בשבוע שעבר בישרו נשיא ארצות-הברית, ג'ורג' בוש, וראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, כי מנהיג לוב, מועמר קדאפי, הודה כי לוב עוסקת בפיתוח נשק גרעיני, והסכים לקבל על עצמו פיקוח בינלאומי מצד המועצה לאנרגיה אטומית.
בכלי התקשורת בישראל הוצג הדבר כהפתעה גדולה. העובדה שקדאפי ניהל משא-ומתן עם האמריקנים והבריטים - בלא שהדבר הגיע לידיעת גורמי הביטחון בישראל - הוצג כמחדל נוסף של גורמי המודיעין של ישראל. אלא שהדברים אינם כך כלל ועיקר.
בישראל ידעו היטב על מעשיו של קדאפי. ראש הממשלה אריאל שרון התריע כבר בספטמבר 2002 מפני לוב, שהחלה לפתח בקצב מואץ נשק גרעיני. לוב מהווה לישראל סכנה גדולה שאינה פחותה מזו הקיימת מצד עירק, אמר אז שרון. שרון גילה, כי גורמי המודיעין בישראל קיבלו לכך אישור סופי, וסיפר כי המידע הועבר לאמריקנים. ראש הממשלה ציין, כי הלובים נעזרים במומחים מעירק - השוהים ופועלים בעירק - ומסתייעים גם בפקיסטן.
המידע בדבר השיגעון של קדאפי היה ידוע ברבים. לא רק לעיני גורמי מודיעין בישראל. יתרה מכך: גם המשא-ומתן בין קדאפי והאמריקנים היה ידוע וגלוי לעיני כל (מי שרצה לדעת). שכן בראיונות לתקשורת בלוב באוקטובר 2003 גילה קדאפי, כי נציגי המהפכה של לוב (כך, בלשונו) נפגשו עם נציגי האמריקנים, במטרה ליישב את ההדורים. באותם ראיונות גילה קדאפי, כי לוב מוכנה אף היא להתפרק מנשק להשמדה המונית שבפיתוחו היא עוסקת.
הרמטכ"ל, משה (בוגי) יעלון, התבקש באחרונה להתייחס לנושא זה. הוא נשאל, כיצד קרה שגורמי המודיעין של ישראל לא ידעו על המו"מ בין לוב לאמריקנים. על כך השיב, כי ישראל לא עוקבת אחרי האמריקנים.
הנה כי כן: המידע על אודות המשא-ומתן בין לוב לארצות-הברית, היה גם היה. יש להניח, כי הפרסומים שם מתורגמים כאן, ומועברים לעיון האנשים המופקדים על כך. השאלה היא האם יכול להיות שגורמי הביטחון של ישראל, ובהם גם הרמטכ"ל, לא ידעו לנתח כראוי את שנאמר בעיתוני לוב.
