• הרב מנחם ברוד

חסידות חב"ד, בהנהגת הרבי מליובאוויטש זי"ע, הולכת בעניין זה בעקבות הרמב"ם. בהלכות מלכים (פרק ח) הרמב"ם קובע כי התורה והמצוות ניתנו לעם ישראל בלבד ולאלו מבין האומות שרוצים להתגייר, אך עם זה מוטלת עלינו חובה להנחיל את שבע מצוות בני נוח לכל בני האדם.

וכך הוא כותב: "משה רבנו לא הנחיל התורה והמצוות אלא לישראל... ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות" (הלכה י). אך מיד בהלכה הבאה הוא מבהיר: "צווה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני-נוח".

מדברי הרמב"ם ברור כי מוטלת על עם ישראל שליחות להביא את כל בני האדם לקיום שבע המצוות האלה, שהן המצוות הבסיסיות שכל בן-אנוש חייב בהן.

ברור גם כן שהציווי הזה אינו נתון דווקא לבית דין ואינו תלוי בקיומו של שלטון יהודי. גם אין הכוונה לכפייה בכוח דווקא, אלא זו חובה על כל יהודי לעשות מה שביכולתו לשכנע גויים, בדרכי נועם, לקיים את המצוות הללו.

במיוחד מוטלת החובה הזאת על מי שנסיבות חייו מביאות אותו למגע עם גויים, בין אם במסגרת עבודה ועסקים או שהוא מתגורר בשכנות לגויים. עליו לנצל את היכרותו עם אותם גויים כדי להביא לתודעתם את שבע המצוות ולעודדם לקיימן.

שבע המצוות הן איסור עבודה זרה; איסור לקלל את שם ה'; איסור רצח; איסור עריות; איסור גזל; איסור אכילת איבר מן החי והקמת מערכת משפטית.

בעבר לא עסקו בכך, משום שבדורות קודמים היה חשש שהגויים יתפסו זאת כניסיון לפגוע באמונתם, והדבר היה עלול לסכן את שלומם של היהודים. בזמננו החשש הזה אינו קיים, ולהפך, המציאות הוכיחה שהפעילות בנושא הזה מתקבלת באהדה ובכבוד.

שליחי חב"ד שפעלו בנושא הזה, הצליחו להביא ראשי מדינות גדולות לחתימה על הצהרות הקוראות לאזרחי המדינות האלה להשתית את חייהם על מערכת הערכים הגלומה בשבע מצוות בני נוח. הדברים פורסמו בהבלטה בכלי התקשורת הכלליים וגררו תגובות חיוביות. בכך הוכח כי כיום אין מניעה לפעול להפצת שבע המצוות הללו.

הנחלת המצוות הללו בשלמות לכל בני האדם על פני תבל תיעשה על-ידי המשיח, כמו שכותב הרמב"ם על המשיח: "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", אך הדבר אינו פוטר אותנו מהחובה לפעול באמצעים שבידינו לקידום ייעוד זה. יש עוד דברים שיושלמו על-ידי המשיח, כמו החזרת כל עם ישראל לדרך התורה, מלחמה באויבי ישראל וכו', ובכל זאת אנו נדרשים לפעול ולעשות בעניינים האלה ככל שידינו מגעת.

• הרב משה עמיאל

"צריכים לפעול להפיץ כיום את אור התורה", זו בהחלט משימה לאומית דחופה, גם כלפי עם ישראל וגם כלפי הצינות הדתית. אולם תחילה, משימה זו חייבת להתבצע בהרחבה נאותה בקרב עם ישראל.

עובדה כואבת מאוד היא שאחוזים גדולים מהעם מנותקים ומרוחקים מיהדות בסיסית, הן בקרב אלו שנולדו בארץ והן בקרב העולים החדשים. כל המסגרת החינוכית והחברתית הקיימת בארץ מאוד תלושה ורופפת בכל הנוגע לתורה ומצוות, ובאחוזים משמעותיים מאוד אפילו מתנכרים ומתנגדים לכל מה שנראה כסממן יהודי דתי. לכן, המשימה חייבת להתמקד במלואה תחילה במתרחש בתוכנו.

כלפי הגויים - אכן הפצת שבע המצוות השייכות להם היא ציווי מחייב. הציווי מפורש ומפורסם בדברי הרמב"ם הכותב: "ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח" (במשנה תורה, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ח' הלכה יג). הציווי איננו ממתין לתפקיד המשיח, אלא הוא עומד ומחייב ומותנה רק באפשרות המציאותית.

