בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
|
גם ההיסטוריה מוכיחה וגם בתי המשפט קבעו שהנכס שייך ליהודים ● עוכרי ישראל חושבים אחרת
|
עימותים עם המשטרה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
פעילי השמאל מצאו להם מקום חדש לחולל בו מהומות, בשכונת שמעון הצדיק, ולא סתם יום בחרו להם מפגיני השמאל, אלא דווקא ערב שבת.
במהלך השבועיים האחרונים, אנו נתקלים בתופעה מקוממת, מדי ערב שבת, עשרות אנשים, בעלי שם יהודי, המוחזקים כיהודים, מגיעים לשכונת שמעון הצדיק, מנסים ללבות מתח ושנאה בין התושבים היהודים והערבים שגרים שם בשכנות, מתעמתים ותוקפים אנשי משטרה. וכל זאת לכאורה, עקב "פלישת היהודים הקוזקים לבתי הערבים המסכנים".
לא ייאמן עד כמה שנאה כלפי היהודים ומדינת ישראל יש לאותם עוכרי ישראל, אותם אנשים בעלי שם יהודי, לא בכדי הם בחרו דווקא את ערב שבת, לחלל בה את היום הקדוש, את יום המנוחה ליהודים, ועוד באמתלה שקרית.
להן כמה פרטים אמיתיים, היסטוריים, שאין עליהם מחלוקת, להבנת הסכסוך:
מערת שמעון הצדיק וסביבותיה בשטח של 17 דונם ישן ו-464 אמות נרכשה על-ידי "ועד העדה ספרדית בירושלים". בשנת 1894 ולאחריה, בנתה העדה הספרדית שישה בתים למעוטי יכולת, ובתחילה החזיקו בהם משפחות יהודיות, וזאת כאשר הבתים ניתנים לשימוש למעוטי יכולת לתקופות של שלוש שנים. בפרעות תרפ"ט עזבו התושבים היהודיים את השכונה, והנכס הושכר למספר משפחת ערביות למגורים, וזאת בצפון האתר במדרון מעל הקבר המיוחס לשמעון הצדיק, כאשר יתרת השטח הוחכרה לעיבוד השטח ולמסיק זיתים.
לצד שכונה זו נבנתה שכונת "נחלת שמעון", שכונה שנרכשה בידי הבנקאי יוהנס פרוטיגר, ופותחה בתחילה על-ידי יוסף מיוחס ואחרי כן על-ידי ניסים אלישר ובצלאל קופל קנטרוביץ. בשכונה גרו בני עדות שונות: תימנים, חלבים, וג'ורג'ים. לכל עדה היה בית כנסת משלה. בשכונה ובבתי נבון, שמצפון למערת שמעון הצדיק הסמוכה, גרו כמאה משפחות יהודיות. השכונה נכבשה על-ידי ירדן ב 1948 במלחמת השחרור. בשנת 1954 הרשה והקצה משרד השיכון הירדני בשיתוף עם ארגון "אונרא" לפליטים פלשתיניים, שלא יכלו עוד לשוב לרכושם שבישראל, להתיישב בשטח ולבנות לעצמם שני חדרים כל אחד. בשנת 1967 נכבש השטח מחדש על-ידי ישראל, ובשנת 1972 נמסר לבעליו היהודיים. באותה התקופה התקבל פסק דין של בית משפט העליון אשר הגדיר את הפליטים שהתיישבו במקום כדיירים מוגנים.
התושבים הערבים סירבו לשלם דמי שכירות לבעלים היהודיים של השטח, ובמהלך שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים התנהלו עשרות דיונים משפטיים בין ועדי העדות לבין הדיירים, שבסיכומם הוצאו צווי פינוי לדיירים. לאחר משפטים ארוכים בבתי המשפט נדחו טענות הערבים בבית המשפט העליון, והשטח הוחזר לבעליו היהודיים.
הנה, אפילו הגושפנקא, של בית המשפט העליון, שכלל אינו חשוד באהבת "מתנחלים" אינה מספקת את עוכרי ישראל, הם נחושים בדעתם לתקן את "העוול ההיסטורי", שכמובן כלל לא היה ולא נברא.
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
"מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ". משפט זה של הנביא ישעיהו אפשר לפרש בשתי דרכים. הפירוש הראשון הוא, על כך שהנביא מדבר בו בשם ה', ואומר לציון הנטושה, שהממלכות הזרות שהחריבו אותה עתידות לצאת ממנה, ובניה עתידים לשוב אליה. הפירוש השני הוא במשמעות הפוכה מהמקור - כטענה כלפי בני העם עצמו, שהם מחריבים את האומה. כלומר הגורמים ההרסניים שוכנים בתוכנו.
