לבני ראויה להיות ראש ממשלה

ובהתייחס לנאמר מצידי; אני חש הרבה זלזול בחלק גדול של העם שנגוע במחלה אשר מכונה – שוביניסטיות, וכאשר מדובר בחלק הנשי – זה חוסר פרגון ולא יותר מכך. כאשר אנשים באים ואומרים שלבני לא מסוגלת, חסרת ניסיון, לא יכולה, לא ראויה ועוד... ועוד... למה הם מתכוונים? בוא ניזכר לרגע בשנת 1996 – ראש הממשלה בישראל הוא בנימין נתניהו. מיהו האיש? מהו האיש? ואני עונה – מדובר היה באדם אנונימי שחוסר ניסיונו נראה לכל אישה ואישה. היה לפני כן סגן שר (ללא תיק) במשרד ראש הממשלה, סגן שר במשרד החוץ ושגריר באו"ם, ה.. כן, הוא היה גם יו"ר האופוזיציה מ-1993 עד קיץ 1996. מה, באמת כשמר נתניהו נבחר לראשות הממשלה אז חוסר הניסיון היה בסדר? כלומר אפשר היה, בדיעבד, למכור את המדינה לאחר רצח רבין והסכמי אוסלו לאדם כזה? אני מסופק.

היום כאשר מסתכלים סביב לא רואים מנהיגים. בנק המנהיגים של ישראל במינוס גדול כבר מזמן, אולי אף מ-1995. היום יש על המרקע מנהיגים ואנשים אשר רק שואפים לשרוד בכסאם: כך לדוגמה נתניהו עצמו - אדם אשר משתדל לשרוד, מפחד לקבל החלטות, וכל רצונו הוא להיות ראש הממשלה ולסמן עוד יום על לוח השנה כראש הממשלה. הןא נמנע מכל ניסיון להכריע כמו מנהיג אמיתי כדי שחס וחלילה הקואליציה לא תזדעזע – אותו אנחנו מכירים, לא בדיוק אוהבים.

יש את שר הביטחון, אהוד ברק, ששואף לכתר לא קיים. שר ביטחון שההיסטוריה תנהל איתו את המאבק האישי של עצמו, שר ביטחון שנזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. השר אהוד ברק לא רלוונטי עוד להנהגת המדינה, השאיפה של שר הביטחון להשתתף בהנהגת המדינה או להובילה בהמשך הדרך שואפת לאפס – כן, גם אותו אנחנו מכירים, ואוהבים? לא, לא ממש. שאר המועמדים אינם ממש רלוונטים כרגע. מעבר לכך, ובהתאם לנסיבות שנוצרו בפועל, אין אנשים טובים בדרך מלבד ציפי לבני.

יו"ר האופוזיציה מובילה אג'נדה בתכלית ובמעשה, אז נכון שיבואו מליצי היושר של הממשלה, של נתניהו, של הליכוד, אפילו של מפלגת העבודה ואחרים שיאמרו שהיא לא עושה כלום. לא שומעים, לא רואים אותה, לא אומרת דבר. יכול להיות שאנשים מסוימים, כך בעצם, לא מעוניינים לשמוע ולחדד את אוזניהם ולהבין שהיא נשמעת, ואתם יודעים מה? גם מדברת לעניין.

הפתרון ההיסטורי של כ"ט נובמבר – משמעו: שתי מדינות לאום לשני עמים. הוא זה שיוביל לסוף הסכסוך ואיתו ציפי לבני הולכת וכן, גם מובילה. אין פתרון אחר. פתרון אחר יוביל למדינה אחת בין הים לירדן – פלשתין (וזה יכול לשחק דווקא לפלשתינים) על-ידי רוב דמוגראפי או, שוב, חזרה לפתרון המדינה הפלשתינית לצידה של מדינת ישראל, הפתרון הריאלי.

בוא נאמר שלפלשתינים יש זמן. כך או כך, כאשר מסתכלים ובוחנים את המצב הם יקבלו מדינה עם ישראל לצידם או בלי ישראל לצידם. לישראל אין זמן, השעון מתקתק והבעיה הדמוגראפית ממשיכה להתעצם עם בעיות הטרור והגרעין האירני. כמו שאמרה יו"ר האופוזיציה, לישראל לא קיימת הפריבילגיה להשתהות, יש לשוב לשולחן המו"מ במיידי. רק מה? הממשלה הנוכחית אינה מתאימה להוביל מהלך שכזה. ממשלת נתניהו נולדה לידת עכוז איומה. לקחו קבוצת אנשים מהימין הקיצוני, מהימין "השפוי", כאילו, וגם את השמאל צירפו לממשלה אחת, יחדיו, ערבבו וזה המילקשייק שיצא . מה עושים עם פצצה מתקתקת שכזאת? ברק את ליברמן את בגין את בוגי יעלון את דן מרידור את Whatever?!?!?

ציפי לבני זוכה להערכה רבה בקרב הציבור, ושוב יגידו אנשים שלא כך הדבר, רק שבלבבות ההמונים – הפתרון נמצא והוא לא נתניהו.

אומרים שיו"ר האופוזיציה אינה עושה דבר. מה נתניהו עשה כיו"ר האופוזיציה? בקדנציה הראשונה כיו"ר האופוזיציה הוא לא עשה כלום. הוא בסך הכול לקח את הימין הסהרורי לידיו ועמד לו על המרפסת בכיכר ציון וקרא לשנאת חינם למען השאיפה לשלטון – והוא הצליח לקבל את השלטון, מעבר לא כלום. כמובן לתקוף במילים "יפות" את ממשלות רבין ופרס. בקדנציה השנייה שלו כיו"ר האופוזיציה הוא קיבל ממש סוג של פרס מאולמרט - מלחמת לבנון השנייה. אותה מלחמה שבאה על חשבון הטעויות שעשה המשנה לראש הממשלה מטעם הליכוד, קודם לכן, אבל לא רק הוא. אחר-כך באה המלחמה בעזה, "עופרת יצוקה", שגם היא עזרה לנתניהו להשתקם ולהתעטף בממלכתיות. נתניהו לא עשה דבר ולא חצי דבר כיו"ר האופוזיציה, בלי המלחמות הציבור היה רואה את משחק החישוקאות שלו ואת הדאגה לצרף חברים חדשים-ישנים לליכוד במצג שווא שהוא מוביל והוא משתנה, בנוסף הוא דאג לחבל ביסודות הממשלה מאחורי הקלעים. בכנסת הוא לא עשה דבר. דיבר באירועים כאלו ואחרים אחרי ראש הממשלה אולמרט, רק שחוץ מזה נדה, גורנישט.

לגבי שר הביטחון ברק עדיף לא להכביר במילים, מעבר לכך שהוא לא רלוונטי או פוטנציאל למשהו בהנהגת המדינה בעתיד, כפי שכבר אמרתי.

יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, אהודה בעולם המערבי וגם הערבי, מסוגלת לנהל ולפקד על הצבא לא פחות טוב מגדולי הקומראדים שהיו רמטכ"לים או אלופים, מסוגלת ויכולה להוביל כלכלה נכונה ומהלכים חברתיים ראויים.

בן-גוריון אמר פעם שהמדינה תיבחן בשני דברים: אחד, חוסנה הצבאי. שניים, החוסן והגיבוי הבינלאומי.

לגבי החוסן הצבאי, נראה שהמצב על מי מנוחות. לגבי החוסן והגיבוי הבינלאומי, המצב קטסטרופאלי – ואת זה ציפי לבני יכולה לשנות ולעשות הרבה יותר טוב מהממשלה. הנה עוד גורם לשוני ולאלטרנטיבה שמציגה יו"ר האופוזיציה למול ראש הממשלה וממשלתו.

בוא נאמר שאינני מתיימר לכתוב כאן מאמר אובייקטיבי או ניטרלי, מאחר שמאז ומתמיד הרצון להראות את ציפי לבני בגוון אור שלילי למדי ואת נתניהו צדיק גמור מעוורת את העיניים של הצופים והכותבים - גם יחד.

לא פעם חוזרת השאלה – מדוע לא נכנסה קדימה לקואליציה של נתניהו? ואני אומר - מדוע שתיכנס? לא חבל על הדמוקרטיה הישראלית? למה תמיד שנתניהו נכנס לתפקיד ראש הממשלה הוא צריך אבא ואמא שיחזיקו לו את היד? למה אצלו צריכים ממשלת אחדות לאומית? למה? למה אצלו צריך את אחדות השורות?

מדוע, כאשר ביקשו ממנו להיכנס לממשלת אחדות עם קדימה בראשות אולמרט ואחר כך בראשות ציפי לבני הוא סירב ובמקרה השני ניסה לחבל, אגב גם הצליח בזה? מדוע במלחמת לבנון השנייה הוא סירב להיכנס לממשלת חירום לאומית, כאשר היה מצב חירום אמיתי במדינה? האם רק סיטואציה אירנית ומשברים עולמיים מחייבים אחדות לאומית, וזה גם רק כשהוא עומד בראש הממשלה? מדובר כאן בצבעיות וגועל נפש. ואני אומר שאף אחד לא ינסה לנפנף ב-12 המנדטים של הליכוד בכנסת הקודמת כתירוץ, זה לא תירוץ.

אחרי שנתניהו בא לקראת הקמת ממשלתו השנייה במספר, הוא החיל מו"מ קואליציוני עם "השותפות הטבעיות" והקים ממשלה, אותה כינה ח"כ מוחמד ברכה: "ממשלת עלי באבא וארבעים השודדים", אומנם המצב קצת שונה, מדובר בממשלה עם שלושים ותשעה שרים וסגני שרים, אך הדבר הוא אותו הדבר. רק שבהקמת הממשלה הקודמת טען יו"ר האופוזיציה דאז, ראש הממשלה דהיום, עד כמה הממשלה גדולה ומנופחת, נו מה אתם רוצים – הסנדלר הולך יחף.

על מזבח השלטון ועל סמך מכירת המו"מ המדיני לשלום עם הפלשתינים והסורים לטובת שמירת כסא עור הצבי שלו, הצליח ראש הממשלה למכור את כל מוסדות אכיפת החוק והמקרקעין (עוד בכנסת ה-17) לשליטה סקטוריאלית. אגב, נתניהו יסכים גם למכור את חצי העולם תמורת המשך כהונה בכסא עור הצבי, וחבל שהוא ככה מתנהג, יש לו פוטנציאל גדול כשר חוץ וכמסביר לאומי ולאו-דווקא כראש ממשלה.

בתקופה האחרונה יש אנשים אשר מנסים לכנות את נתניהו "גיבור לאומי", "מנחם בגין החדש" וכו'. בכל מקרה המצב קצת שונה. ח"כ דניאל בן-סימון, נכון שאתה חדש והמרחק בינך לבין פוליטיקאי אמיתי הוא מרחק שמיים וארץ, אך לכנות את נתניהו כאיש היחיד שמסוגל להביא שלום, זה כמו שוועדת פרס נובל לשלום תכריז על מחמוד אחמדינג'אד כחתן הפרס, אתה מבין את זה ברוך? נתניהו לא מנחם בגין, הוא אפילו רחק מזה. נתניהו בהחלט השתנה, לעומת זאת, הוא הפך מלהיות צעיר ופזיז לזקן, שמרן אשר פועל בסגנון שמיר סוג ד'.

נתניהו לא יכול להביא את השלום, הוא לא מסוגל, הוא גם לא רוצה. הוא משחק פוקר עם העולם וההפסד יהיה כולו שלו, יותר נכון – של עם ישראל.

נתניהו צריך להרים את הכפפה ולגשת אל נשיא המדינה, שם עליו להחזיר את מפתחות השלטון שקיבל מהנשיא וללכת הביתה, כך תתאפשר ההליכה לבחירות חדשות.

איך אמרה ציפי לבני מעל במת הכנסת באחד מנאומיה: "זה נראה שיש ממשלה, זה מדבר כמו ממשלה, אבל לצערי הרב - אין ממשלה בירושלים", ואני אומר לכם בחגיגיות – אין ממשלה בירושלים.

כל בר דעת יודע שציפי לבני היא האלטרנטיבה היחידה לשלטון. וכן, אם צריך בשביל לקבל את ציפי לבני כראש הממשלה להצביע קדימה – אז כולם יצביעו קדימה בהמוניהם, כפי שכבר עשו ויעשו.

ציפי לבני מתאימה לראשות הממשלה, ראויה לראשות הממשלה ותהיה ראש הממשלה הבאה – בעיקר לטובתה של מדינת ישראל ובפרט לטובתו של עם ישראל.

והסוף הוא בעצם ההתחלה - האישה שבחבורה עולה על הגברים בגזרת אומץ הלב המדיני.