|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התנחלות והתנדבות - גיאוגרפיה ודמוגרפיה
|
כאשר שר הביטחון מאיים להוציא את בני הישיבות ממסגרת צה"ל זהו איום על הצבא כי לא ברור עם מי הוא יישאר בלעדיהם
|
|
התנחלות והתנדבות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
דמוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה; הא ראייה, שדווקא באזורים מסוימים נדמה כי הדתיים מהווים רוב מוחץ בעם - והעתיד כבר כאן.
תסתובב בירושלים ותרגיש. תסתובב ביהודה ובשומרון ותראה. לך לצה"ל, ותמצא כי שם כבר לא כתמול שלשום.
מה שלא ניכר בתל אביב ובחיפה, (למעט הדר עליון ששם כבר כן ניכר הדבר וההדר העליון מהיבט זה מתפשט ומתרחב לעבר מאחזי השמאל בהדר תחתון), ניכר היטב במקומות אחרים במדינה.
ביחד עם תופעה בלתי נמנעת, ברורה ומוכחת זו, הבאה עלינו לטובה, משתנים גם הערכים וזזות גם האמונות והדעות.
ההתנדבות והציונות כבר אינן נחלת הקיבוצים - הן בתהליך מעבר לכיוון ההתנחלויות, ושם - ההתנדבות והציונות מקבלות גוון חדש, אחר, שונה ואף מנוגד.
פתאום יש ברקע גם רב, והמפקד אינו אלוהים. פתאום - חושבים, ולא רק אצל קיצוני השמאל, כאשר סירבו פקודה למפקד א' והלכו בעיניים עצומות אחרי מפקד ב' (אלי גבע).
השינויים הללו מביאים אותי לשנות השישים של המאה הקודמת, לימי קורס מ"כים בשבטה, תחת פיקודו של מ"כ שכבר דובר בו. וזה קשור לסירוב פקודה, שלי, בו אני גאה.
מכיוון שלא כל-כך התאמתי לשורה, קיבלתי פקודה להיצמד לכובע פלדה - וצייתתי לפקודה זו. אחר-כך קיבלתי פקודה להיצמד גם לתד"ל - ושוב צייתתי, למרות המאמץ.
אחר-כך קיבלתי פקודה להיצמד למגרפה, משימה לא קשה מבחינה פיזית, וסירבתי, כי סברתי שהפקודה היא בלתי חוקית בעליל. כדי לסרב בהתאם לערכי צה"ל, צריך לסבור.
לי אין שמץ של ספק כי בסירוב פקודה זו - הייתי אני זה אשר שמר על הערכים של צה"ל, ולא נותן הפקודה שהיא הייתה - לדעתי - בלתי חוקית בעליל (אף כי מקובלת באותם ימים).
הזמן שחלף הוכיח כי הגישה הצה"לית הנכונה הייתה שלי ולא של מפקדי. אכן, הזמנים משתנים, ולמפקדי צה"ל של היום - קשה להסתגל לעובדה זו ולהתמודד עם הטענה כי חובה לבדוק האם פקודות כגון עקירת אנשים מבתיהם על משפחותיהם ומטלטליהם, במצב בו השתכנותם בבתיהם לא הייתה ואינה עבריינית, הן פקודות חוקיות או לא, וכפועל יוצא מבדיקות אלו - צריך להחליט האם לציית להן או לא.
באין דיון - הזמן עושה את שלו, בדרך הדמוגרפיה, וכיום, כאשר שר הביטחון מאיים להוציא את בני הישיבות ממסגרת צה"ל בגלל שהם לא מוכנים לעקור את משפחותיהם מאדמותיהן - זה לא איום על אותם מתנחלים, מתנדבים, ציונים, אלא איום על צה"ל, שלא ברור עם מי הוא יישאר בלעדיהם ועם מי הוא יילחם.
|
| תאריך:
|
08/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
08/12/2009
|
|
אברהם בן-עזרא
|
|
התנחלות והתנדבות - גיאוגרפיה ודמוגרפיה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מדינה יהודית
|
8/12/09 15:58
|
|
|
|
2
|
|
batan
|
11/12/09 06:19
|
|
"תלמידים, כולם לשבת במקומות, אנחנו רוצים להתחיל. תלמידים, תלמידים ומורים. ד"ר בוגרשוב, דב, אליהו, אני מבקשת. נא לשבת, חולדאי מחכה". אבל חולדאי הקיבוצניק לא ממש הזיז לדב הוז ולאליהו גולומב, שחקוקים זה מכבר בשמות רחובות העיר ושכונותיה (שדה דב, יד אליהו). ההתרגשות הנוסטלגית הִדבּיקה אותם ואת חבריהם בפרץ פמיליאריות, שדחקה את הפצרות התחינה לתפוס את כיסאות הישיבה. שום דבר לא יקרה אם האירוע לא יתחיל בדיוק בשעה היעודה. ובכלל, קשה לדבר על זמן כשאנשים שזה שנים אינם בין החיים נפגשים עם עצמם ועם צאצאיהם, ומעלים זיכרונות ממאורעות שהתרחשו לאחר מותם.
|
|
|
|
|
עד היום הייתה עצם המחשבה מעבירה צמרמורת בגופו של כל עיתונאי. מהלך כזה מנוגד לכללי היסוד של העיתונות בארצות-הברית, ולא רק שם. אבל עכשיו, בימי המשבר, כאשר האינטרנט נוגס מימין, החינמונים משמאל, הקוראים בורחים, המפרסמים נמוגים והעיתונים ממשיכים לגלוש לבור שאין לו תחתית, זה קורה. מרחוק אפשר לשמוע כיצד הסדקים ב"חומה הסינית", שהוקמה במערכות עיתונים לפני שנים, מתרחבים מיום ליום, עד שנדמה כי עוד רגע היא קורסת.
|
|
|
|
|
לקראת סוף המאה העשרים גברו הקולות המזהירים מפני אסון גלובלי, שעתיד להתרחש על האנושות עם התחלף התאריך משנת 1999 לשנת 2000. ככל שהתקרב התאריך, הנבואות האפוקליפטיות הלכו והחמירו. היו מדענים "רציניים" שהמליצו לאנשים להצטייד בכסף מזומן ובאמצעי מחיה לזמן רב, לברוח להרים או ליערות, ולעבור קורס בהישרדות. ההתכוננות לבאג 2000 הניעה תעשיה שלמה שצרכה מיליארדי דולרים. כותב שורות אלה היה בין האנשים שטענו שהכל לחינם, וכי לא ייתכן שיש בעיה קשה מדי כשבאותה עת עדיין התהלכו בינינו מעט קשישים שתאריך לידתם היה במאה ה-19, ולעומת זאת כבר היו רישיונות נהיגה, ביטוחים, כרטיסי אשראי, תשלומי חוב וכולי שמועד פקיעתם היה לאחר שנת 2000. בנוסף טענתי, כי התכנות הנמצאות בשימוש יומיומי כה עתירות באגים בלאו הכי, שאילו הקיום שלנו היה תלוי בתקינותם, היינו מושמדים כבר מזמן. ללא הועיל. הפרנויה דרסה כל מי שעמד בדרכה, והמיליארדים המשיכו להישפך. כידוע, בסופו של דבר בין אם התכוננתם ובין אם לא, דבר לא קרה. המיליארדים רק סייעו לנפח את בועת הדוט-קום שהתפוצצה זמן קצר לאחר מכן.
|
|
|
|
|
אל בית הספר האקולוגי בשבט הג'האלין התוודעתי בפעם הראשונה לאחר שקראתי בעיתונות את כתבתו של הסופר אייל מגד. סופר שהחליט להטות כתף לסייע לילדי השבט לנוכח התביעה של חברי כפר אדומים הדורשים את הריסת בית הספר.
|
|
|
|
|
את שיטת "המקל והגזר" כולם בטוח מכירים - נותנים פרס על הישגים וקנס על כישלונות. אבל אפשר גם אחרת. אנשי המכירות מביאים לעסק את החמצן. חשוב לטפח אותם, לשמור עליהם מרוצים - ומצד שני חובה לשמור על מערכת שגורמת לאנשי המכירות להמשיך ולעבוד היטב.
|
|
|
|
|
