הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   דת ומסורת  מדיני/פוליטי  משפט 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
חבר כנסת
מיקי מכלוף זוהר (נולד: 28 במרס 1980) פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת בכנסת ה-20 בסיעת הליכוד.
צחי הנגבי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
שר
צחי הנגבי (נולד: 26 בפברואר 1957), פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת והשר לשיתוף פעולה אזורי בממשלה ה-34, מבכירי מפלגת הליכוד.
[צילום: חליל סנסוי/ AP]
נשיא מצרים
עבד אל-פתאח א-סיסי (נולד: 19 בנובמבר 1954, שמו המלא - עַבְּד אֶל-פַתָּאח סַעִיד חוסיין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
אימא עם דמעות בעיניים
22/10/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
אוריילי שילם, פוקס מימנה
22/10/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
מָארְש לְ"גיבורי מקלדת"
22/10/2017   |   אשר וינשטיין
 
 
 
נברשות אור
22/10/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
"המחנה הציוני" - האמנם
22/10/2017   |   בעז שפירא
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ההלכה נגד מדינת הלכה
[צילום: פלאש 90]

המושג "מדינת הלכה" הוא מושג ריק מתוכן, ואין לו כל גיבוי במקורות ההלכה עצמה

>
>
▪  ▪  ▪
בין הקבוצות והמגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית ישנן שתי קבוצות בעלות סף רגישות נמוך מאוד. דיה אמירה אקראית בעניינן כגון זו של השר יעקב נאמן, כדי להצית להבה תקשורתית ביניהן.

קבוצה א' היא קבוצת החרדים ממדינת הלכה. קבוצה ב' היא קבוצת המייחלים למדינת הלכה. לשתי הקבוצות יש מכנה משותף מובהק ביניהן: חוסר ידע ועניין לדעת מה עמדת ההלכה בנושא.

ומהי באמת עמדת ההלכה באשר לחוקי המדינה? האם ההלכה רואה במערכת המשפט שלה, דהיינו מערכת הסנהדראות ובתי הדין, אלטרנטיבה לשיטת המשפט הנוהג?

התשובה: בתחום הפלילי ובתחום מסים, קנסות ורוב ענייני ממונות שבין האזרח למדינה אין ההלכה מעמידה את מערכת המשפט שלה כאלטרנטיבה לשיטת המשפט הנוהג.

בתחום האזרחי של דיני ממונות שבין אדם לחברו רואה ההלכה בבית הדין הדן על-פי כללי ההלכה, חלופה לבית המשפט. עם זאת אין שתי המערכות עומדות על מסלול התנגשות ביניהן וקיומן המקביל לגיטימי הן מצד המדינה, מלכתחילה (ולכך התייחס דיבר שר המשפטים), הן מצד ההלכה, בדיעבד.

משמעות הדבר שהן מבחינה הלכתית והן מבחינת הפרקטיקה הפוליטית המושגים "מדינת הלכה" או "תיאוקרטיה יהודית" הם מושגים ריקים ואין להם כל גיבוי במקורות ההלכה עצמה. אין ההלכה מציעה אלטרנטיבה חוקתית ושלטונית, ובוודאי אין היא עושה זאת במציאות החברתית בזמננו.

"מדינת הלכה" כמושג ריק

מערכת בתי הדין הפועלת על-פי ההלכה מחילה את סמכותה על מי שמקבל את סמכות ההלכה, ואיננה מחילה עצמה על מי שאינו מקבל את סמכותה. הסנהדראות וכללי ההלכות שעל פיהם הן נהגו נועדו לחברה המקבלת על עצמה את כללי ההלכה ואת סמכות הדיינים. לטיפול במקרים חריגים בחברה זו, מקרים פרטיים שאינם בגדר תופעה חברתית נועדו דיני הנפשות והמלקות.

במציאות זמננו, שבה רוב החברה היהודית בישראל ובעולם אינו מקבל על עצמו את כללי ההלכה, בשל היעדר חינוך הלכתי והיכרות עם המקורות או מתוך השקפת עולם לא הלכתית, אין ההלכה מעוניינת בהחלת המערכת השיפוטית של הסנהדראות על הציבור ועל היחידים שאינם מכירים בסמכותה. בחברה היהודית בארץ ישראל בבית שני, ארבעים שנה קודם החורבן, ביטלו חכמים את ביצוע דיני הנפשות והמלקות, שיתקו את פעילותה של מערכת הסנהדראות, והסתלקו מן הדין הפלילי על-פי ההלכה.

