|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הסתגלות לשינוי האקלים היא סוגיה מרכזית בוועידת קופנהגן, וצפויה להעסיק מדינות רבות בעידן הנוכחי, שבו שינויי האקלים הם כבר עובדה קיימת
|
|
|
|
ד"ר קרסין
|
|
|
|
|
כדור הארץ הולך ומתחמם, והקרן הקיימת לישראל משתפת בניסיונה ובידע שצברה לאורך יותר מ-100 שנות פעילות ייעור, שיקום קרקע וחקלאות באזורים הצחיחים והצחיחים למחצה בישראל.
ועידת קופנהגן
הסתגלות לשינוי האקלים היא סוגיה מרכזית בוועידת קופנהגן, וצפויה להעסיק מדינות רבות בעידן הנוכחי, שבו שינויי האקלים הם כבר עובדה קיימת. ההערכה הנוכחית היא, כי הסכם החזון המשותף שיגובש בוועידת קופנהגן, יקבל כעובדה עלייה של 1.5 עד 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית הממוצעת. בתנאים אלה, צפוי כי חלקים ניכרים מן העולם יחוו ירידה בכמות המשקעים ובצוֹרות מתמשכות.
נטיעת עצים, שבין יתרונותיהם ניתן למנות את קירור סביבתם המקומית, עצירת שחיקת קרקע, ותרומתם לקיום החומרי של האוכלוסיות החיות בסביבתם, היא אחת האסטרטגיות העולמיות המרכזיות להגברת העמידות בפני שינויי האקלים, בייחוד במדינות המתפתחות העניות. מסיבה זו הקרן הקיימת לישראל שלחה לוועידת קופנהגן משלחת בת חמישה נציגים, בראשות ד"ר אור קרסין, חברת דירקטוריון הקרן הקיימת לישראל ומומחית בנושאי מדיניות סביבה ושינויי אקלים.
|
|
מביעים עניין ביישום הידע הישראלי
|
|
בשבוע הראשון של הוועידה, הקק"ל הקימה מתחם ייעודי בחלל התערוכות המרכזי על-מנת להפיץ את הבשורה בדבר יכולתה לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים ולשתף בטכנולוגיה ובידע. מתחם התצוגה של הקרן הקיימת לישראל זכה לעניין יוצא מגדר הרגיל מצד אנשים ממדינות רבות, שהתרשמו מהישגי הקק"ל והביעו עניין בגיבוש שותפויות ובקבלת ידע.
נציגי מדינות אפריקה, הודו ובנגלה-דש, המתמודדות עם אתגרים אקלימיים דומים, הביעו עניין ביישום הידע הישראלי בכל הנוגע להסתגלות לסביבות הצחיחות-למחצה המשתנות.
ארגון ICLEI הבינלאומי, המאגד רשויות מקומיות הפועלות לקידום קיימות בתחומן, פנה לקק"ל בבקשה לבחון שיתוף פעולה עתידי בפרויקט הקק"ל באפריקה. צוות טלוויזיה מגמביה, שהתרשם מאוד מהישגי הקק"ל, ראיין את יצחק משה, סגן מנהל מרחב דרום בקק"ל, ואת דוד ברנד, מנהל המחלקה לייעור ומחקר. בראיון הציגו השניים שיטות לייעור אזורים יבשים ועמדו על הקשיים והאתגרים עימם התמודדו היערנים בישראל על-מנת להגיע להצלחה בת-ימינו.
מייקל לוונדייר, אחראי הייעור בארגון המזון והחקלאות של האו"ם במזרח אפריקה, היושב באדיס אבבה שבאתיופיה, ביקש לבקר בישראל וללמוד על הניסיון המקומי ועל הטכנולוגיות המשמשות לייעור באזורים צחיחים, מכיוון שאתיופיה מבקשת לאמץ את הטכנולוגיות שבהן משתמשת הקרן הקיימת לישראל. העניין באימוץ הטכנולוגיות ניזון גם מהצורך ההולך וגובר בהן, אך גם מהבטחתם של מנהיגי מדינות העולם לממן תהליכי הסתגלות במדינות המתפתחות.
ג'ורג' סורוס, מנהיג כלכלי ברמה עולמית, קרא להקים קרן הסתגלות בסך 10 מיליארד דולר, ונראה כי קריאתו תענה על-ידי המדינות המפותחות שכבר הבטיחו סכומי כסף ניכרים לתמיכה במטרה זו. נושא זה עלה גם בדבריה של כלת פרס נובל לשלום, וונגארי מאתאי, שהביעה חשש ממימון פרויקטים להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני במדינות המתפתחות, וקראה במקום זאת לקדם פעולות מיידיות למימון צורכי ההסתגלות לשינויי האקלים. הקרן הקיימת לישראל, שבבסיס עבודתה לאורך השנים ניצבה המטרה לספק לאוכלוסיות המתגוררות בתנאים צחיחים מקורות מחייה חקלאיים, מזדהה מאוד עם המסר העולה מקריאתה של מאתאי.
במהלך אירוע-צד רשמי שאורגן על-ידי מדינת ישראל בוועידת קופנהגן, משה חזר והדגיש, כי הצעותיה של הקרן הקיימת לישראל בכל הנוגע לייעור ולטכנולוגיות לשימור וקליטת מים, הן לשיטות הניתנות ליישום פשוט בכל רחבי העולם, ובכלל זה גם במדינות המתפתחות העניות ביותר.
