אילנה דיין והתוכנית "עובדה" נחשפו היטב על-ידי השופט
נעם סולברג בפסק דין, בו קבע כי אילנה דיין והתוכנית "עובדה" פרסמו דברי לשון הרע חמורים על הקצין. "עובדה" היא בפועל "
עובדה שאתה עושה שימוש בלשון הרע", "
עובדה שאתה מבשל וממציא עובדות", "
עובדה שאתה מועל בתפקידך העיתונאי", "
עובדה שאתה מוליך שולל את הציבור", ו-"
עובדה שאינך ראוי להמשיך לשדר לציבור בטח תחת השם המטעה והשקרי 'עובדה'".
למי ששכח, אילנה דיין והתוכנית "עובדה" בישלו סרט נאצה נגד קצין צה"ל, סרן ר., בו הציגו לכאורה את הקצין וחייליו כהורגי ילדים, כשמחים לאחר ההריגה, כיורים במקלעים לעבר הילדה צרורות ארוכים, כממשיכים בירי לעבר גופת הילדה כווידוא הריגה, ועוד ועוד "אייטמים" מבית היוצר של "ג'נין ג'נין".
השופט סולברג קבע בפסק דינו, כי אילנה דיין והתוכנית "עובדה" ישלמו לסרן ר. 300 אלף שקלים בגין לשון הרע ועוד 80 אלף שקלים בגין הוצאות משפט.
בפסק הדין נכתב: "ברגע קטון - שבע עשרה דקות שידור - הפך הקצין מלוחם עז נפש לבריון ערל לב. ממפקד המסתער בראש חייליו לנוכח פני אויב, להורג ילדה בדם קר. מאדם שהקפיד על רגישות מיוחדת כלפי ילדים, גם בשעת פעילות מבצעית, כפי שסיפר לאחר זיכויו, הפך לפושע מלחמה, מתיר את דמם של פעוטות. כל השומע תצילנה שתי אוזניו. הפער הזה, הקוטביות הזו, הופכים את דברי לשון הרע שפורסמו בכתבה לחמורים".
פסק הדין מורה לתוכנית "עובדה" להבהיר לצופים כי הכתבה ששודרה העבירה מסר שגוי בנוגע להתנהגות הקצין וחייליו.
מעבר לדברים החמורים שכותב השופט על התוכנית ועל אילנה דיין אישית, יש לזכור את מעשה הבישול העיתונאי בו נקטה אילנה דיין ושפורסם במהלך בדיקת אמינות התוכנית. הסתבר כי תמונות ירי המקלעים צולמו במועד אחר ולא במועד התקרית, ותמונות החיילים השמחים צולמו באירוע חג במוצב שלא היה לו כל קשר לתקרית הירי.
הקרנת סרט "מבושל" מחיבור של קטעי סרטים שונים ממקומות שונים וממועדים שונים, הינה מעשה נלוז בעולם העיתונאי. הצגת סרט כזה כ"עובדה" היא מחפירה. פעולות אלה מוכיחות בעליל כי אילנה דיין אינה ראויה להיות עיתונאית בארץ, כי עברה על כללי האתיקה הבסיסיים ביותר, ומעבר לכל כי היא אישה יהירה שלא למדה דבר והמשיכה לרחוץ בניקיון כפיה גם כאשר העובדות היו ידועות.
האם דמות זו, שהורשעה בלשון הרע, יכולה באמת ובתמים להמשיך לעסוק בעיתונות? האם אדם כזה יכול להמשיך וללמד משפטים באוניברסיטה?
