שגלעד ישוב ולעזאזל העתיד?!

"על הדרך", נרמסה כל מערכת המשפט והאכיפה והיא מעתה למשל ושנינה. חוכא ואיטלולא. המודיעין, המעקבים, המעצרים, החקירות, גליונות האישום, הטענות המלומדות, התלבטויות השופטים המורמים מעם, פסקי הדין וגזרי הדין - כל אלה בטלים ומבוטלים כעפרא דארעא. אנו מודיעים לכל מאן דבעי, שכל הפרוצדורה "המשפטית" שלנו, הינה תיאטרון אבסורד שכל המשתתפים בו הולכים הביתה עם רדת המסך. ובל נשכח את התשואות. והשריקות. וכמה כל זה עלה לנו. ועוד יעלה.

המאבק בין היהודים לערבים ידע עליות ומורדות במשך למעלה ממאה ועשרים שנים. מפלה מוחצת שכזו לא הייתה לנו. זוהי מפלה מכוננת, מסמלת ומסמנת את הכיוון לתהום אליה אנחנו מובלים בגו שפוף, בראש מושפל ובהכנעה שאנחנו מקבלים עלינו בשום-שכל ובחוכמה יתרה. כנועים, אבל עִם שכל. מושפלים, אבל חכמים. מעולם לא ראינו חוכמה מטופשת כל-כך. רוני בת ציון! צהלי מדינת ישראל! יש שכר לפעולתך - שב הבן לגבולו ולעזאזל העתיד הנורא.

שימו לב חטופים בפוטנציה!
שימעו נא נרצחי המחר!
הסכיתו והקשיבו הנכים לעתיד לבוא!
האזינו משפחות על סף השכול הצפוי!

היום הזה קיבלנו עלינו את הרעה בלב שלם. לא יהיה לנו להלין אלא על עצמנו משום שקיבלנו עלינו והסכמנו על הכל עם פדיון השבוי האחד. לא היינו להוטים! לא נחפזנו! הדבר נפל לאחר שיקול דעת של הטובים באנשינו במשך שלוש שנים וחמישה חודשים. דעת הקהל לחצה, ראש הממשלה נכנע ללחצים וחתם בשם כולנו על כתב הכניעה. נהגנו כדין!

אמרו חכמי ישראל: "אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְׁבוּיִין יָתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם". לנו לא היה עניין בתיקון העולם, רצינו את גלעד שליט בבית ויהי מה! אז עלינו להכין עצמנו לכל אשר יהי!

עכשיו, אולי בכל זאת יראה מישהו ממנהיגנו את שעת הכושר הזאת כהזדמנות לקבוע כללים ותקנות ליום כי יבוא. מישהו מוכרח להתעשת! לא יכול להיות ששוב יובילו אותנו כצאן. לטבח.