|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ילקוט הכזבים של השמאל הישראלי
|
למרות שסיכויי ההסדר עם הפלשתינים קלושים, קל יותר לשווק לציבור היהודי בישראל את פנטזיית השלום ללא הטריז של דרישות ערביי ישראל לביטול מעמדה היהודי המיוחד של מדינת ישראל
|
|
לא מחדש כלום. זחאלקה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| מסמך החזון של ערביי ישראל, בחתימת הארגונים "עדאלה", "ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל" ו"ועד ראשי הרשויות הערביות", תובע בין השאר מתן אפשרות לחזרת הפליטים הפלשתינים לישראל, נסיגה של ישראל לגבולות 67' ועקירת כל ההתנחלויות | |
|
|
|
|
"פה זה שייח' מוניס", קבע ח"כ ג'מאל זחאלקה בראיון המתוקשר שנתן לדן מרגלית ולרונן ברגמן, אך מעט לפני שהפטיר כלפי המראיין כי הוא מהגר כאן. מעבר לטונים הצורמים והמעט לא שכיחים בראיונות מסוג זה, בקביעותיו אלה של זחאלקה לא היה כמובן כל חדש. עמיתו אחמד טיבי, כמו אינטלקטואלים ערבים רבים, שבים ומעלים על ראש שמחתם את טענת ההגירה כלפינו; והשיח הפנימי בקרב שדרות רחבות בציבור הערבי בישראל אינו פוסח כידוע על מזכרותיו של עוון 48': שייח' מוניס, סומייל, א-ריש, ג'אמוסין, הכפר סלאמה, סכנאת דנאייטה או סכנאת חמאד (וזה, להווי ידוע, רק בחלק קטן מהגרסה התל אביבית של "גירוש 1948").
גם האשמתו של זחאלקה את אהוד ברק ברצח ילדים אינה משום חידוש רבתי, הלא רעיו ועמיתיו במגזר שבים ומתארים כמעט כל התגוננות של ישראל מפני הטרור הפלשתיני כמעשי רצח וטבח. גם שיתוף הפעולה הטלפוני של טאלב א-סאנע עם איסמעיל הנייה, כמו תפיסתו של א-סאנע את המתנחלים כסרטן ממאיר יש בהם הרבה יותר ישן מחדש. בסך-הכל אלה הן לא יותר מתזכורות תקופתיות, החוזרות ומבהירות, כי במשוואת הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אשר הַתָּרתה דורשת מישראל התפרקות ממיטב נכסיה הטריטוריאליים, הביטחוניים וההיסטוריים, מוצנע האיבר "הנשכח" המכונה "ערביי ישראל", או בלשון רבים מהם: "פלשתינים-ערבים אזרחי ישראל".
הרי למרות שסיכויי ההסדר עם הפלשתינים קלושים עד מבוטלים, נקל לאין ערוך לשווק לציבור היהודי בישראל את פנטזיית השלום וקץ הסכסוך, ללא אותו טריז מעיק בדמות דרישות ערביי ישראל - טריז, שאלמלא הוּכמן כדבעי ואילו הוצג במלוא סיכונו, היה בו מן הסתם, לדידם של שוחרי השלום, כדי להשבית באחת את שמחת החוגגים העתידית. שכן עיקר "התמורה", שאמורה לנבוע לישראל מאותו הסכם מיוחל עם הפלשתינים, בדמות הכרה במעמדה היהודי המיוחד, עתיד להתמוסס כלא היה לנוכח עמדותיהם ותביעותיהם של ערביי ישראל.
תביעות ועמדות אלה כרוכות בעבותות של זהות לאומית עם האחים הפלשתינים ביהודה ושומרון, למשל בנוגע לאופייה האתני של ישראל או לבעיית הפליטים. אלא שטקטית מתקיימת מעין ברית של שתיקה בין כלל הנוגעים בדבר, ואת ה"מורסה" הזאת מותירים לפי שעה מחוץ למשחק, למען ירבו סיכויי הצלחתו של הסכם השלום הנכסף ותשופר צדודיתו בעיני הציבור היהודי.
וכך, כשפיקוח השלום דוחה כל סיכון, ומימוש החזון של שתי מדינות אמור לקבוע לשבט או לחסד את גורל ישראל והציונות (כדברי אהוד אולמרט מלפני כשנתיים) - אין תמה שתביעותיהם של ערביי ישראל מוּצָאות במזיד מהמשוואה, כאילו מעודן לא היו חלק אינטגרלי ממנה.
|
|
דכדוך במכון הישראלי לדמוקרטיה
|
|
את נס ההקצנה, לפחות באשר לאופייה היהודי של ישראל, נושאים דווקא קברניטיו, משכיליו ונציגיו של הציבור הערבי. אם בקרב הציבור הערבי עדיין ניכרים שוליים של השלמה עם מה שההיסטוריה, בעיקר של 48', כפתה עליו, הנהגתו ואנשי הרוח שלו נמנעים מלהסכים ולו לטריוויאלי שבמאפייניה היהודיים של המדינה.
כשנדרשו מוזמני "המכון הישראלי לדמוקרטיה" לפני יותר משלוש שנים לסכם כמעט עשור של דיונים על ניסוח אמנה של חיים משותפים בין יהודים לערבים בישראל, התקשו גם האופטימיים מבין היהודים לגייס מילים אחרות מ"דכדוך", "פערים שאינם ניתנים לגישור", או "מרחק עצום בין הצדדים". למותר לציין, שהכבודה שישבה על המדוכה מהצד היהודי לא הייתה בדיוק על טהרת אנשי "האיחוד הלאומי", כפי שזו מהצד הערבי לא נבחרה בקרב פרנסיה של תנועת "בני הכפר". מי שניצחו על המלאכה היו מבחר מתונים משני הצדדים, שהיטיבו להעלות חרס בידם, ולא להגיע להסכמה ולו בסוגייה מהותית אחת מאלה שנדונו שם. למַנחת האירוע לא נותר אלא לסכם את כישלון המפגש ברוח נכאים: "קשה לי להעלות על הדעת היכן במקום אחר זה כן יכול להצליח".
בד-בבד, החלו הארגונים "עדאלה", "ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל" ו"ועד ראשי הרשויות הערביות" לפרסם את מסמך החזון של ערביי ישראל, שבין השאר קובע כי "ישראל היא תוצאה של פעולה קולוניאליסטית, שיזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב".
על "הסיבות ההיסטוריות" להתהוותה של מדינת ישראל הוסיפו 40 מנסחי המסמך שלל תביעות, ובהן שינוי הגדרתה של ישראל ממדינה יהודית למדינה רב-תרבותית, מתן אפשרות לחזרתם של הפליטים הפלשתינים לישראל תוך קבלת אזרחות מלאה, נסיגה של ישראל לגבולות 67' ועקירת כל ההתנחלויות, והענקת אזרחות ישראלית מלאה לכל צאצא של מי שיינשא לאזרח ישראלי. את התביעות הללו הגדיר ד"ר אסאד גנאם מאוניברסיטת חיפה כ"דרישות מינימום" - גם הוא, למותר לציין, אינו משתייך לחזית הסירוב הערבית-ישראלית.
כשהפלשתינים וערביי ישראל משיחים לפרקים על "מעשי הנבלה שעשו הציונים לנו ולאבותינו", הם מכוונים, ישירות או בעקיפין, להכרח שבהשבת "מלוא הגזילה" לבעליה, ויהודה ושומרון כמובן אינם "מלוא הגזלה". הנכבה היא נדבך אינטגרלי בזיכרונם הקולקטיבי, ואצל רבים מאנשי הרוח שבהם היא עדיין ביטוי חי ומזוויע ל"פעולה קולוניאליסטית שיזמו האליטות היהודיות-ציוניות", ועל כן ללא "תיקון העוול ההיסטורי", כמו שהם מכנים אותו, "לא יקום ולא יהיה קץ הסכסוך".
כך, ילקוט הכזבים של השמאל הישראלי ושל תומכיו הפריפריאליים המתחדשים מעת לעת ימשיך לשעתק את "הגילוי" המרעיש, כי חזרה לגבולות 67' והקמת מדינה פלשתינית יביאו אותנו למנוחה ולנחלה ולקץ הסכסוך, ולהשתיק את הסוד הידוע, שתיאבונה של הלאומיות הפלשתינית משני עברי הקו הירוק גדול בהרבה משטחי יהודה, שומרון ועזה.
|
|
|
מחבר המאמר הינו מרצה לפילוסופיה.
|
|
| תאריך:
|
08/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
08/01/2010
|
|
ד"ר שאול רוזנפלד
|
|
ילקוט הכזבים של השמאל הישראלי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אורה הכפולה
|
8/01/10 16:33
|
|
|
|
|
|
הניה
|
8/01/10 18:38
|
|
|
|
2
|
|
יוא"ב
|
8/01/10 16:54
|
|
|
|
|
|
מטאטא
|
8/01/10 18:32
|
|
|
|
3
|
|
ילקוט שהצחיק
|
8/01/10 18:27
|
|
|
|
4
|
|
אלי צפוני
|
8/01/10 19:37
|
|
|
|
5
|
|
dodel
|
8/01/10 19:50
|
|
|
|
6
|
|
קורןנאוה טבריה
|
9/01/10 05:04
|
|
|
|
7
|
|
אילן לוי
|
9/01/10 11:43
|
|
|
|
8
|
|
עידןסובול
|
9/01/10 11:55
|
|
|
"דברים כנים על הציונות - משמעותה של לאומיות יהודית" הוא תרגומי החופשי לכותרת מאמרו באנגלית של מרק וובר, אנטי-ציוני ומכחיש שואה ידוע לשימצה. במאמרו זה קובל המחבר על אי-הבנה רווחת בציבור היהודי והלא-יהודי באשר למשמעות הציונות, הנתפסת כמילה הישראלית ל"פטריוטיזם" ותו לא. תוך התחקות אחר שורשי התנועה הלאומית היהודית, מזהיר וובר ומאיים, כי הציונות אינה דבר כה שגרתי, ולמעשה הינה קיצונית ומהפכנית וחסרת תקדים בדרישותיה ובאופיה.
|
|
|
|
|
כשאמר ויליאם שיקספיר "כל העולם במה", הוא לא ראה את מחזה האבסורד הגלובלי, שאחת ממערכותיו התרחשה לאחרונה מתחת לפני הים, במדינת האיים המלדיביים הקטנה. ואלמלא ניחן נשיאה, מוחמד נאשיד, בחוש תיאטרלי מפותח, סביר להניח שגם אנו לא היינו שומעים על מדינת 1,200 האיים המוסלמית הזו שבאוקיינוס ההודי. לקראת ועידת האו"ם לשינויי האקלים שנערכה בקופנהגן, הפך נאשיד לכוכב העולה של הצגת התעמולה הירוקה: מצויד בבלוני צלילה ובסנפירים הוא הצטלם בהפקת תיאטרון תת-מימי מקורית, מנהל "ישיבת פרלמנט" מתחת לפני המים.
|
|
|
|
|
מערכת החינוך שלנו נמצאת "על הפנים" אין ביטוי אחר להגדרה לאחר שקוראים ושומעים מה קורה בין כותלי בית הספר. גם אם נרצה להיות אופטימיים לגבי הפן התחומי ומן המסגרת ייצאו אנשי טכנולוגיה, מדע, כלכלה, מינהל עסקים, אדריכלים, מהנדסים מעצבים, משווקים, וכיו"ב, יהיו לנו מומחים אבל ספק אם יהיו לנו בני אדם במשמעות הנעלה של המונח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זמן לא רב לפני ניסיון הפיגוע בטיסה מאמסטרדם לדטרויט, הזדמן לי לשמוע בדרך של שמועה על נער שהביא עמו בטיסה מחו"ל מעט זיקוקי די-נור. זיקוקים, למי שלא יודע, עשויים מחומר נפץ. חומר הנפץ לא נחשף, והטיסה עברה בשלום. לכן, לא ממש הופתעתי כשהתברר שמחבל די חובבן הצליח להעביר חומר נפץ לטיסה, ואף כמעט להשתמש בו. המסקנה מהשוואה בין שני המקרים היא, שלא המטען מפוצץ את המטוס, אלא המחבל שנושא אותו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
|
|
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
|
|
ורד לוי
בכל שנה, עלולים החגים להוות בסיס למחלוקת בין הורים גרושים או כאלה המצויים בהליכי גירושין על חלוקת זמני השהות עם הילדים  השנה - מדובר בבעיה מורכבת אפילו יותר אז איך תפתרו את המחל...
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
בין אם הוא ידע ונתן את הפקודה ובין אם הוא לא ידע על הפקודה, מדובר בהוכחה נוספת לנפסדות ולסכנה הקיימת שהמשך שלטונו של בנימין נתניהו מהווה סכנה לחטופים, הנמקים בגיא ההריגה של החמאס ה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
