הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   מדיני/פוליטי  צבא וביטחון 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מלכוד 67 – מיכה גודמן
03/08/2017   |   גד גזית
 
 
 
מי מפרנס את נתניהו ג'וניור
03/08/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
אנשים טובים באמצע הדרך
03/08/2017   |   חיים שטנגר
 
 
 
אשבעל בן בדע והכד מקיאפה
03/08/2017   |   אירית יעקב
 
 
 
אין ביטחון ביישובים ביהודה ושומרון
03/08/2017   |   מרדכי ליפמן
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
חגיגות "שמחת כיפת הברזל" בארץ בנות היענה
יצחק בן-ישראל

במסגרת חגיגות "שמחת כיפת הברזל" במדינת בנות היענה לא הופיע, ולו סימן אחד, של מחשבה שנייה, והאופוריה (המדומה) חגגה

>
▪  ▪  ▪
בארץ בנות היענה פשטה השמועה. אמצעי התקשורת הכתובה והמשודרת התמלאו ידיעות, כתבות וראיונות עם אלופי היענים, שרי היענים בעבר, בהווה ובעתיד. השמחה הייתה גדולה. כל אחד התהדר בהישג ובהצלחה. נמצאה התשובה ויש פתרון לאיום הרקטות, הטילים והפצמ"רים על ישובי קווי העימות בדרום ובצפון ולהגנת העורף והמדינה כולה. המסר עבר כשריפה בשדה קוצים: "אפשר כבר להוציא את הראשים מהחול!".

בניגוד לכל רואי השחורות הפסימיים בנשמתם, שהפחידו בקמפיין אגרסיבי, שמערכת "כיפת ברזל" לא תיתן תשובה לאיומים על מדינתנו, הוכח באותות ומופתים שהיא עובדת וכי תושבי קו העימות יכולים להתחיל לישון בשקט.

בשיא החגיגות הופיע אלוף (במיל.) פרופסור יצחק בן-ישראל והילל את כיפת הברזל וביצועיה כאילו אלטרנטיבת מערכת הלייזר אינה קיימת. אותו יצחק בן-ישראל, אולי שכח שב-29.12.06 בראיון אצל יועז הנדל ב"מקור ראשון" תמך נלהבות במערכות הלייזר ובטכנולוגיה שלהן כתשובה העדיפה ליירוט הטילים והרקטות המאיימים עלינו (ראה ציטוט דבריו בסוף המאמר). לא ברור אם השינוי בעמדתו נובע, לפי טענת מקורות המגדירים עצמם כיודעי דבר, ממינויו ליועץ למדינה, שחתמה עם רפא"ל על עסקה לרכישת "כיפת ברזל" בתנאי, שצה"ל יצטייד בה.

כשהסתיימה ההילולה, נשארו בעצם כמה שאלות פתוחות עליהן עדיין יש לקבל תשובה ממקבלי ההחלטה לזרוק לפח את אלטרנטיבת הלייזר, שפותחה ונוסתה בהצלחה מלאה והעדיפו על פניה את "כיפת הברזל":

1. איך מערכת "כיפת ברזל", בגלל זמן התגובה שלה והמהירות של הטיל התוקף ביחס לטיל ה"כיפה", תגן, כפי שנטען בפרסומים, על ישובי עוטף עזה? זאת בשעה שלפי נתוניה הטכניים לא תוכל ליירט קסאמים עד טווח של 4.5 ק"מ מהגבול ורקטות אחרות מהירות יותר, כמו גראד משופר, גם עד 16 ק"מ. טווחים בהם נמצאים כל ישובי עוטף עזה ואף אשקלון?

2. בניגוד לפרסומים קודמים, לפיהם יזדקק צה"ל להגנת עוטף עזה לשתי סוללות כ"ב (כיפת ברזל), הרי שלפי הפרסומים המעודכנים הוא יזדקק להצבת 20-17 סוללות, כשליישובים המרוחקים יותר יידרשו עשרות סוללות נוספות. כל זאת עדיין לא מתייחס כלל להגנת גבול הצפון. בשתי החזיתות תידרש גם הצבת סוללות של "שרביט קסמים" - מערכת, שלפי הפרסומים, אמורה מערכת הביטחון לפתח ולהציב נגד רקטות הנורות מטווח בינוני. מדובר בהשקעה אדירה של כסף, שכל תקציב המדינה לא יוכל לכסות.

3. ליירוט בטוח של קסאם, שעלותו אפסית, דרושים לפחות שני טילים של כ"ב, שעלות כל טיל 100,000-50,000 דולר (תלוי את מי שואלים!). לא צריך להיות גאון במתמטיקה כדי לחשב את העלות האדירה של יירוט רק חלק מ-50,000 הרקטות והטילים המאיימים על המדינה מדרום ומצפון.

4. מערכת כ"ב לא תיתן כלל תשובה - לא מבצעית ולא כלכלית - לפצמ"רים!

5. נטען, שמערכת כ"ב, באמצעות המכ"ם המשוכלל, יודעת לאתר וליירט רק רקטות אשר אמורות לנחות ולפגוע באזורים מאוכלסים. פירושו של דבר, שחקלאים ותושבים אחרים הנמצאים מכל סיבה שהיא (עיבוד שדות, טיולים וכולי) בשטח שאינו מאוכלס יופקרו לגורלם או שיידרשו שלא לצאת מ"תחום המושב". הבעיה הפסיכולוגית של הפחד והחרדה של האוכלוסיה לשמע ירי רקטות לא תיפתר משום שהם לא יידעו את מיקום הפגיעה המשוער, שאולי המכ"ם ידע.

6. את מערכות היירוט הקינטיות - מבוססות הטילים, יהיה צורך לשדרג באופן פרמננטי על-פי התקדמות ושיכלול האיומים, כפי שכיום משדרגים את חץ 3. כלומר, השקעה כספית בלתי-נגמרת.

7. ביירוט של טיל על-ידי טיל יתפזרו חלקי או רסיסי הטילים לעיתים מעל היישובים. חמור יותר יהיה המצב במידה שהטיל התוקף יהיה חמוש בראש קרבי כימי, ביולוגי או אחר.

לכל הבעיות שפורטו לעיל יש למערכות היירוט מבוססות הלייזר תשובות עדיפות גם באספקט המבצעי וגם הכלכלי.

מערכת הביטחון ורוב כלי התקשורת כמעט לא התייחסו אליהן במסגרת חגיגות "שמחת כיפת הברזל", ובמדינת בנות היענה אין ולו סימן של מחשבה שנייה והאופוריה (המדומה) חוגגת.

"אין מנוס משימוש בנשק הלייזר"
ציטוט מתוך הראיון של יועז הנדל ב"מקור ראשון" עם יצחק בן-ישראל (26.12.06):
▪  ▪  ▪

בקשותיו האחרונות של משרד הביטחון, מאז חזרו הקסאמים לכותרות, לבחון מערכות יירוט עם טכנולוגיות נוספות מלבד הלייזר, נתקלות אצל בן-ישראל בספקנות רבה: "צריך להכיר את הבעיות הבסיסיות ביירוט רקטות קצרות טווח", הוא פוסק. "אין סיכוי של ממש שהפתרונות הללו יוכלו לספק מענה אמיתי, אלא אם כן מדובר בטילים ארוכי טווח". על-פי בן-ישראל, קיימות שתי בעיות עיקריות בכל אותם פתרונות שמוצגים כיום במשרד הביטחון:

הראשונה נוגעת לזמן המעוף הקצר - הטווח המצומצם בין מקום השיגור למקום הפגיעה מותיר מעט מאוד זמן כדי לבצע פעולות יירוט סטנדרטיות הדורשות איתור של מקום יציאת הטיל, איתור הטיל בשעת מעופו, הכוונה ופגיעה. זאת מבלי לקחת בחשבון ירי של שתי רקטות קסאם במקביל על אזורים שונים.

הבעיה השנייה היא מחיר הירי. המערכות הסטנדרטיות ליירוט רקטות בעזרת טילים מבזבזות סכומים עצומים בכל יירוט. מחירו של טיל מיירט יכול להגיע למאה אלף דולר, בעוד שייצור הקסאם עולה בסביבות ה-500 דולר. ההשוואה היא אבסורדית. מחירו של החודש האחרון למשל, לו היה מפעיל בו צה"ל את המערכת עם כל שיגור, היה 6 מיליון דולר, על-מנת ליירט 30 אלף דולר. אם רוצים ליירט בשיטה הזו את כל הקסאמים שנורו בשנתיים האחרונות, מדובר בפשיטת רגל לאומית.

"שתי הסוגיות הללו מובילות בהכרח למסקנה כי אין מנוס משימוש בנשק הלייזר", מסביר בן-ישראל. "מהירות הקליע בנאוטילוס היא מהירות האור. הקרן מתייצבת על המטרה, מיירטת אותה בשתיים עד שלוש שניות, ומיד מוכנה למטרה נוספת. בעיית הטווח הקצר נעלמת והמערכת מאפשרת הפעלות רצופות בזו אחר זו. גם בסוגיית המחיר למערכת הלייזר יתרון ברור - מחיר היירוט של רקטת קסאם הוא מחיר האנרגיה שמושקעת ביצירת קרן הלייזר, משהו סביב אלף דולר".

מדוע אם כן החליטו במשרד הביטחון לעצור את הפרויקט? התשובה טמונה בדרך ההתנהלות הישראלית. טווח הרקטות הקצר השפיע ככל הנראה גם על טווח החזון והחשיבה של אנשי משרד הביטחון.

הפרויקט, מסביר פרופ' בן-ישראל, מומן בתחילת דרכו מכספי משלם המיסים האמריקני, ללא שימוש בכספי הסיוע למדינת ישראל. האינטרס שלהם היה לפתח מערכת עתידנית שתסייע בראש ובראשונה לצבא האמריקני, ולאפשר בכך, כתוצר נלווה, פתרון הגנתי יעיל למדינת ישראל. בניסויים שנערכו בניו מקסיקו על-ידי צוות הפיתוח הוכיחה המערכת מאה אחוזי הצלחה. משנת 2000 ועד להקפאת הפרויקט בשנת 2004 הביאו איתם המדענים הישראלים עשרות קטיושות תוצרת המזרח התיכון, וכולן ללא יוצא מן הכלל הופלו בזמן מעופן.

המערכת הייתה כשירה לעבור לשלב השני, שבו על-פי התכנון המקדים מדינת ישראל התבקשה להשתתף בשליש מעלות הייצור. התשלום יכול היה לבוא מתוך כספי הסיוע האמריקני לישראל, אלא שמדינת ישראל של שנות הקיצוצים הביטחוניים, עם אשליית השקט בצפון וזמן רב לפני ההינתקות שקירבה את טווח הקסאמים לדרום, החלה מתלבטת האם כדאי באמת להוציא סכום כה גדול על מערכת לא מוכרת (סוף ציטוט).

תאריך:  10/01/2010   |   עודכן:  10/01/2010
אורי גנני

מועדון הבלוגרים עוקבים: 3לקבלת רשימות אורי גנני לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חגיגות "שמחת כיפת הברזל" בארץ בנות היענה
הודעות  [ 12 ] מוצגות  [ 12 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
ישמעאל
10/01/10 15:26
 
ט. לעקער
10/01/10 18:37
2
ירון זכאי
10/01/10 16:29
3
מטאטא
10/01/10 18:25
 
אהרון פרנקל
10/01/10 22:26
 
מטאטא
10/01/10 23:50
 
קח מהר את הכדורים
11/01/10 02:16
4
/'קר/'קר/'ק
10/01/10 18:35
5
לייזרוביץ'
10/01/10 19:08
6
fufi
10/01/10 19:40
7
יהודי 1
11/01/10 10:33
8
הסקפטי
13/01/10 12:00

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
מוריד הגשם בתיאטרון הספרייה ברמת גן היא דרמה רומנטית שעוסקת בחיי משפחה אמריקנית טיפוסית, שהבצורת עושה שמות בחווה המשגשגת שלהם ונוגעת גם בעתידה הרומנטי של הבת המתבגרת. מוריד הגשם הוא זר אלמוני, המבטיח לחולל נס ולהוריד את הגשם המצופה ובמקביל הוא משנה את חייהם של בני המשפחה.
10/01/2010  |  חיים נוי  |  מאמרים
לכתבות באינטרנט יש את היתרון שהן יעלו בחיפוש של גוגל גם לאחר תקופת זמן ארוכה מרגע פרסומן. במקרה של כתבות רעות, היתרון הופך לחיסרון. אי-אפשר למחוק מהאינטרנט כתבה רעה, וזאת בניגוד לכתבה רעה בעיתונות הכתובה, שתיעלם מהזיכרון לאחר תקופה. גוגל זוכר הכל וממשיך להציג את הכל.
10/01/2010  |  עדי פלאוט  |  מאמרים
לנשים שמנות יש 28% פחות סיכוי להיכנס להריון מוצלח. על מחקר זה זכתה פרופ' לוק בפרס. במחקר ערכו ועיבדו נתונים של קרוב ל-50 אלף נשים אשר פנו לעזרת המחלקה לשם כניסה להריון באמצעות הטכנולוגיה המודרנית.
10/01/2010  |  ד"ר יעקב פוגלמן  |  מאמרים
חצי שנה לפני ההינתקות, והרב עובדיה יוסף לא ידע את נפשו מרוב צער.
10/01/2010  |  נרי אבנרי  |  מאמרים
לפני כשלושה שבועות קראתי ב-ynet, וזאת לא הידיעה האחרונה בנושא: "מקרה שני ביומיים: רופא בכיר הותקף בשיבא".
10/01/2010  |  יאיר דקל  |  מאמרים

פורומים
מדיני/פוליטי
צבא וביטחון
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט