הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   ספרות  ספרים  שפה ושיח  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
התרבות הארגונית של הפינגטון
29/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
זכויות ליום הדין
29/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
נשיאים ורוח ומים אין
29/09/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
משחק בבוץ
29/09/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
שגוע במחלוקת
29/09/2017   |   אסתר שניאורסון גרי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
המיסטיקה ביצירתו של ש"י עגנון
ש"י עגנון

ש"י עגנון מקבל פרס נובל לספרות [1966]
יפעת גדות
עגנון לא למד בבית ספר ואת השכלתו קיבל מהוריו * פרסם את שירו הראשון בעברית והוא אך בן 16
לרשימה המלאה

"סבתי - תהלה גיבורת ש"י עגנון"
מנחם רבוי
בספר גילויים שחוקרי הספרות לא היו מודעים להם עד כה * על הקלטה שנחשפה רק באחרונה * מנתחי יצירתו של עגנון והכותבים עליו לא הכירו את הסיפור והשתקפותו ביצירה * סיפרה של נורית וודיסלבסקי לבית רף
לרשימה המלאה

אי-אפשר להבין רבות מיצירותיו של עגנון מבלי לקרוא את הרבדים המיסטיים המהווים חלק כה משמעותי מהן. ההתעלמות מהשפעתה של המורשת המיתית שנחל הסופר בילדותו ומהתעניינותו בספרות הקבלית ובספרות המיסטית היהודית שקדמה לה, פוגמת ביכולת לנתח כהלכה את כתביו עדותו של גרשם שלום, שסיפר כיצד החמיץ את שיאו של הסיפור 'אגדת הסופר', מדגימה זאת היטב

▪  ▪  ▪
ש"י עגנון מוכר לרוב הציבור דובר העברית בישראל מתוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך המחייבת תלמידים, לעתים בהנחיית מורים מוכשרים יותר או פחות, לקרוא סיפורים שנכתבו במשלב לשוני שאינו טבעי לגמרי לקוראי העברית המודרנית. דומה כי למרות הבחירה של עגנון שלא להתאים את סגנון לשונו לנהוג בקרב בני דורו, ולמרות הציטוטים הישירים והעקיפים הרבים בכתביו מהספרות היהודית לדורותיה, המקשים על הבנה מלאה של יצירתו בקריאה ראשונה, ההתעניינות המחקרית ביצירתו - כמו זו של הציבור הרחב - אינה דועכת גם למעלה ממאה שנים לאחר שפרסם את סיפוריו הראשונים בעברית.

הקושי להבין את מלוא המשמעויות של הסיפור העגנוני בא לידי ביטוי גם בכל הקשור למשמעויות המיסטיות שיש לרבות מיצירותיו. מעטים מקוראיו של עגנון מודעים לרבדים המיסטיים המשולבים בהן, רבדים הנובעים מהתעניינותו הרבה של עגנון בספרות הקבלית ובספרות המיסטית היהודית שקדמה לה, מהלך רוחו ומהמורשת המיתית שנחל בילדותו.

בכדי להבין כמה חשוב הרובד היהודי-מיסטי לניתוח יצירותיו של עגנון מצד אחד, ואת הרצון הלא מודע לעתים להתעלם ממנו מהצד השני, אביא סיפור מעניין על דיאלוג שהתקיים בגרמניה, מעט אחרי מלחמת העולם הראשונה, בין ש"י עגנון ובין מי שעתיד להיות ידידו הקרוב במשך למעלה מיובל שנים וכן גדול חוקרי הקבלה בדורו, גרשם שלום.

עגנון פרסם באותה תקופה סיפור שהשאיר רושם רב מאוד על שלום, 'אגדת הסופר' שמו. הסיפור מתאר מערכת יחסים עדינה ומורכבת בין רפאל, סופר סת"ם הכותב ספרי תורה למען נשים עקרות כדי שיזכו לפרי בטן ולעילוי נשמתם של מתים מישראל, ובין אשתו מרים, שהיא עצמה עקרה ובמהלך הסיפור אף נפטרת בדמי ימיה. קודם פטירתה מבקשת מרים מרפאל, בדחילו וברחימו, שיכתוב ספר תורה שאולי יזכה אותה בבנים. במהלך כתיבת ספר התורה על-ידי רפאל נפטרת, כאמור, מרים, ורפאל ממשיך בגפו את כתיבת ספר התורה. עם סיום כתיבת הספר רוקד רפאל עם ספר התורה שכתב וחווה חוויה מיסטית שבה מעורבים זה בזה עד לבלי הכר אשתו וספר התורה שכתב. בסיומו של אותו ריקוד, מתוך מראה של אש הממלא את חלל החדר, נופל רפאל הסופר על הארץ ומעיל ספר התורה שעשוי היה משמלת חופתה של אשתו מכסה את פניו. במילים אלו מסיים עגנון את הסיפור:

  • "הקדוש ברוך הוא פשט טליתו של אורה והעולם עומד בתפילת לחש של ערבית. העששית דעכה והפתילה שקעה בתוך השמן. פתאום קפצה לשון של אש והאירה את החדר. ואורה גלמה את פניו של רפאל הסופר שצנח עם ספרו. ושמלת חופתה של אשתו פרושה עליו ועל ספרו."

    ['אגדת הסופר', מתוך 'אלו ואלו', הוצאת שוקן, עמ' 145]


גרשם שלום קרא נפעם את הסיפור ושאל את עגנון האם רפאל הסופר מת בסיומו של אותו סיפור או שמא היה זה רק חזיון. הנה הדברים מובאים בלשונו של שלום:

  • "הייתי במינכן וראיתי את עגנון אז הרבה מאוד. דיברנו על הסיפור ['אגדת הסופר', צ.ו.] שקראתי בקובץ של לחובר, ושאלתי את עגנון מה פשר הסיום. אמר לי עגנון: אתה לא הבינות? אתה לא הבינות את הסוף? לי לא היה ברור אם הסוף הוא, שהגיבור נפטר מתוך אקסטזה, או שהוא מתנסה במראה מיסטי. שאלתי: האם הוא נפטר? או זה רק וויזיון, חיזיון? ואז אמר לי עגנון: ודאי שהוא לא נפטר. אתה לא הבינות. אתה לא הבינות את הרמז. אני מתפלא על בחור שכמוך שלא הבין מה כתוב שם. שאלתי: מה כתוב שם? והוא השיב שרפאל רואה קרי. מתוך הנישואין המיסטיים וזיהוי התורה עם אשתו הוא רואה קרי, וזה רמוז במשפט האחרון של הסיפור - רמז לצנועים."

    [גרשם שלום, 'רציפות ומרד: גרשם שלום באומר ובשיח', בעריכת אברהם שפירא, הוצאת עם עובד, עמ' 82]


גרשם שלום, הרגיש כי לפניו סיפור מיסטי על רפאל הסופר שחווה חוויה אקסטטית במהלך הריקוד עם ספר התורה. אולם הוא לא העלה על דעתו את המשמעות המלאה של אותה חוויה שעגנון התייחס עליה, שעניינה איחוד מיסטי בעל אופי מיני עם ספר התורה-אשתו של רפאל הסופר, שניהם דימויים סימבוליים לשכינה. הדיאלוג שבין גרשם שלום ובין עגנון עשוי איפוא ללמד אותנו על המשמעויות המיסטיות מרחיקות הלכת הבאות לידי ביטוי בסיפוריו של עגנון, ועל קשייו של הקורא בן זמננו, גם אם הוא חוקר קבלה, להכיר בקיומם של מוטיבים אלו על מלוא משמעותם ונועזותם ביצירה שנחשבת להיות מודרנית.

לאתר מכון שלום הרטמן

ד"ר צחי וייס הוא עמית מחקר במרכז שלם. הוא שוהה כעת באוניברסיטת שיקגו בארה"ב בלימודי פוסט-דוקטורט. ספרו 'מות השכינה ביצירת ש"י עגנון' ראה אור בסדרת 'תימה' בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. מאמרו 'לדעת מבלי לדעת' על סיפורו של עגנון 'עידו ועינם' התפרסם בכרך מס' 1 של 'ראשית', כתב העת המקוון בהוצאת מכון שלום הרטמן.
תאריך:  10/01/2010   |   עודכן:  10/01/2010
ד"ר צחי וייס

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המיסטיקה ביצירתו של ש"י עגנון
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
בארץ בנות היענה פשטה השמועה. אמצעי התקשורת הכתובה והמשודרת התמלאו ידיעות, כתבות וראיונות עם אלופי היענים, שרי היענים בעבר, בהווה ובעתיד. השמחה הייתה גדולה. כל אחד התהדר בהישג ובהצלחה. נמצאה התשובה ויש פתרון לאיום הרקטות, הטילים והפצמ"רים על ישובי קווי העימות בדרום ובצפון ולהגנת העורף והמדינה כולה. המסר עבר כשריפה בשדה קוצים: "אפשר כבר להוציא את הראשים מהחול!".
10/01/2010  |  אורי גנני  |  מאמרים
מוריד הגשם בתיאטרון הספרייה ברמת גן היא דרמה רומנטית שעוסקת בחיי משפחה אמריקנית טיפוסית, שהבצורת עושה שמות בחווה המשגשגת שלהם ונוגעת גם בעתידה הרומנטי של הבת המתבגרת. מוריד הגשם הוא זר אלמוני, המבטיח לחולל נס ולהוריד את הגשם המצופה ובמקביל הוא משנה את חייהם של בני המשפחה.
10/01/2010  |  חיים נוי  |  מאמרים
לכתבות באינטרנט יש את היתרון שהן יעלו בחיפוש של גוגל גם לאחר תקופת זמן ארוכה מרגע פרסומן. במקרה של כתבות רעות, היתרון הופך לחיסרון. אי-אפשר למחוק מהאינטרנט כתבה רעה, וזאת בניגוד לכתבה רעה בעיתונות הכתובה, שתיעלם מהזיכרון לאחר תקופה. גוגל זוכר הכל וממשיך להציג את הכל.
10/01/2010  |  עדי פלאוט  |  מאמרים
לנשים שמנות יש 28% פחות סיכוי להיכנס להריון מוצלח. על מחקר זה זכתה פרופ' לוק בפרס. במחקר ערכו ועיבדו נתונים של קרוב ל-50 אלף נשים אשר פנו לעזרת המחלקה לשם כניסה להריון באמצעות הטכנולוגיה המודרנית.
10/01/2010  |  ד"ר יעקב פוגלמן  |  מאמרים
חצי שנה לפני ההינתקות, והרב עובדיה יוסף לא ידע את נפשו מרוב צער.
10/01/2010  |  נרי אבנרי  |  מאמרים

רשימות נוספות
גיור ישראלי  /  ד"ר אריאל פיקאר
חרב פיפיות בידם  /  ד"ר אלי הולצר
יהודי  /  אורית אבנרי

פורומים
מכון שלום הרטמן
ספרות
ספרים
שפה ושיח
תרבות
כתבות מקודמות
צוות חדשות עולם
הביטוחים שיגנו על הכסף שלכם - המדריך למתחיל
אלכס לוי
לאודר: פתרון "שתי מדינות" - בהישג יד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט