש היום ספרות הלכתית ענפה, ודרך החיפוש העצמי הם גם ילמדו ויעמיקו בשאלה הנידונה, מעבר לתשובת מותר אסור.

אם מדובר על שאלה מורכבת וקשה, האמנם בתשובה שהיא משפט קצר, השואל ירד לעומק העניין ויבין את המכלול? האם ניתן לפתור ברצינות בעיות אישיות (זוגיות, חינוך ילדים, וכד') שנראות כבעיות s.o.s באמצעות תשובת s.m.s?

המשיבים הם תלמידי חכמים גדולים וחשובים, שזמינים ועונים לפונים אליהם, ויבורכו על כך. אך נדרשת זהירות רבה. לא כל שאלה אפשר לפתור במותר או אסור, ועדיף לא לענות עליה בצורה כל כך קצרה. בשאלות שעוסקות בסוגיות ציבוריות וחברתיות העולות על סדר היום, נדרשת זהירות לא להיגרר אחרי נוסח שאלה פרובוקטיבית. יש גם ששולחים שאלות הזויות ובמכוון, ועל השאלות הללו אין צורך להשיב כלל. ובכלל, יש שאלות שהתשובות להם נתונה לכל אדם באופן אישי, ואין הם שאלות בהלכה או אמונה שרבנים צריכים להשיב עליהם. לא הכל הלכה, ומוטב שאנשים יתרגלו להתמודד ולהשיב לעצמם, ולא להיתלות ברב שאמר משהו בעניין.

המפרסמים: לא על כל שאלה צריך, ניתן או אפשר, לענות בקצרה, וממילא לא צריך לפרסם כל תשובה. לפעמים זה ממש חוכא ואיטלולא מהרב בעת שמפרסמים את תשובתו. יש לקיים מנגנון ביקורת ולפרסם רק תשובות לשאלות מהותיות ומרכזיות, שעל-אף התשובה הקצרה, ניתן בכל זאת ללמוד ממנה, או לפחות לעורר חשיבה.

ומעל הכל "המחיר". ההרגל לשאול הכל מבלי להתמודד לבד אינו טוב, ואף ההרגל לקבל תשובה קצרה, זמינה ומהירה. תורה ההלכה והאמונה עמוקות ורחבות, והקיצור והמהירות גורם לרדידות ושטחיות. גדולי ישראל פרסמו ספרי שאלות ותשובות בספריהם, וסביר להניח שהם נשאלו הרבה יותר ממה שפרסמו. את מה שהם פרסמו לומדים עד היום, ובשל האמצעים הטכנולוגיים (תוכנות, תקליטורים), דבריהם נלמדים עוד יותר. לטווח ארוך, לדורות, זה כנראה לא יקרה לשו"ת הסמ"ס.