בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
להוריד את גיל האחריות הפלילית ל-12!
|
אם בן 13 מסוגל לקחת על עצמו עול מצוות לפי היהדות, אז שנה קודם על אחת כמה וכמה, יכול הוא לקחת על עצמו אחריות פלילית
|
אלימות היום, עבירות חמורות יותר בעתיד... [צילום אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
הארץ כמרקחה. עוד ועוד רציחות מזוויעות על עניינים של מה בכך. צעיר נדקר בראשון לציון ואמו נאנסה במשך יומיים, ילד בן 7 נרצח כנראה על-ידי שכניו ביישוב, ועוד ועוד. אחת הידיעות שתפסה אותי מזועזע לא פחות, הייתה רצח של נשמתה של ילדה בת 10, שחבורת ילדים - שהגדול שבה בן 15 בלבד (והוא היחיד שנושא באחריות פלילית) - אנסה אותה במשך זמן. כאן המקום לציין כי למרות שהילדה והנערים טענו כי הכל נעשה בהסכמה, קיום יחסי מין עם ילדה בגיל כזה נחשב לאונס לכל דבר. השאלה הראשונה שעולה מכאן היא שאלה קשה: היכן היו הורי כל ילדי החבורה, כולל הורי הילדה עצמה? (שכמובן אינני יכול לשפוט איש כיוון שאינני במקומם וטוב שכך, אבל עדיין השאלה צפה ועולה) שאלות נוספות שעולות הן: האם הם לא שמעו שום דבר חריג? האם הם אינם מדברים עם ילדיהם? האחריות כאן היא כלל-מערכתית והיא מתגלגלת לפתחה של מערכת המשפט, ממש כמו לפתחן של מערכות החינוך, התקשורת והחברה עצמה. ברם, לפחות בתחום של מערכת המשפט הייתי מציע לבחון מחדש את גיל האחריות הפלילית. בעולם של היום, הילדים יודעים יותר, נחשפים למידע רב ומעבדים יותר מידע. אינני מאמין כי קיום יחסי מין במשך זמן עם ילדה בת 10 הוא אירוע של השתובבות לרגע, אלא זהו אירוע שיש לו שורשים שאם לא ייעקרו כעת, אנו נמצא את עצמנו עם אותם הילדים בגילים מאוחרים יותר, כשהם מבצעים את אותן עבירות. על כן, הייתי מציע כי הגיל לאחריות פלילית יורד לסביבות גיל 12 (גם על-פי היהדות, אם נער בן 13 מסוגל לקחת על עצמו עול מצוות, אז שנה קודם על אחת כמה וכמה אחריות פלילית). ולא, אינני מציע לנעול את אותם ילדים מאחורי סורג ובריח ל-20 שנה (מה שהיה ראוי לעשות עם אנס בגיר מורשע), אבל כן הייתי מציע להעמידם למשפט בבית המשפט לנוער, כדי שיחוו את התהליך של שלטון החוק ושיידעו כי למעשיהם יש מחיר. רצוי גם לגזור עליהם קציני מבחן למשך תקופה בצירוף סיוע סוציאלי להם ולהוריהם. כך אולי ניתן יהיה לגדוע את העבריינות בעודה "צעירה ורכה" לפני שנכנסים לתקופת הנערות, בה פורקים כל עול. כאשר ילד בן 12 הולך הביתה וחי חיים רגילים אחרי מעשה שכזה, הוא אינו מבין את חומרת המעשה וצפוי לחזור לקצין המבחן בעוד שנתיים, עם קורבן נוסף או קורבנות נוספים ברשימתו.
|
תאריך:
|
05/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
05/01/2010
|
|
יניב אקרמן
|
להוריד את גיל האחריות הפלילית ל-12!
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שאול א.
|
5/01/10 12:52
|
|
2
|
|
אביב,חובב משפטים
|
5/01/10 15:34
|
|
"חייבים לנסות להגיע לשלום עם סוריה כי אנחנו נמצאים במסלול התנגשות איתם", כך אמר (3.2.09) עמוס גלעד, ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, בכינוס הרצליה. לדבריו, יש סיכוי להגיע לשלום עם סוריה.
|
|
|
"אל תטרח לבחון תרמית", אמרה איין ראנד, "אלא בחן מה היא משיגה". כאשר מיישמים כלי בילוש תרבותי זה ומפשיטים את ועידת קופנהגן מן הטקסים, ההפגנות והנאומים הריקים, מתגלה עובדה פשוטה: מתחת לירוק מסתתר הצבע האדום. כמו בפוליטיקה המקומית והבינלאומית, גם כאן פועל החוק שאין ואקום מוסרי - אם יש מי שמכה על חטא, מיד יופיע על מפתן דלתו מי שמוכן לגבות את מחיר החטא הזה.
|
|
|
בגיל 60 פלוס, מדינת ישראל חוזרת לימי ינקותה. פעם היה זה השמאל הציוני, שהתקשה לקבל את מרות הממשלה על הצבא בכלל, ועל הצבא "שלו" - הפלמ"ח - בפרט, ונפנף בחלוציות ובערכים כאילו היו הם מונופול שלו. גם הימין הציוני החילוני התקשה אז להבין את המעבר מחברה וולונטרית לריבונית, ביקש לנהל משא-ומתן עם הממשלה על חלוקת הנשק שהובא בספינה "אלטלנה" והופתע מתגובתו הנחושה של בן-גוריון. היום זוהי הציונות הדתית, שאינה מבינה מדוע נזעק שר הביטחון להציב "אולטימטום" לישיבות ההסדר. כמו לפני 61 וחצי שנים, גם היא מיתממת לטעון שזהו מהלך פוליטי, וכמו בפוליטיקה מנסה להגיע לפשרה.
|
|
|
שר החינוך גדעון סער הכריז על שנת הלימודים הבאה במערכת החינוך כשנת השפה העברית. באמת, הגיע הזמן להחזיר את העטרה לשפתנו הלאומית, שהולכת ומאבדת את בכירותה במדינתנו.
|
|
|
עם סיומו של עשור זה, ובניתוחו לאחור, אין ספק כי בכל הקשור לעיגון הזכויות בקרקע של ההתיישבות מדובר בעשור אבוד. תובנה זו מתחדדת לאור החלטת מועצה מספר 823 משנת 1998 המהווה נקודת מפנה ביחס לרצף החלטות שלאורך 33 שנים (משנת 1965 והחלטה מספר 1) ייצרו את התנאים למעבר מחוזה חכירה קצר טווח לחוזה חכירה לדורות. אלא שבסיום העשור שתי החלטות מותירות תקווה שאולי אפשר יהיה לסלק את החושך עם טיפה של אור, הראשונה היא הרפורמה במינהל וההחלטה לא להשאיר את ההתיישבות מחוץ למשחק, והשנייה היא החלטה 979 שעדיין עומדת בבג"צ.
|
|
|
|