|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בדרום ירדן, מעבר להרים ולמדבר, כמאה קילומטר צפונית מאילת, מתגלה הצוק האגדי במלוא הדרו ● ביקור בתמונות בעיר הנבטית
|
עוד בטרם הנץ השלום בין ישראל לירדן שימש "הסלע האדום" מקור-השראה להרפתקנים ישראלים, ששמו את נפשם בכפם כדי לחזות במו-עיניהם במה שנחשב לאחד מפלאי-עולם. ביניהם היו גם ארכיאולוגים בדם, שתאוות המקום בערה כאש בעצמותיהם ושהעבירה אותם על דעתם. היו מהם אף כאלה שנאלצו לשלם בחייהם על ביקורם באתר הקסום.
שמו של "הסלע האדום", הידוע יותר בשמו המקורי פטרה - עיר נבטית קדומה - יצא לפניו בשל ארונות הקבורה שלו, החצובים באבן החול של הרי אדום והניצב על תילו כמו תפאורה הוליוודית נוסח אינדיאנה ג'ונס. במשך כל ימות השנה הוא שוקק תיירים מרחבי תבל, וחלקם של הישראלים לא נפקד ממנו. אלא שמשום-מה החליטו באחרונה שלטונות-ירדן "להעניש" את התיירים מהארץ ולהכפיל את דמי הכניסה הנגבים מהם בכניסה לאתר. התירוץ: לעומת תיירים אחרים - מתקמצים המבקרים הישראלים ברכישת מזכרות מהמקום.
ובכל זאת, על-אף ה"עונש" ממשיכים הישראלים לפקוד את פטרה, כשלעיתים ממש נבצר לדעת היכן, בעצם, מסתיים בה הטבע והיכן מתחילים בה מעשי-ידי אדם. בסלע נחשפות שכבות של צבע, כאילו היה עוגת-שיש ענקית שנבצעה לשניים. אמנים מקומיים, המציירים בחול נופים מדבריים, מלקטים מצוקים מפוספסים לא פחות מ-14 גוונים שונים ומוכרים את יצירותיהם לכל המעוניין בהן. כבמטה-קסם משתלשלות מן הסלע מדרגות-אבן, כשהן מסתיימות, לפתע, במישורת סחופת גשמי-חורף שוטפים. עמודי-תגליף נמוך מתגלים אז כשהם נמסים למחצה, כאילו היו נרות-אבן הדולקים זה מאות-שנים.
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
רחובות, מקדשים ושווקים, שהיו בעבר שוקקי-אדם, אינם היום אלא גבעות נרחבות של צבעוני-בר ואבנים מנותצות, זרועות שברי-חרסים. אבל אילוזיה: מה שנראה לכאורה כסלע, אינו אלא חלק של מפתן מגולף בדמות פרח עדין.
לרועי העדרים הבדואים, יושביה היחידים של פטרה מאז מסעות הצלב, יש סיפור משלהם: כד שבור הוא שנתן ל"אל חזנה" את שמו. לפי אותו סיפור, אחד הפרעונים, ששלח ידו בקסמי-חרטומים, העביר את כל אוצרו לתוך הכד, שגובהו מתנשא לארבעה מטרים ושניצב בראש החזית המגולפת. דורות של קלעים בדואים קבעו את הכד כמטרת-ירי, תחילה בחצים ומאוחר יותר בכדורי-רובה, בניסיון לשחרר את אוצרותיו האגדיים. הכד בנוי בסלע מוצק וגשם הנדבות היחיד שניתח ממנו הוא רסיסי אבן-חול.
מעבר ל"אל חזנה", בקירבת האמפיתיאטרון הרומי, קבוע גרם של מדרגות-אבן, המוביל למקום הפולחן המקודש. הנבטים, שישבו במקום, קטמו את כל פסגות ההר והפכו את המישורת למזבח הראשי, עם ספסלי-אבן לצופים ותעלת-ניקוז לדם בעל החיים שהועלה לקורבן. במקום מתנוסס שלט הקובע שמטיילים יכולים להגיע לפסגה ב-35 דקות, בעוד שלמעשה דרושות לכך שעתיים תמימות, עם הפסקות תכופות בדרך.
סיורים מאורגנים על גבי גמלים והסעה בג'יפים מעניקים בפטרה שעה עד שעתיים של חוויות מדבריות. אחריהן מעדיפים מרבית המבקרים לנסוע ישירות לעקבה ולחוף הים הקסום, המשקיף על אילת. ממש חוויה מהסרטים.
|
|
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
פטרה היא אתר של צוקי אבן-חול נישאים, שהגבול בין מציאות לדמיון מיטשטש בהם לכלל חזיון חלומי של עיר נבטית אבודה ושל אורחות-גמלים. אחת האגדות מספרת על מלכת-שבא, שנטתה את המחנה שלה מעבר לדיונה סמוכה, כשרוחה קצרה עליה לקראת מפגש האהבים שלה, בירושלים, עם המלך שלמה. אגדה אחרת יודעת לספר על ארבעים השודדים של עלי בבא המסתתרים מאחורי הפיתול הבא בערוץ הצר שנחשף לפתע. כך או אחרת: מוכר המזכרות והמשקאות התוססים, שכבר התנחל במקום, אינו נופל מהם במעלליו.
משה רבנו קילל את פטרה ואת האדומים, מייסדיה, על שסירבו להניח לבני ישראל לחצותה בדרכם לארץ המובטחת. אלא שכבר בשנת 100 לספירה הפכה הדרך החצובה בסלע לאחד מפלאי-עולם. כדי לעבור ברגל את 90 המטרים הרבועים של חורבות פטרה, נדרש לפחות יום תמים. למעלה מ-800 חזיתות חצובות בסלע מתגלות על עמודים נישאים, שעדיין נחים במקום בו נפלו לפני 1,600 שנים. קווי-גגות הדורים מתגלים כשהם מסתירים חדרים שוממים, שהיו בעבר קברים עתירי-אוצרות, בטרם נבזזו, עד תום, בידי שודדים קדומים.
|
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
| תאריך:
|
18/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
18/01/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
מה שחשפה המשטרה במקרה של גואל רצון ועשרות נשותיו הייתה לא מקרה מזוויע של עבדות לכאורה, ולא מקרה של ניצול וכתיות, אלא דווקא את ערוות שיטות החקירה של משטרת ישראל. כאמור, למרות שהעיתונות והתקשורת יודעים על מעשיו במשך שנים, המשטרה החליטה לפעול ביוני 2009 לאחר תלונה שקיבלה מאחת הנשים. אכן, העובדה שהמשטרה ידעה ונמנעה להגיש כתב אישום היא עובדה חמורה. הבעיה היא שמשטרת ישראל היא משטרה שמבוססת על מעצרים מתוקשרים (מוכחשים), גביית הודאה או עדות, והמשך המעצר עד תום ההליכים. משטרת ישראל אינה משטרה שיכולה לחקור חקירה סמויה ולהגיש כתב אישום ללא כל מעצר, ללא תקשורת, ללא עיוות כלשהוא של סדרי הדין [לסדרי הדין של רצון, ראו כתבה ענפה].
|
|
|
|
|
ביום שיש האחרון נדהמתי לקרוא את ידיעות אחרונות המכונה העיתון של המדינה שייצא בפרסום ענק וכותרת מרעישה בה סופר לעם ישראל על מעללי ה"מפלצת" הגברת נתניהו, מכתב תביעה שנראה כאילו נכתב ע"י עיתונאי. מתברר שהגברת נתניהו חייבה את מנהלת משק הבית לקרוא לה גברת וחייבה אותה ללבוש ארבע מערכות בגדים שונים לניקיון חלקים שונים של הבית, ועוד השמצות ורכילויות קטנות. הידיעה נמרחה על פני רוב העמוד הראשון של העיתון וידיעות חשובות כמו רעידת אדמה בהאיטי ועוד ידיעות נדחקו לפינה.
|
|
|
|
|
לא שרה נתניהו התבזתה על עמודו הראשון של ידיעות אחרונות; כל הציבור הענק שבחר בבנימין נתניהו בקואליציה שלו, התבזה בשמה. משפחת נתניהו לא זכתה מעולם לרגע של חסד מהאימפריה של נוני מוזס שאיימה לקבוע כאן מי יהיה ראש הממשלה ומה יהיה מזג האוויר, ובעיקר מה יהיה גורלו של העם היושב כאן.
|
|
|
|
|
רומניה ציינה לאחרונה 20 שנה לנפילת המשטר הקומוניסטי במדינה ולהנחלת ערכי החופש והדמוקרטיה במקום.
|
|
|
|
|
הביקור הראשון אצל רופא הנשים, הגניקולוג, היא לרוב חוויה מרגשת עבור נערות צעירות, ועם זאת מלווה גם בחששות. מרבית הנערות מדווחות, כי לפני הבדיקה הן נרגשות, לא יודעות למה לצפות, מתביישות לחשוף את גופן, מפחדות ממה שעומד להתרחש ומן האפשרות שהבדיקה עלולה להכאיב.
|
|
|
|
|
