|
מה עם קצת התחשבות? אמבולנס מד"א [צילום: שי וקנין]
|
|
|
|
|
את פרוספר ל. מכירים רבים מתושבי באר שבע, בעיקר באי העיר העתיקה. כל יום, מזה שני עשורים ויותר, הוא נוהג לרדת למרכז, להתיישב באחד מבתי הקפה, להזמין אספרסו ארוך עם חלב, להצית סיגריה מרלבורו ולהתהדר ביחסיו הטובים עם פוליטיקאים.
הריטואל הזה חוזר על עצמו שנים רבות. אך רק מי שמכיר את פרוספר לפני ולפנים כמוני, יודע כי חייו של האיש אינם קלים, בלשון המעטה. הוא כבר בן 52 ועדיין רווק, והוא סובל ממחלת האפילפסיה, שבעטייה הוא מסוגל לעבוד חצי משרה בלבד, כפקיד השמה בלשכת התעסוקה ולהשתכר פחות מ-2000 שקל בחודש. זאת ועוד: בשל היותו בן הזקונים בבית, הוא נאלץ, ממש נאנס להתגורר עם אביו האלמן בן ה-94, עם כל המשתמע מכך: טיפול, סיעוד, קניות ועוד.
שנים שפרוספר מוצא עצמו, כמעט מדי יום, כשהוא ספון בבית אביו הרבה לפני שקיעת החמה, מפריח עשן סיגריות לתקרה כשבמוחו מנקרת המחשבה: מה יהיה? אבל כלפי חוץ הוא יעשה הכול כדי לא להתלונן, לא לרטון, לא להישמע מריר, למרות שיש לו מיליון סיבות טובות לכך ועוד אחת.
פרוספר, כפי שציינתי, הוא חולה אפילפסיה. בשל מחלתו קורה לא אחת שהוא מתמוטט על הארץ, נופל חסר הכרה וחסר אונים. כאשר זה קורה לו בעבודה או באחד מבתי הקפה, ששם מכירים אותו, אף אחד לא נכנס לפאניקה ולא ממהר להזמין לו אמבולנס. פשוט מאוד אחד מהנוכחים קם ממקומו, אוחז בפרוספר ומניח בתוך כף ידו חתיכת מתכת: כפית קטנה, צרור מפתחות, מטבע או משהו דומה לאלה. אלא מה, לא אחת קרה שפרוספר נפל והתמוטט במקום שאיש אינו מכיר אותו. במקרים כאלה אנשים טובים ממהרים להזמין אמבולנס, ועד שהאמבולנס מגיע פרוספר כבר מספיק להתעורר, להתאושש ואף לחייך לסובבים אותו. אולם כל אלה לא מסייעים לו להתחמק מתשלום עבור האמבולנס שהגיע.
כל חודש - שליש ממשכורתו של פרוספר הולכת למד"א
וכך קורה אפוא, שלפחות אחת לחודש מוצא עצמו פרוספר עם שובר תשלום למד"א בסכום המתקרב לכדי שליש ממשכורתו החודשית. אז נכון הוא, שקופת החולים מחזירה לו את מה שהוא שילם, אבל ההחזר נעשה תוך 90 יום, ומה גם שלפרוספר לא תמיד יש את הסכום הנדרש לתשלום השובר.
לפני למעלה מעשר שנים פנה אלי פרוספר והציג בפניי את הבעיה. אז, למיטב זיכרוני, פניתי לאחד מבכירי מד"א בנגב ושטחתי בפניו את בעייתו של פרוספר. האיש, עד כמה שזכור לי, הבין את הבעיה ולכן צייד את פרוספר באישור מיוחד שהונח על צווארו עם שרשרת, וכל אימת שפרוספר התמוטט ואמבולנס הגיע ידעו הפרמדיקים כי מדובר במקרה "פרווה" ולכן נמנעו מלמלא טופס חיוב. לצערי, לא עוד.
לפני פחות מחודש קיבל פרוספר פנייה מעו"ד פרנקל ממרכז הארץ ובו דרישה לתשלום חוב המסתכם בכמעט 1,400 שקל - קרן וריבית והוצאות משפט וכו'. לפרוספר אין את הסכום כמובן, ולכן הוא פנה אליי. כל ניסיונותיי להסביר לפקידה במשרדה של עו"ד פרנקל כי מדובר במקרה אנושי ממדרגה ראשונה, עלו בתוהו. בצר לי פניתי לידידי - כתב ידיעות אחרונות בדרום ירון ששון. ששון פנה למד"א וביקש התייחסות או טיפול לפנים משורת הדין. תשובת מד"א הייתה חד-משמעית: "אין מה לעשות. החולה יצטרך לשלם ולקבל החזר מקופת חולים". לשאלה מה יעשה ואין לו כסף, לא הייתה לדובר תשובה טובה. גם לשאלה מה יקרה כאשר פרוספר יתמוטט ברחוב לא פעם בחודש אלא פעם בשבוע, לא הייתה לדובר מד"א תשובה מספקת.
אז מכאן אני פונה לכל מי שחושב שביכולתו לסייע לפרוספר: אנא, עשה זאת, כי לאיש החולה והאומלל הזה באמת אין את היכולת להתמודד עם כל הבעיות והצרות המתרגשות עליו חדשות לבקרים.