"אנו מבקשים למנף את הסיכונים הטמונים בשינויי האקלים ולהפוך אותם להזדמנויות. מטרתנו, באמצעות תהליכי פיתוח והסתגלות, היא ליצור יתרונות ממשיים עבור המדינות המתפתחות", אמר משה.
"כאשר הגשם היורד מרוכז באירועים קצרים, ידע בדבר שיטות לקציר מי נגר עשוי להיות זה שיבדיל בין קהילות בריאות לבין קהילות רעבות". ידע זה יהפוך חשוב יותר ויותר, משום שאירועי מזג אוויר קיצוניים מצויים בעלייה מתמדת, ו"נעשה קשה יותר ויותר לחזות את התנאים המטרואולוגיים העתידיים, משום שהעבר אינו עוד משמש עוד כאינדיקאטור טוב לדפוסים עתידיים", אמר מישל ג'רו, המזכיר הכללי של הארגון המטאורולוגי הבינלאומי.
פירוש הדבר הוא, כי על ההסתגלות להתבסס על הפחתת הפגיעוּת הנוכחית של קהילות לנוכח שינויי אקלים, ועל הגברת עמידותן. הקרן הקיימת לישראל מקווה לקחת חלק פעיל במאמץ גלובלי זה.
|
|
|
מחברת המאמר הינה ד"ר אור קרסין, חברת דירקטוריון הקרן הקיימת לישראל
|
|
| תאריך:
|
20/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2009
|
|
ד"ר אור קרסין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מזה 3 שנים
|
20/12/09 17:41
|
|
|
כנראה שהשפנים המנסים להוציאם מן השרוול רבים. הלהטוטנים המנסים להצדיק את התנגדותם להקפאת הבנייה בהתנחלויות ולאכיפת חוקי הבנייה בהן, מוצאים כל בוקר מחדש שפן חדש. פעם השפן של "הצבא נועד להגן על אזרחים ולא לפנות", פעם "ההלכה קודמת לפקודה" ופעם האמירה הבאה: "שר הביטחון צריך לתת תשובות, מדוע הצבא מתכנן פעילות מול אזרחים ולא המשטרה. זה נראה שהצווים מיועדים לכאורה לאויבים. שימוש במזל"טים, מניעת סיקור תקשורתי ומיסוך סלולרי הם ממצאים חמורים. האם רוצים שלא יהיה ויכוח? שלא יראו מה קורה בפנים? האם מישהו היה מעז לנהוג כך כלפי הבדואים או ערביי ישראל?". כך מצוטטת שרת התרבות והספורט, לימור לבנת. למען האמת, אין חידוש מרעיש במהות דבריה. הציבור הישראלי התרגל לאמירותיה של השרה לבנת והוא אשר ישפוט את נחיצותם.
|
|
|
|
|
בספר בראשית מתוארת עקידתו של יצחק בידי אברהם אביו כאשר הוא מתבקש על-ידי אלוהים להקריב את בנו יחידו שנולד לו מאשתו שרה לאחר שנים רבות של עקרות. בין כל הפירושים שניתן למצוא למהות המעשה יש אחד הרואה את העקידה כמבחן לאמונתו של האדם באלוהיו. אומנם עברו כמה אלפי שנים מספר בראשית ועד ימינו, אבל מבחן האמונה מסתבר, מנותק מציר הזמן.
|
|
|
|
|
בפגישתם של נשיא ארצות הברית ונשיא סין בחודש שעבר בבייג'ינג, התריע הנשיא אובמה שלא יוכל להמשיך ולבלום עוד זמן רב תקיפה ישראלית באירן אם לא תחול התקדמות בבלימת פרויקט הגרעין. אזהרה זו נועדה לשכנע את סין בנחיצותן של סנקציות נוספות על אירן, ואף שאין זה ברור אם אכן תשיג את מטרתה היא מעוררת שאלות על האינטרסים הסיניים באירן ובמזרח התיכון בכללותו, על מקומה של ישראל בתוכם, ועל אמצעי ההשפעה שיש לירושלים ביחס לבייג'ינג.
|
|
|
|
|
במחשבה ראשונה אתה מוצא היגיון ברעיון לחוקק חוק שימנע מתושב חוץ להחזיק בישראל עיתון שיאפשר לו לבחוש כהוגן בענייני המדינה ולתמרן את הציבור בישראל ממרחק אלפי מילין.
|
|
|
|
|
אני מבקש מקוראי רשימה זו לראות בי את "הצופה הסביר" ולו רק כ"הנחת עבודה" ולמשך הקריאה בלבד. אני הוא "הצופה הסביר" שישב בביתו לפני למעלה מחמש שנים וצפה בתוכנית 'עובדה', עם דעה קדומה מחמירה על אילנה דיין בשל האוריינטציה הפוליטית שלה. יתר על כן, ככלל, אינני מאמין לצילומים, לתמונות, להקלטות ולפרשנויות כהגשתן. אני מכיר את חדר העריכה ואת שלל המניפולציות האפשריות בלחיצות כפתור. הנה כי כן, הכל חשוד בעיניי ובפרט בעבודה היוצאת מתחת ידיה, אוזניה ועיניה של ד"ר אילנה דיין.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