פועלם של חב"ד - בתחום זה איננו ראשוני. ההשתדלות להפיץ את 7 מצוות בני נוח בקרב הגויים הייתה קיימת בעבר הרחוק, כאשר עם ישראל היה במעמד מתאים כלפי הגויים על-מנת להפיץ את העניין. אולם הגלות במהותה פגעה גם באפשרות זו ומנעה אותה. המציאות המתחדשת בקוממיות המדינה מרעננת גם את האפשרות להמשיך להפצת מצוות אלו, וכמו שהרב מלובביץ' סיכם באומרו שחששות הגלות כבר אינן קיימות כיום. פעילות חב"ד מפורסמת ברבים ומוערכת מאוד בפעילותם להפצת יהדות בעם. בתפקידי השליחות שהם נטלו על עצמם הם מפוזרים ברחבי העולם. סיבה זו בוודאי מתאימה להם לפעול בהפצה גם כלפי הגויים.

כלפי "עם ישראל והציונות הדתית" - סבורני שעדיין המשימה הפנימית להפצת יהדות בקרב החברה הישראלית מחייבת יותר. ייתכן והעיסוק בהפצת המצוות בקרב הגויים יתרום גם לחיזוק עקיף לחיזוק ביהדות של אחוזים ניכרים בעם ישראל, אך איננו זקוקים למהלכים כאלה. המשימה להפצת תורה בעם ישראל הייתה ועודנה ותהיה תמיד תחילה בקרב עם ישראל - והם שיהיו "אור לגויים", לא יזדקקו הרבה לטרוח ב"הפצה" בקרב הגויים, כי הדוגמה האישית והלאומית ידברו בעד עצמם, ויקרבו רחוקים ויקרבו לאומים.

• הרב שמואל סלוטקי

למדנו חז"ל תפסת מרובה לא תפסת - תפסת מועט תפסת. אך לא רק בגלל זה אין דעתי נוחה מלרוץ ללמד את הגויים שבע מצות בני נוח. קיימת כאן בעיה חמורה יותר, בעיה בתפיסה שעלולה להיות לנו לרועץ. 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים', 'טול קורה מבין עינך וקיסם מבין שינך' אלו רק מקצת מן הטענות שעלולים להשמיע כנגדנו התלמידים החדשים מבני נוח. שהרי אם מדי תקופה עולה לחדשות ותופסת כותרת תמונתו של רב פלוני כזה או אחר בארה"ב שקשור בהלבנת כספים, העלמת מיסים, או סחר באיברים ושאר מרעין בישין, הכיצד נעמוד מול בני נוח ונלמדם 'דינים' כאחת משבע המצוות. עדיפה עלי הנחיית חכמים ביחס לנר חנוכה (שבת כא, ב): "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו" על-פי הסברו הנפלא של מרן הרב קוק במאמרי הראיה:

• 'אז יפנה ישראל אל ביתו ואל שולחנו, אל קנייני תרבותו הפנימיים... לבנין ביתו על אדמת קדשו בכל עוז קנאת קודש, על-פי תכונתו ועל-פי רוחו, והנר הזה סמל נצחונו מניחו על שולחנו, להאיר על ידו את אורח חייו והארת נשמתו.
  
  'ובנר הזה האצור אצלנו פנימה ידע נאמנה, שלא יחסר כל שהוא, מכל עשרו הרוחני ומכבודו כבוד האמת והצדק. וסוף כל סוף יבואו רחוקים ויכירו כי נחלת עולמים לתבל כולה, לניצחון הצדק והאמת להנצחת השלום והעמדת חיי האנושיות על מכונם האיתן והבטוח, נחלת גויים כולם, באחרית הימים, לא ממקום אחר תבא כי אם מבית ישראל ומשולחנו הגבוה... ונפשות כל יצורים ימלאו צמאונם לכל נשגב וטהור, לכל אמת ואמונת אומן מההשפעה הטהורה אשר תצא מנר ישראל... מניחה על שולחנו ודיו'.

אור לגויים יופץ לא על-ידי הגברת הלפידים אצלם אלא על-ידי חיזוק האש הפנימית אצלנו.

כידוע תיקון עולם מתחיל בתיקון עצמך, אחר כך בתיקון החברה שסביבך, עמך ורק בסוף ומתוך כך תיקון העולם כולו.