האם קיים בסיס כלשהו, במציאות החברתית-תרבותית-פוליטית בישראל של היום, לקיים דיון רציני בשאלת חידושם?

הסיבה לכך שמעולם לא הייתה מדינת הלכה בישראל נובעת בראש ובראשונה מן ההלכה עצמה ורק אחר כך ממשתנים פוליטיים חיצוניים. מאחר שאין ההלכה מחילה את סמכותה על מי שאיננו מקבל את סמכותה - היא הפקיעה מראש את האפשרות שמערכת המשפט ההלכתית תהיה מערכת מחייבת לכול. גם אם רוב מוחלט בחברה היהודית יהיו "שומרי מצוות" - עדיין לא יחולו סמכויות הסנהדרין על המיעוט ואפילו לא על פרטים בודדים המוגדרים כאפיקורסים, כופרים או מינים.

בתי הדין הפועלים על-פי ההלכה אינם יכולים אפוא לראות עצמם כאלטרנטיבה למערכת המשפט הנוהגת במדינה בתחום הפלילי שכן ההלכה מכירה בסמכותה של מערכת החוק והמשפט הפלילי הנוהגת במדינה. די בכך כדי לתת מענה מספק לשאלה שרצינו לברר במסגרת דיון זה מבלי להתייחס למערכות משפט ולמערכות שלטון אחרות. זאת משום שהמשפט הפלילי ואכיפתו מהווים את יסוד קיומה של המערכת הריבונית הפועלת למען שלום האזרחים ותקנת החברה, ומבטא את הוצאתה מהכוח אל הפועל של ריבונות המדינה כלפי פנים, כלומר - כלפי אזרחיה.

בתחום האזרחי של דיני הממונות שבין אדם לחברו (לא כולל מסים ותחומי ממון בין הפרט למדינה) אכן מציעה ההלכה אלטרנטיבה למשפט הנוהג. במקרה ששני הצדדים מסכימים להתדיין בפני בית הדין, אסור להם לפנות אל בית המשפט האזרחי. אולם אלטרנטיבה זו איננה עומדת בסתירה לעמדת המדינה ולריבונות מערכת המשפט שלה, שכן בתחום האזרחי מעודדת המדינה פנייה לאינסטנציות חלופיות כגון בוררות.

המושג "מדינת הלכה" הוא מושג ריק מתוכן, ואין לו כל גיבוי במקורות ההלכה עצמה. כלומר אין הוא מושג הלכתי כלל ועיקר והשימוש הרווח בו נובע לא מן המקורות היהודיים אלא מן ההתנצחות הפוליטית בין המגזרים השונים בחברה. מכך שישנם גורמים שהמתיחות בין דתיים לבין חילונים משרתת את האינטרסים שלהם, מהם שיהלכו אימים על חלקים בציבור מפני "מדינת הלכה" ההולכת ומתרגשת עלינו ומהם שיציבו חלקים אחרים בציבור בעמדה לעומתית כלפי המדינה, משום שאיננה "מדינת הלכה". פער זה בין השיח ההלכתי כפי שהוצג במאמר זה, לבין התודעה הרווחת בציבור, קשה מאוד לגישור, אך מי שחפצים בחיזוקה של הלכידות החברתית בין המגזרים השונים בישראל, צריכים להתמודד עם האתגר שמעמידה בפניהם עמדת ההלכה עצמה. עליהם לאמץ את העמדה הגורסת שאין התנגשות או סתירה בין משפט ההלכה למשפט המדינה, לחזור להשמיעה, להנכיחה ולהטמיעה בשיח הציבורי בישראל.

דיני ממונות: אלטרנטיבה הלכתית בתחום האזרחי

בהלכה מקובלת הדעה שאין להיזקק לבתי המשפט של המדינה ("ערכאות"), ובכל מה שנוגע לדין האזרחי כלומר לדיני ממונות, יש להעדיף את הבירור בפני בית דין הדן על-פי דין תורה, אלא אם כן אחד מבעלי הדין מסרב לדין תורה.

העובדה שדווקא בתחום האזרחי אין ההלכה מוותרת על סמכות בתי הדין שלה ואיננה מכירה, באופן אפריורי, בסמכותה של מערכת החוק והמשפט האזרחי מעניינת ביותר, ואפשר אף לומר: בלתי צפויה. דווקא בתחום הפלילי, שבו ביטלה ההלכה את פעילותה המשפטית והכירה בסמכות מערכת המשפט של המדינה, מעורבים עקרונות ותכנים "דתיים" תיאולוגיים, ואילו התחום האזרחי, כלומר דיני הממונות, חף מתכנים רוחניים וגם בהאזנה מאומצת טרם נשמע בו משק כנפי המלאכים. גישתה של ההלכה לתחום זה איננה פחות "אזרחית" ו"רציונלית" מגישתו של משפט המדינה, ובזהירות אפשר לקבוע גם שההפך הוא הנכון. יתירה מזאת: דין תורה בדיני ממונות מאמץ אל תוכו את הנוהגים, המוסכמות והכללים, הקיימים במציאות העכשיווית ואיננו דן מתוך כללים שאינם הולמים מציאות זו. גם דיני המדינה בתחום האזרחי ובעיקר בענייני מסים כלולים באימוץ זה. מבחינה זו מדובר באחד התחומים היותר מתעדכנים בהלכה.

יש להדגיש שחוק המדינה איננו מחייב אזרחים להתדיין דווקא בבית משפט ולהביא בפניו את סכסוכיהם האזרחיים, אלא אף ממליץ בפניהם לנהל את עניינם בפני בוררות מוסכמת. אם דין תורה מקובל על שני הצדדים, ואין צד המסרב לו, הרי אין לנו בוררות טובה מזו. ראוי לציין שלדין תורה בתחום האזרחי יכולים להיזקק הן יהודים והן גויים, ביניהם ובינם לבין עצמם. אם אחד מן הצדדים מסרב לדין תורה, ממילא יש להיזקק לבית המשפט של המדינה. בתחום המשפט האזרחי בדיני ממונות יכולה להיות התאמה רבה בין החוקים הנוהגים בישראל ובמדינות רבות אחרות לבין ההלכה ויש בסיס רחב לאינטגרציה ביניהם.


הרב פרופ' נפתלי רוטנברג הוא עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים ורב היישוב הר אדר.
לשם בחינת המקורות ההלכתיים הרבים התומכים בטיעונים הכלולים במאמר זה ראו מאמרו של הרב רוטנברג: משפט התורה ומשפט המדינה: השלמה או מסלול התנגשות? בתוך: ספר מיכאל – בין הזמן הזה לימים ההם, בעריכת פרופ' אבי שגיא, הוצאת כתר, ירושלים 2007
תאריך:  11/12/2009   |   עודכן:  11/12/2009
הרב נפתלי רוטנברג

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ההלכה נגד מדינת הלכה
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
שולץ
11/12/09 21:29
 
פאר
12/12/09 10:23
2
שולמית שילה
14/12/09 11:40

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
מי שחושב שמשאל עם הוא בסך-הכל פטנט מוצלח לכבול את ידי כל ממשלה מלחתום עם הסורים על הסכם שלום הכרוך בנסיגה מן הגולן יודע אולי מה הוא רוצה אבל ככל הנראה אין לו מושג מה הוא עושה.
11/12/2009  |  יצחק מאיר  |  מאמרים
אני לא אוהב להשבית שמחות. ראשית זה מנוגד לאופי שלי. שנית מדובר בשמחה וגאווה לאומית שתמיד גורמת לי נחת ושלישית אני אוהב לשמוח בשמחתם של אנשים שמחים. אבל, כשבשמחות גדולות חבוי מרכיב צורם כל כך קשה לי להתעלם ממנו. אני יודע שזה מאד לא פופולרי אך זהו מצבי העכשיווי מול זכייתה החשובה של פרופסור יונת בפרס נובל לכימיה.
11/12/2009  |  אלכס נחומסון  |  מאמרים
אדוני ראש הממשלה,
11/12/2009  |  יוסי שחר  |  מאמרים
הפוליטיקה הישראלית מנסה לעבור פאזה, היינו ממשגים למשגים עוד יותר גדולים. אחת לכמה שנים עולה לדיון סוגיית משאל העם כאשר המיליטנטים שבפוליטיקאים תולים את תקוותם לשנות את רוע הגזירה, לתפיסתם. סוגיית משאל העם נדונה אין ספור פעמים, הן ברמה התיאורטית והן ברמה הפרקטית. לדאבון הלב, הסברים מלומדים לא יסייעו לכל תאבי השלטון ורודפי בצע כוח.
11/12/2009  |  ד"ר צלו רוזנברג   |  מאמרים
שלטון החוק

פורומים
דת ומסורת
מדיני/פוליטי
משפט
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
טלי רימון
חינוך מיוחד - הכר את התלמיד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט