בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עורך עיתון 'הארץ' לשעבר נאלץ להכות על חטא מלאכת רמייה של העיתונות בפרשת מוחמד א-דורה ● עכשיו הוא נזכר?
|
כאילו הסברה
|
דני רשף
|
במקום להסביר ישראל מגמגמת, מתנצלת, מתפתלת ומאשרת במשתמע עלילות דם נוסח מוחמד א-דורה ו"קציר האיברים" * הגיע הזמן לתקוף, ליזום, להתעמת חזיתית, להסביר, ולא לברוח * כי זהו שדה המערכה האמיתי של מדינת ישראל
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
"...הלקח החשוב שלימדו אותי שנות האינתיפאדה הוא שאין כל דרך לעשות עיתונות אמיתית בעיניים מצועפות. וגם כשטוהר הבושה מטשטש את הראייה, אסור לשמוט, ולו בנסיבות הקשות ביותר, את כלי העבודה הבסיסיים של עיתונאי - סקרנות, ספקנות וגישה ביקורתית. לימים התברר עד כמה היטיב הצד הפלשתיני לנכס את המבוכה והבושה של עיתונאים שכמותי ככלי במאבקו" ( חנוך מרמרי, העין השביעית - 10.12.2009).
זהו זה. בעקבות הקרנת סרטה של העיתונאית הגרמנייה אסתר שפירא, "א-דורה - הילד, המוות והאמת" על פרשת מוחמד א-דורה, נאלץ עורך 'הארץ' לשעבר להכות על חטא מלאכת הרמייה של העיתונות הישראלית שלא לקחה בחשבון את הנזק העצום בחוסר אחריות משווע כזה: "...תרומתו של קטע וידיאו בן דקה וחצי שצולם בחילופי הירי בצומת נצרים ב-30 בספטמבר 2000 הייתה מכרעת בהפיכת הפגנות המחאה על ביקור אריאל שרון בהר-הבית לאינתיפאדה טוטלית..." (שם).
"... היום ברור שהיינו צריכים להיות ספקנים יותר באשר למראה העיניים, מה גם שהעיניים היו עינה של מצלמה אחת בלבד: מצלמתו של טלאל אבו-רחמה, סַפָּק חומר לוהט מן החזית, שיש המכנים אותו פאליווד - תעשיית דרמת הווידיאו הפלשתינית..." (שם).
כמה מרגיז! מה מנע את הספקנות והגישה הביקורתית? כל עיתונאי, בוודאי עורך עיתון, חייב לקוראיו הסבר הרבה יותר משכנע מאשר: "...התהייה לפשר האירוע התפוגגה סופית אחרי שסגן הרמטכ"ל דאז האלוף בוגי יעלון והאלוף גיורא איילנד הבהירו פומבית כי הילד נורה מאש צה"ל, בשוגג כמובן. גם כשצה"ל חקר וחזר לגרסתו כי א-דורה נהרג מאש פלשתינית צולבת ופרועה, לא חזרנו לכך. כל מי שניסה אז להמשיך לחפור בפרשה התמימה הזאת נתפס כמשוגע או בעל סדר יום פוליטי - או שני הדברים גם יחד..." (שם).
אכן היו "משוגעים" אחרים ובלי כל קשר לסדר יומם הפוליטי לא האמינו בשום פנים ואופן שיהודי יירה בילד חסר-אונים סתם כך ויחטיא את אביו. איש בתקשורת לא בדק ולא חקר לעומק את השאלה הפשוטה מדוע נורה דווקא הילד ולא אביו? דבר לא הועיל! העיתונות הישראלית שעטה קדימה עם הסיפור שהופץ לכל העולם וכדברי מרמרי: "... לימים התברר עד כמה תפס השוֹק הזה בעולם, ובמיוחד במערב אירופה, מה שהביא את התקשורת האירופית לספק בנוחות יחסית ובסיכון נמוך סיפורים מדממים משדות האינתיפאדה לקהל לא ביקורתי ברובו ולא בררני במיוחד. קל היה לפלשתינים למכור סיפורים לעיתונות החוץ, וקל היה לסיפורים הללו לייצר כותרות מודגשות..." (שם).
לאט-לאט מתחילה התקשורת הישראלית לפקוח עיניה ולראות שהיא משתרכת הרחק מאחורי התקשורת הפלשתינית בכל הנוגע למעורבותה בלחימה. שהיא מובלת בחוטמה על-ידי מניפולציות אכזריות ובלתי-אנושיות. אולי סוף-סוף יבין גם חנוך מרמרי אחרת לגמרי את דוח גולדסטון המתעתע על-פי אותו פטנט תקשורתי נורא. מבלי להבין את ההיגיון המעוות בסיכונם של עוללים רכים כמגינים חיים וכדבר שבשגרה, לא נוכל להילחם את המלחמה התקשורתית מול הערבים. זוהי החזית הכי חשובה. עד היום נחלנו מפלה מוחצת אחר מפלה מכרעת. אולי עכשיו?
|
תאריך:
|
13/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
13/12/2009
|
|
דודו אלהרר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלטע קאקער
|
13/12/09 12:28
|
|
|
|
ההוא
|
13/12/09 14:48
|
|
|
|
סתם מריח
|
13/12/09 17:04
|
|
|
|
אלטע קאקער
|
13/12/09 17:49
|
|
|
|
אתה קאקר או חמיד
|
13/12/09 16:20
|
|
2
|
|
אליהו חיים
|
13/12/09 12:57
|
|
3
|
|
שמאל זה מוות
|
13/12/09 13:03
|
|
|
|
מימו
|
13/12/09 16:09
|
|
4
|
|
א מ רול
|
13/12/09 13:23
|
|
5
|
|
sdre54
|
13/12/09 14:33
|
|
6
|
|
מגן
|
13/12/09 15:30
|
|
7
|
|
אלכס מראשון
|
13/12/09 15:31
|
|
8
|
|
אלישמע
|
13/12/09 16:50
|
|
9
|
|
דר יוסף מנחם
|
13/12/09 18:53
|
|
10
|
|
נגד תקשורת ערבית
|
13/12/09 19:22
|
|
11
|
|
ד"ר ספוק
|
13/12/09 20:00
|
|
12
|
|
וידא הריגה
|
13/12/09 20:44
|
|
13
|
|
יותם
|
13/12/09 22:34
|
|
14
|
|
קורןנאוה טבריה
|
14/12/09 03:17
|
|
15
|
|
אורי גנני
|
14/12/09 14:53
|
|
|
|
אזולאי מיכאל
|
14/12/09 16:41
|
|
16
|
|
213
|
14/12/09 14:56
|
|
17
|
|
רובי בוזגלו
|
14/12/09 19:54
|
|
18
|
|
על דעתו
|
31/12/09 18:18
|
|
טרם נכנסנו לשגרה, בתום חגי ראש השנה, כיפור וסוכות, ולפנינו חג האור. שמונה ימים להעביר בכיף עם הילדים ולקוות לנס פח השמן - שהמעות לא יאזלו במרוץ שבין פסטיגל לקרנבל. הפרסום בשיאו, והילדים לוחצים - ואתם מתחילים את הספירה לאחור... אז מה לעשות כדי להצליח גם ליהנות?
|
|
|
מי שבכלל לא מפחד מפני חושך, שיצביע. כן, גם מבוגרים, גם אנשים ש"כבר ראו משהו בחיים שלהם", מרגישים לא נוח כשהחושך יורד ומחליף את האור.
|
|
|
מדינה אחראית אינה מפקירה את תושביה. ישראל עושה זאת. האם ישראל אחראית? קשה להשיב על שאלה זו. האם ישראל מפקירה? קל להשיב על שאלה זו. התשובה היא חדה וחלקה, בת מילה אחת - כן. ובשתי מלים - ישראל מפקירה. בארבע מילים - ישראל מפקירה את תושביה.
|
|
|
בימי שישי בצהריים נוהגת המושבה הבולגרית של יפו, על שלושת דורותיה, להתכנס במסעדת "שרה" (רחוב יהודה הימית 2) ולהמתין בכליון-עיניים ובפה פעור לתבשיליה האגדיים של פאני. כבר 40 שנה שהיא עומדת, בשקדנות ראויה לציון, מאחורי הסודות הקולינריים שהנחילה לה אמה, שרה, וששום מסעדה בולגרית אחרת לא הצליחה, עדיין, לעלות על עקבותיהם.
|
|
|
אפשר שבעולם אוטופי לא היה צורך במשאלי-עם. לדאבוננו, איננו חיים בעולם אוטופי ובוודאי שלא בישראל. כמו-כן, ברי הוא כי אין לנציג הריבון, בתנאים הקיימים במקומותינו, אפשרות מעשית למשול באם נזקקים היינו למשאל-עם בכל דבר ועניין. לאלו הרואים בעיני רוחם את מודל משאלי-העם השווייצרי, תרגיעו, הוא אינו מתאים לנו.
|
|
|
|
|
|
דוד חרמץ
עדויות של אנשי הוראה, כמו גם הורים לתלמידים במערכת החינוך הממלכתית, מובילות למסקנה: הרוח הפרוגרסיבית העיפה את לימודי מורשת היהדות מתוך אוהלי הלימוד של התלמידים החילונים אותה רוח ...
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|