מה הוא ההבדל בין "מהרסייך" ל"מחרִיבייך"? חורבן חמור מהרס - הרס הוא פגיעה וקלקול אשר ניתן לתקנם, ואילו חורבן הוא השמדה הדורשת בנין חדש ואחר.
פורעי השמאל הקיצוני מתכוונים להרוס את מדינת ישראל עד השמדתה הסופית. לכן משפט זה של הנביא נכון לגביהם כפליים.
ויהי רצון, שנזכה לאחדות מלאה בעם ישראל, לאהבת ישראל ולהוצאת כל הגורמים השליליים החוצה.
|
|
תאריך:
|
19/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
19/12/2009
|
|
מני ישי
|
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ברנרדו
|
20/12/09 02:40
|
|
|
|
תוכי יוסי
|
20/12/09 07:40
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
20/12/09 05:48
|
|
3
|
|
1אמנון
|
20/12/09 08:40
|
|
|
|
יוחנן המהלך
|
20/12/09 09:51
|
|
4
|
|
דר יוסף מנחם
|
20/12/09 10:36
|
|
ביום ראשון, נר שני של חנוכה, במלאת 87 שנים לפטירתו של אליעזר בן-יהודה, צוין בישראל "יום הלשון העברית". בכלי התקשורת הופיעו אנשי לשון, שנשאלו על-ידי המראיינים בעיקר בעניין הצפת הלע"ז הפוקדת את העברית בשנים האחרונות. השאלות לא היו מתוחכמות במיוחד. דוגמה: "אם בן-יהודה היה הולך היום ברחוב, האם הוא היא מרוצה ממה שהוא שומע?". גם בתשובות המרואיינים לא היו הפתעות. הנוטים לנורמטיביזם אמרו שלא, הוא לא היה מרוצה, והאנטי-נורמטיביסטים אמרו שאין מה לדאוג, שממילא אי-אפשר לתרגם הכל ושיש גם הצלחות לחידושי הלשון.
|
|
|
השבוע הייתה לי שעה של אושר.
|
|
|
הדבר היה, כנראה, כך: מאיר שלֵו המליץ לתחקירנית של "עמוד האש" - הסדרה ההיסטורית על תולדות הציונות - לבחור בסבתו מצד אמו, טוניה בן-ברק, לספר על ההתיישבות בעמק. אחרי שהתחקירנית חזרה מנהלל, שאלה אותו מדוע הטריח אותה עד לנהלל כדי לפגוש אשה, שקידמה את פניה עם סמרטוט על כתפה, הפנתה אותה אל הדלת האחורית של הבית, דלת המטבח, בחום של העמק הושיבה אותה בחוץ, על המרפסת, והזהירה אותה להרחיק את הכסא מהקיר ולא לקְרַצְרֵץ לה אותו. לא תאמין - הוסיפה התחקירנית - לאן שלחה אותי כאשר ביקשתי לרחוץ ידיים. ובמקום להשיב לי על החיים בנהלל בשנים הראשונות, הסבירה לי באריכות על איזה שואב אבק, שהגיס ישעיהו שוֹלַח אליה מאמריקה כדי להרגיז את אחיו, אהרון, הלא הוא בעלה, ש"איננה כבר", אבל עד ש"הייתה לו מוות איומה", תמיד ”שוּבַפַּם בּוֹרַח" לה. אני לא מבינה - חתמה התחקירנית את דבריה - איך עלה בדעתך שהיא מתאימה להופיע בסדרה כנציגת נהלל, מושב העובדים הראשון שהקימו חלוצי העלייה השנייה בארץ ישראל?
|
|
|
המאבק המתפתח בכנסת סביב שאלת הבעלות על עיתונים בישראל הוא מאבק נחוץ וצודק. הסיבות המעלות את הנושא לדיון ציבורי דווקא בימים אלה הן במקרה הטוב מפוקפקות. כאשר באים לבחון סוגייה זו ברצינות ובמנותק מפוליטיקה זולה, מתבקשת התייחסות בדוקה ואמינה לשאלות הבאות:
|
|
|
ערב ההתכנסות במרכז שפירא של ראשי ההסדר, כדאי להביט על אופן ניהול המשבר. שר הביטחון אהוד ברק, בכוחניות ובשחצנות כהרגלו, קובע עובדות בשטח תוך התעלמות מההשלכות של מעשיו הדורסניים. מנגד, ראש ישיבת-הסדר, הרב אליעזר מלמד, עיקש לא-פחות, שאצלו יקוב הדין את ההר מול עריצותו של ברק הפך לעיקרון.
|
|
|
|